ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מעריך כי כדי לענות על הביקוש העולמי למזון, תפוקת המזון חייבת לעלות ב-70% עד שנת 2050.

לפי נתוני האו"ם, מספר האנשים שהגישה שלהם למזון הייתה כה גרועה, עד שפרנסתם או חייהם נתונים בסיכון עלתה מ-108 מיליון ב-2017 ל-193 מיליון כיום. הביטחון התזונתי העולמי הושפע מהקורונה, אשר שיבשה את עבודת החקלאים ויצרה פקקים בשרשרת האספקה, משבר האקלים, והמלחמה באוקראינה שהעלתה את מחרי החיטה ב39%, המביאה לביקוש לסוגים אחרים של מזון שמתייקר אף הוא, ועליית ריבית בארה"ב, המשפיעה על עלויות מימון לחקלאים וביבוא מזון.

שטחי החקלאות הולכים ומצטמצמים לטובת הגידול העירוני, ולכן הפתרון טמון בצמיחתה של תעשיית החממות המסחרית, אשר דורשות 95% פחות מים ושטח על מנת כדי לייצר את אותה כמות של תוצרת ,בחממות ניתן גם לעשות שימוש חוזר במים להשקיה.

לפי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, היקף שוק החממות המסחריות העולמי צפוי להגיע לכ-78.9 מיליארד דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של   9.52% בעשור הקרוב. מגמה זו תדרבן את התרחבות השוק עוד יותר.

 ירקות מותאמים היטב לחממה וגדלים מבלי לדאוג לאקלים, לטמפרטורה או לשינויים סביבתיים אחרים וניתן לגדל אותם כל השנה.  גידול ירקות בחממה מאפשר גם קביעת תנאי סביבה אופטימליות לגידולים בסיוע גורמי הוויסות הקיימים בחממות, כגון לחות, אור, טמפרטורה, דשן והשקיה. בהתאם לדרישות שלב הגידול של כל גידול, יש לנטר באופן קבוע אחר רמות התזונה הזמינות לצמחים ולשנות בהדרגה לרמות המתאימות. הדבר כרוך במודעות מעמיקה ליבול, לסביבה הסובבת ולדרישות האידיאליות של הצמחים. כתוצאה מכך, גידולים אלה גדלים תדיר על ידי חקלאים מומחים. 

הפתרון לחממות ירוקות – טורבינות המייצרות חשמל וחום באופן עצמאי וחסכוני.

למעלה מתשעים אחוז מקרקעי מדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (היתר היא קרקע פרטית), דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר.

לא זאת, אף זאת זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

בסעיף 2א(1) לחוק שבה מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי..."

מחירי הדיור הם לא גזרת גורל והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מיסים.

למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.

בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד ₪ לשנה בגין שיווק מקרקעין הרי שבשנת 21 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד ₪ ובשנת 22 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד ₪.

רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי ופרה חולבת בעידוד האוצר וזאת באמצעות מדיניות מכוונת על חשבון מדיניות שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.

גם היום, החקלאות היא תמצית המעשה הציונית. חניקתה עולה לנו ביוקר

אנחנו אנשי הדור
מאמצע המאה הקודמת.
הדור שלי, בשתיקה רועמת נלחמנו
בעיקר שמענו את רעש התותחים.
הדור שלי, קבר חברים והביט בעצב
בדיונות של סיני הנצבעות באדום.
הדור שלי, לא התחמק לא ברח
וגם לא יצא לשום הפגנה.
הדור שלי, נלחם בתושיה
בגבורה והחשוב מכל הצליח.
הדור שלי, אלו שחזרו הביתה
המשיכו בשתיקתם ללא הסברים
ושומרים בליבם את הצלקות
והמראות הקשים.

עשרות שנים חייתה לי הזכון, בתפקידיי השונים, לקדם, לפתח ולשמור על חקלאות ישראל. חקלאים מקצוענים, מופת לעולם, לא רק ביצור יעיל ומגוון של פירות וירקות איכותיים, אלא כציבור הממלא משימות לאומיות וביטחוניות לצד עבודת האדמה. משימות שאיש מחקלאית העולם לא נוטל כלל על עצמו: לגדל ירקות ברמת נגב על גבול מדבר סיני, להיאחז בהרי הטרשים מול מוצבי החיזבאללה, לקיים קהילות יצרניות מרוחקות בערבה, בבקעת הירדן, בעוטף עזה ובמרומי הגולן.

לגאוותנו, על אף הקשיים, לענפי הפירות והירקות מדדי יעילות אגרוטכניים מרשימים ונותני הoecd מראים שמחירי הפירות והירקות לצרכן בישראל, הם הקטגוריה היחידה בה ישראל זולה יותר לעומת ממוצע המדינות החברות ! מה גם שחקלאינו פועלים במדינה החסרה מים וקרקע, ושכנים שטופי מחלות ומזיקים.

למרות כל זאת, חוו מגדלי ישראל השנה תסכולים והכפשות שלא ידענו מעולם !

"הרפורמה" – רגע לפני שסוגרים את הדלת...

במסגרת הרפורמה אמורה להתבטל החובה לשלם אגרה שנתית וכן חובת תשלום אגרת בקשה לכל עובד. תיוותר חובה לתשלום אגרת בקשה אחת לכל מעסיק.
לפי הפירסום חובת התשלום הרגיל להעסקה בשנת 2023 נותרת על כנה. שכן ביטולן של החובות כנ"ל יחול למעשה רק משנת ההעסקה 2024.
לקראת סוף שנה זו, בעוד כ-3 חודשים ידרשו החקלאים לשלם את האגרות כדאשתקד. היינו תשלום מלא ורגיל.
בחשבון גס משמעות "הדחייה" עולה כדי 48 מיליון ₪ לכלל המעסיקים

הציפיה הטבעית של משפחה צעירה לקורת גג והייאוש המתגבר מהחלום המתרחק נובעת ממדיניות מכוונת של ממשלות ישראל להעשיר את הקופה הציבורית על חשבון גב הציבור