כליל

אודות

כלילכליל הוא כפר קטן ומיוחד יושב בתוך נופיו הראשוניים של הגליל המערבי. כליל הוקם לפני יותר משלושים שנה ע"י משפחות שבחרו לקיים בגליל אורח חיים המכבד את הסביבה האדמה והטבע. בתי הכפר פזורים על גבעות ווואדיות ומשתלבים בחורש הטבעי שתמיד היה כאן, בין בוסתני הפרי וכרמי הזיתים העתיקים ומשקיפים לחופי הים. היום מתגוררות בישוב כ- 100 משפחות. אנשי כליל חלוצים בתחומי אנרגיות מתחדשות מהשמש ומהרוח, בנייה ירוקה, חקלאות אורגנית ובוסתנאות טרסות ברת קיימא. תושבי כליל הם אמנים, מוסיקאים, סופרים אנשי הגות בנאים חקלאים, מטפלים ותיירנים.

מומלץ לבקר בכליל בכל עונות השנה, כל עונה והקסם שלה; אותותיו של הסתיו כבר פה ואנו מצפים בכיליון עיניים ליורה, לאחריו תחל עונת המסיק. אותם גשמים ראשונים יביאו להתחדשות מרגשת ושקיעות סתיו שאין כמותן. בחודשי החורף, תנורי העץ בוערים בכל מקום וממלאים בחומם הנעים את הבתים, הצימרים ובתי הקפה, עונה רומנטית להפליא, עונה נהדרת לקחת פסק זמן מהחיים ולשהות בכליל. עם בוא האביב מרבדים של פריחה מטריפה יימלאו את רחבי הכפר

הסטוריה

כלילהיישוב עלה על הקרקע בשנת 1979 במסגרת תוכנית המצפים ל"ייהוד הגליל", בסיוע הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה, חלקו על אדמות מדינה וחלקו על אדמות פרטיות. המתיישבים הראשונים היו עירוניים שהתרכזו סביב אלן אפטרמן, הוגה היישוב שהיה גם ראשון הנקברים בבית העלמין שלו. מקור שם היישוב במבנה עתיק הנמצא בתחומי היישוב ומכונה חורבת (ח'ירבת) כליל.

למידע נוסף (וויקיפדיה)

תמונות

ozio_gallery_jgallery
Ozio Gallery made with ❤ by Open Source Solutions

מפה

עסקים ותיירות

אתר היישוב

יצירת קשר

מירב - מזכירה

  • טלפון: 09-8823493
  • פקס: 09-8840939
  • דוא״ל:

משרדי הועד

  • טלפון: 09-8823493
  • פקס: 09-8840939
  • דוא״ל:

כתבות על היישוב

  • יבוא תוצרת חקלאית – הפעם בגיבוי של בית המשפט / שמואל גלנץ, עו״ד
    יבוא תוצרת חקלאית – הפעם בגיבוי של בית המשפט / שמואל גלנץ, עו״ד

    משלוח בוטנים מהודו שיועד למפעל קפה ופיצוחים בשפרעם הגיע לנמל ב-7.1.2019.

    המשלוח היה מלווה ב'תעודת בריאות' מטעם משרד החקלאות בהודו. התעודה כללה הודעה כי הבוטנים נבדקו בהודו בהתאם לפרוצדורה הנדרשת ונמצאו נקיים ממזיקים כמו כן אושר כי מספר ימים קודם למשלוח בוצע בו אידוי במתיל ברומיד.

    עתמ 6676-03-19 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות.

    נכתב ב- שני, 15 אפריל 2019 09:48 המשך לקרוא
  • נפרדים מהלובי החקלאי בכנסת: "חקלאי ישראל אומרים תודה"
    נפרדים מהלובי החקלאי בכנסת: "חקלאי ישראל אומרים תודה"

    התאחדות חקלאי ישראל, המועצה האזורית מגידו, מפעלי העמק, המועצות האזוריות, והתנועות המיישבות קיימו היום במהלך הכנס "בוחרים חקלאות" טקס הוקרה לראשי הלובי החקלאי בכנסת על פועלם למען חקלאי ישראל והחקלאות הישראלית. מארגני הכנס אמרו: "אנו מודים לכם בשם חקלאי ישראל על פועלכם הרב ותרומתכם החשובה למען החקלאות הישראלית, ההתיישבות וקידום המרחב הכפרי כולו" .

    מגן ההוקרה ניתן לשר לשירותי הדת, ח"כ יצחק וקנין, ח"כ איתן ברושי, ח"כ עמר ברלב ולח"כ חיים ילין.

    נכתב ב- רביעי, 27 מרס 2019 09:51 המשך לקרוא
  • הצילו את החקלאות מקריסה
    הצילו את החקלאות מקריסה

    ברחבי העולם מציינים היום את "יום הקרקע הבינלאומי", אך ספק אם נזכה לחגוג כאן את היום המיוחד הזה גם בעתיד הקרוב. החקלאי, איש האדמה, הוא הראשון שנפגע כשהמצב הביטחוני מתערער, כשהממשלה מקצצת תקציבים, כשמזג האוויר משתגע או כשהדחפורים מגיעים כדי להפוך שדה ירוק למרכז מסחרי חדש.

    (ישראל היום - 05/12/2018)

     

    נכתב ב- רביעי, 05 דצמבר 2018 11:13 המשך לקרוא
  • ⁨לאחר למעלה מ-30 שנה: התיקון לחוק עידוד השקעות הון בחקלאות עבר בקריאה ראשונה⁩

    המטרה: הטבות מס עבור חקלאים המייצאים תוצרת חקלאית טרייה, דבר שיקל עליהם בתחרות בשווקים הבינלאומיים • ההקלה במס החברות תהיה בתווך 16%-7.5%

    נכתב ב- ראשון, 11 נובמבר 2018 11:58 המשך לקרוא
  • הכרעת העליון: עסק חקלאי או נלווה לחקלאות? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
    הכרעת העליון: עסק חקלאי או נלווה לחקלאות? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

    קוראיי הנאמנים וודאי כבר יודעים, כי השאלה אם ניתן להגדיר עסק כ"עסק חקלאי" אם לאו, אינה פשוטה לעיתים, ובתי המשפט נדרשו אליה לאחרונה לא אחת. לשאלה זו נודעת חשיבות רבה שכן הפעלת עסק שאינו חקלאי על קרקע חקלאית תיחשב הן ל"שימוש חורג" אסור על פי חוק ההתיישבות והן לעבירה על חוקי התכנון והבנייה. מלבד מישורים אלו, להגדרת העסק כ"חקלאי" חשיבות גם בפן הכספי. שכן, במערכת היחסים החוזית מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ככל שיקבע כי מדובר בעסק מסחרי, על בעליו לשלם בהתאם לשימוש המסחרי הנעשה בשטח, להבדיל מדמי חכירה בגין השימוש החקלאי. סוגיה זו נדונה לאחרונה (25.10.18) בבית משפט העליון, ומפאת חשיבותה לציבור החקלאים בחרתי להביא את עיקרי פסק הדין בפניכם.

    באותו עניין הפעילו זוג ממושב בשרון במקרקעין שברשותם, בין השאר, פנסיון סוסים. השניים ניהלו נגד רמ"י הליכים משפטיים בעניין הפנסיון, כשתוך כדי ניהולם התפרסמה החלטה 1316 של מועצת מקרקעי ישראל. בעקבות החלטה זו קבע בית המשפט המחוזי כי המחלוקת המשפטית בין הצדדים אינה רלוונטית יותר, שכן בהתאם להחלטה 1316 הפעלתו של פנסיון הסוסים במקרקעין נעשית כדין. על החלטה זו הגישה רמ"י ערעור לבית המשפט העליון. אציין כי החלטה 1316 חלה על אגודה שיתופית חקלאית שהיא מושב עובדים או כפר שיתופי אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין בתנאי נחלה.

    המחלוקת בין הצדדים בערעור התמקדה ביחס להחזקת סוסים תמורת תשלום מצד בעליהם, באמצעות פעילות המכונה "פנסיון". מחד גיסא סברו בני הזוג כי מדובר בשימוש חקלאי, ומאידך גיסא טענה רמ"י כי פעילות זו נופלת בגדר "שימושים נלווים לגידול בעלי חיים". לשתי השיטות, אין מניעה עקרונית שבני הזוג ימשיכו להפעיל במקרקעין פנסיון סוסים, והנפקות של המחלוקת היא כספית: שאם מדובר בשימוש נלווה, נדרשים המתיישבים לעמוד בתנאי החלטה 1316, ובין היתר יידרשו לשלם לרמ"י סכומים גבוהים יותר עבור השימוש במקרקעין.

    *ע"א 4925/14 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' דוד אהרוני (פורסם בנבו, 25.10.2018)

    נכתב ב- ראשון, 11 נובמבר 2018 10:57 המשך לקרוא
עוד בקטיגוריה בית ינאי »

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237