בלוגים

ההסכמה שגובשה עם החקלאים והמועצות האזוריות לפיה שיעור האדמות החקלאיות שייגרע מיישובים חקלאיים לא יעלה על 30% מהקרקעות היא ישראבלוף במיטבו.

להלן חמש שאלות מתוך מגוון שאלות שעולות מן החוק שתוקן שתשובה עליהן תמחיש כיצד סובבו בכחש את ההתיישבות בממשלה ה-36

החקלאות הישראלית  הייתה קריטית להתפתחות המדינה וביטחונה הפיזי באופן פיזור המושבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ההתיישבות העובדת תרמה לשגשוגה הכלכלי והמדיני של המדינה.

עד היום החקלאות שלנו היא מהמתקדמות בעולם כולו.  לצערנו, בתוך הבית שלנו קיימות דעות שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובליזציה, ובראיה כלכלית נטו אין בה כבר את אותה חיוניות כבעבר, ועל כך נתמקד בכתבה.

מעל 25 שנה כיהן ד”ר מוטי דלג’ו משדה וורבורג כראש מועצת דרום השרון ובעוד מגוון תפקידים ציבורים במסגרת כהונתו כראש מועצה הוענק לו 23 פעמים ברציפות “פרס למנהל תקין ואיזון תקציבים”.

לאור ניסיונו הרב הוציא לאחרונה ספר “טיפים למנהיגות מוצלחת” בו הוא מציע כ־120 טיפים, ספר שכבר זכה למחמאות רבות.

מתוך קו למושב, גיליון 1185 (03.06.2021)

בענף החקלאות (גם במספר ענפים אחרים) נפוצה התקשרות של מזמין עבודה עם גורם חיצוני שמבצע עבור המזמין את העבודה.

צורת התקשרות זו מקובלת בענפים בהם אין העבודה קבועה ורצופה והיא תלויית צרכים המשתנים מעת לעת. בחקלאות מקובלת התקשרות שכזו עת נדרש הביצוע בפרק זמן קצר ובד"כ על ידי מספר גדול יחסית של עובדים.

על פי חוק מי שמספק כוח אדם למזמין עבודה חייב להיות מוכר ככזה על ידי משרד העבודה ולקבל רישיון לעסוק בכך. קבלת הרישיון כרוכה בנוהלים מדוייקים ובהפקדת ערובה כספית בסכום לא מבוטל. מטרת הערובה היא הבטחת חובותיו של הקבלן כלפי עובדיו. ככלל, מקובלת התקשרות עם "קבלן כח אדם" באופן שהקבלן משים עובד אצל מזמין העבודה והתמורה אותה משלם המזמין לקבלן נמדדת לפי שעות עבודה וכד'. התמורה על פי חוק חייבת להיות בגובה שיאפשר תשלום לעובד לפחות בגובה שכר המינימום והתשלום לחברת כוח האדם מגלם בתוכו גם את רווח החברה.
בצורת התקשרות אחרת, זו הנפוצה בענף החקלאות, מזמין החקלאי ביצועה של עבודה מוגדרת ומבצע העבודה עושה זאת באמצעות עובדיו. עובדים אלה ודרך ביצוע העבודה הינם באחריותו המלאה של המבצע. המבצע הוא זה שמנהל את העבודה, הוא זה שקובע את מספר העובדים לביצועה והוא זה שאחראי לאיכות הביצוע.
התשלום המוסכם אותו משלם המזמין למבצע מתייחס ישירות לתפוקות ולתוצאות העבודה. בהתקשרות שכזו אין מדידה של זמן העבודה אלא מדידה של תפוקות ואיכות. התשלום בו נושא מזמין העבודה מחושב לפי מכפלת כמות התוצרת בתעריף ליחידה. בענפים מסויימים בחקלאות צורת התקשרות זו של הזמנת עבודה ותשלום לפי תפוקות הינה הדרך המקובלת כך למשל בעבודות קטיף שם כל העבודה מתבצעת בפרק זמן קצר יחסית בשל הבשלה מהירה של היבול, מטעמי יעילות, אילוצי ארגון, מיכון, הובלות וכד'.

עו"ד רון רוגין טפל בענייני ההתיישבות בנגב ובגליל כבר עשרות שנים, וגיבש את תוכנית "מאה הימים לחיזוק ועידוד ההתיישבות", בדגש על הגליל והנגב ואזורי הספר.

הוא מציע את תכניתו למתמודדים במערכת הבחירות, כשאת הצורך בתוכנית ממשלתית ממוקדת אפשר להסביר גם לילד בכיתה א'; אבל, הפוליטיקאים עד כה, אינם מעוניינים! אולי על ידי פרסום ולחץ מלמטה, יזוז משהו...

חיזוק ועידוד ההתיישבות, בייחוד בגליל, בנגב ובאזורי הספר, היא מטרה אסטרטגית ולאומית. יש לממש בפועל בפעולות מעשיות וקונקרטיות - לא בסיסמאות חלולות וריקות מתוכן - את העיקרון החוקתי, המעוגן בחוק יסוד: הלאום) חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי(, על פיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

החקלאות הישראלית  הייתה קריטית להתפתחות המדינה וביטחונה הפיזי באופן פיזור המושבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ההתיישבות העובדת תרמה לשגשוגה הכלכלי והמדיני של המדינה.

עד היום החקלאות שלנו היא מהמתקדמות בעולם כולו.  לצערנו, בתוך הבית שלנו קיימות דעות שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובליזציה, ובראיה כלכלית נטו אין בה כבר את אותה חיוניות כבעבר, ועל כך נתמקד בכתבה.

שאלות מרכזיות ומשמעותיות שדורשות חשיבה מעמיקה בתהליך העבודה עם ההורים בעת עריכת צוואה או בעת ביצוע חלוקת עיזבון בין יורשים, בין שנותרה צוואה ובין שלא נותרה צוואה או כשנותרה צוואה שקובעת חלוקה שווה, הן - כיצד נתחשב בזכויות או בכספים שקיבלו היורשים בחיי ההורים במסגרת בחינת השווי של נכסי העיזבון לצורך ביצוע החלוקה? האם נשתף את הילדים בלבטים ביחס לחלוקה?  

בכדי שנתחבר  ל"סיפור המשפחתי" שמלווה רבים במגזר החקלאי ודורש טיפול זהיר ורגיש, שכן מדובר במוקש מורכב לפירוק שמלווה את המשפחה שנים רבות ופעמים רבות נמצא "מתחת לפני השטח" ומחכה לשעת כושר להתפרץ החוצה, אביא סיפור מהחיים שימחיש היטב את הקשיים שמשפחות חוות בדיון על עתיד "הנחלה המשפחתית" ובחלק ב' ננתח את שיטת "ארבעת השלבים" לעריכת צוואה וחלוקת עיזבון - משפטי, מיסוי, כלכלי ותכנוני.

או, עוד על עלויות העסקת עובד זר בחקלאות -  כמה זה עולה? למה ומדוע מוצדק להחריג את העובדים הזרים? (קריאה IV)

"מגדל מים" קיים בכל התמונות של כל יישוב בארץ, קיים גם בציורים המתארים את ההתיישבות, בכל מושב ניצב לו מגדל המים, זקוף וגאה.

מגדל המים הוא סמל, כך גם מגדל המים אצלנו במושב.

מאז השתכללו מערכות הולכת המים לשתייה (מקורות) וחקלאות (קולחין), לא היה צורך קיומי בשימוש מגדל המים, המגדל  עמד שומם והתפורר.

יחד אתנו הזדקן גם המגדל.

אנחנו "הילדים של המושב" החלטנו שאת המגדל חייבים לשקם ולשמר.

איך? מה הכי מתאים? כמה יעלה?  נצליח?  היו שאלות שלוו אותנו ברעיון להחזיר למגדל שלנו את זקיפות הקומה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237