הודעות וכתבות
קישורים
- לכתבות נוספות
- להודעות נוספות
- לקטעי וידאו
- לאלבומי תמונות
מאמרים וחוות דעת
"משטר הנחלות" קיבל ביטוי בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965, "נולד" לאור התנאים ששררו באותה עת שבה הוקצו נחלות למתיישבים. המטרה היתה "מגורים" ו"עיבוד" החלקות החקלאיות של הנחלה, צמיחה של החקלאות במדינת ישראל שהיתה בראשית דרכה ופיתוח ההתיישבות העובדת. במשך עשרות שנים חקלאים במושבים וקיבוצים עבדו קשה מאוד בכדי לפתח את ענף החקלאות בתקופות מאוד קשות שעברו על מדינת ישראל. למרבה הצער עם השנים חלו שינויים ביחס של הממשלות לענף החקלאות, כך שהקשיים שהערימו על החקלאים בכל תחום, הביאו לכך שרבים וטובים עזבו את ענף החקלאות וחיסלו ענפים שעברו דורות במשפחה. "הנחלה המשפחתית" שינתה את פניה עם השנים כולל הצרכים של בעלי הנחלות. בצד זה, שנים רבות מקבלי ההחלטות ברשות מקרקעי ישראל, לא התאימו את ההחלטות למציאות המשתנה מה שהביא לכך שנוצר מצב של "אי התאמה" ברמה של "אבסורד" (מצב שלא מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר) בין המציאות של עולם הנחלות לבין ההחלטות. מהמקום הזה נולד הצורך להביא שינוי "במשטר הנחלות...
חקלאות 2018 - סיכום שנתי ועיקרי ההתפתחויות
שנת 2018, מצטרפת לקיבעון המאפיין את התפוקה החקלאית מזה קרוב ל-10 שנים ברמה של כ – 30 מיליארדי שקלים מצגת מאת אילנה דרור, התאחדות חקלאי ישאל
התרי עבודה לעובדים מהשטחים / שמואל גלנץ, עו״ד
לאחרונה נמסרה מטעם בנק ישראל הודעה לעיתונות העוסקת ב"סחר בלתי חוקי בהיתרי עבודה לעובדים פלסטינים בישראל". הניתוח שנערך ע"י חטיבת המחקר בבנק ישראל בשיתוף עם שלוחת אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי מציג נתונים מדהימים. מתברר לפי המחקר כי כ- 20,000 היתרים לעובדים פלסטינים, שהם 30% מהפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל בהיתר, נרכשו באופן לא חוקי תמורת תשלום חודשי ממוצע של כ-2,000 ₪ לחודש. ההכנסות מאותו סחר בהיתרים נאמדים בכחצי מיליארד ₪ בשנה.
למאמרים נוספים
פסקי דין
הסוגיה שבשורה העליונה שבכותרת נדונה בבית הדין האזורי לעבודה במשפט בו האשימה המדינה שותפות העוסקת בגידול צמחים ואת מנהלה באשמה של אי העמדת מגורים הולמים ל-45 עובדים / משתלמים / סטודנטים. בדיון טענו הנאשמים שהללו אינם 'עובדים זרים' כמשמעות המונח על פי חוק עובדים זרים. להגנתם טענו הנאשמים בין היתר כי המפקחים נהגו שלא כדין מצד אופן פעולתם הטכני, בעניין זה לא נעסוק כאן כך גם לא נעסוק בפירוט הליקויים שהיו הסיבה להגשת כתב האישום. ענייננו כאן הוא בטענה המהותית אותה טענו הנאשמים. אלה טענו כי הביקורת נעשתה שלא כדין כיוון ש'העובדים' נשוא כתב האישום הם סטודנטים ששהו בארץ כדין ומכל מקום אינם 'עובדים זרים'. העז 52402-03/17 מדינת ישראל / רשות האוכלוסין וההגירה נ' דנציגר משק פרחים "דן", גבריאל דנציגר
מקרה טל אל: חבר שהפסיק חברות בישוב קהילתי חייב בתשלום בשווי מיסי חבר לאגודה / ענבל זוסמן ֿ, עו״ד
שנתיים לאחר שבית המשפט העליון הכריע בנוגע לחובת תשלום לאגודה שיתופית במקרה בו חבר האגודה הפסיק חברותו (ע"א2853/16, ע"א 2890/16 12568-03-1 משעלי ואח' נגד מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, "עניין שריד", וראו חוזר משרדנו 17/17 מחודש נובמבר 2017), נדרשה לנושא גם מנהלת מחלקת הבוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד דנה ביאלר. תב' 2624/27/2016, טל אל ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ נ' אזרך איזולדה, בפני מנהלת מחלקת בוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות. חוזר מס׳ 14/19 של משרד...
האם נושאי משרה בקיבוץ כשירים להיתבע בנפרד מהקיבוץ? / איתן מימוני, עו״ד
חברי מזכירות בקיבוץ הגישו בקשה לדחיית תביעת לשון הרע שהוגשה נגדם, בשל היותם נושאי משרה בקיבוץ שמהווה רשות פנימית מרשויות הקיבוץ. ת"א (שלום)(ב״ש) 42724-07 – אנידג'ר שני נ' הגי ואח', פס״ד מיום 21/02/19