האיחוד החקלאי
קישורים
- לכתבות נוספות
- להודעות נוספות
- לקטעי וידאו
- לאלבומי תמונות
מאמרים וחוות דעת
על פי הגדרת "חכירה לדורות" בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 ועל פי הנוסח הקיים של סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק, על מרבית מקרקעי ישראל החכורים לדורות לרבות קרקעות שיש למחזיקיהם הזכות להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזי חכירה לדורות לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל - לא חל היטל השבחה, במקום זאת מעבירה הרשות חלף היטל השבחה בשיעור 12% מתשלומי דמי החכירה המהוונים, אשר באזורי עדיפות לאומית הינם מופחתים או אפסיים.הוראת החוק דלעיל מפלות לרעה ופוגעות קשות במקורות הפיתוח, והתשתיות בעיקר באזורי עדיפות, שהינם מרבית קרקעות הישובים החקלאיים, בהם הקרקע משווקת בדמי חכירה מהוונים מופחתים (ואף אפסיים) ולכן תשלומי חלף היטל ההשבחה קטן (או מתאפס) בהתאמהעקב כך, ישובים חקלאים בכלל וישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית בפרט, סובלים ממחסור חמור במקורות מימון, דבר שאינו מאפשר שדרוג ופיתוח תשתיות והקמת מוסדות ציבור באותם הישובים, כך שתתאפשר קליטת מתיישבים חדשים בישובים אלו.מציאות זו, בה ישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית אינם עומדים בנטל הוצאות פיתוח, אינה מאפשרת לאותם ישובים לקלוט מתיישבים חדשים וכך לא מתאפשר לממש פוטנציאל שיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים באזור הפריפריה מחד גיסא וחיזוק ההתיישבות באזורים אלו מאידך גיסא.יצוין כי, החלטת מועצה 888 אשר אפשרה גביית כספים מהמומלצים, הביאה במישרין, לת...
עדכון הנחות באזורי עדיפות לאומית - הוראות מעבר / שמרית גיגי, עו״ד
בימים האחרונים פרסמה הנהלת רשות מקרקעי ישראל הודעה על הוראות מעבר בנוגע לישובים אשר שונה איזור העדיפות הלאומית שלהם. מקור השינויים בהחלטת ממשלה 4302 בעניין קביעת אזורי עדיפות לאומית ובתיקון פרק 4.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל שנעשה בעקבותיה (8.9.20). התוצאה של ההחלטות הינה שישובים הועברו מאזור עדיפות מסוים לאזור עדיפות אחר , כך למשל, ישנם ישובים אשר עד לכניסתה של ההחלטה לתוקף היו באזור עדיפות א' ועתה יהיו באזור עדיפות ב'. כמו כן ישנם ישובים שיוצאים לחלוטין ממעגל ההנחות. המשמעות היא, במ...
הקניית בעלות באזורי עדיפות על חלקת המגורים / בועז מקלר רו"ח
בעקבות בג"צ שהוגש כנגד ההטבות המפליגות שניתנו לחוכרים עירוניים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1370 "בעניין רפורמה במקרקעי ישראל". הוחלט ביום 5.9.2016 בהחלטה 1478, שרמ"י תפעל בשלב זה עד קבלת החלטה חדשה בהתאם להחלטה 1185 מיום 8.2.2010 וכיוצא מזה צמצום חלק מההטבות שניתנו בהחלטה 1370. ביום 18.9.2017 אישרה מועצת מקרקעי ישראל תיקון להחלטה 1478 – החלטה 1520. במסגרת התיקון הוחלט, בין השאר, על כך ששיעורי התשלום בגין העברת הבעלות יישארו זהים לאלו שנקבעו בהחלטה 1185.
למאמרים נוספים
פסקי דין
מושבים רבים ואף חברי מושבים עוסקים בהשכרת נכסים. ברובם המוחלט קובעים הסכמי השכירות כי חובת תשלום הארנונה מוטלת על שוכר הדירה. ההסכמים אף קובעים כי על השוכר מוטלת חובת הדיווח לרשות כי הוא האחראי לביצוע תשלום הארנונה. עם זאת, הדין עצמו "מקל" עם הרשות וקובע כי כל עוד לא דווח לה אחרת, היא רשאית להמשיך ולדרוש את תשלום הארנונה ממי שרשום בספריה כמחזיק בדירה. פסק דין שניתן לאחרונה (17.9.20)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דן בשאלה האם ייתכנו מקרים בהם, למרות האמור, הרשות אינה רשאית להמשיך ולהסתמך על הרישום אצלה. בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו. עת"מ (מינהליים ת"א) 51396-10-19 רונן קרסנובורסקי נ' מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב-יפו (פורסם בנבו, 17.09.2020)
פיצויים בגין המתת בעל חיים / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
אני נשאלת שאלות רבות אודות סוגיית הזכאות לקבלת פיצוי לחקלאים שנאלצו להשמיד את בעלי החיים שהם מגדלים, בהתאם לצו מטעם השירותים הווטרינריים. צו השמדה כזה מסב לחקלאים נזק כספי רב, אשר רק בגין חלקו הוא זכאי לפיצוי על פי פקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה - 1985 (להלן: "הפקודה"). כך, בעוד שהמדינה מעניקה פיצויים בגין נזקים "ישירים" עבור תמותת העופות עצמם, וגם זאת עד לתקרה שקבע המחוקק, בעלות כל הנזקים "העקיפים" (השמדת ביצים, תערובות וכיוצא בזה) נושא החקלאי לבדו. אם לא די בכך, החוק מעניק למדינה גם...
מתי לא ניתן לפרוש ממושב? / ענבל זוסמן, עו״ד
פסק דין יוצא דופן ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפיו, בנסיבות מיוחדות, לא ניתן לנתק את הזכויות הקנייניות מן החברות באגודה. שתי משפחות המתגוררות במושב אמירים, שתיהן חברות אגודת המושב, אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, ביקשו שבית המשפט יצהיר שהן אינן חברות באגודה אבל כן ממשיכות להיות בעלות זכויות קנייניות בנחלה שאחת המשפחות היא בעלת הזכויות בו, ובמגרש, שהמשפחה השניה היא בעלת הזכויות בו. כידוע, נפסק בעבר, הן לגבי אגודות להתיישבות קהילתית והן לגבי מושבי עו...