מאמרים

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 15.12.2020 אושרה בין השאר הצעה לתיקון פרק משנה 8.9 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים במושב.

התיקון להצעה נחתם ע"י שר האוצר ב 7 לינואר 2021.

הסגר השלישי המתרגש עלינו בימים אלה, כמו גם ההנחיות השונות שפורסמו מעת לעת על ידי משרד רשם האגודות מאז פרצה הקורונה לחיינו, הביאו מגוון של שאלות בנוגע לכינוס אסיפות.

חשוב להבהיר, שכיום גם משרד רשם האגודות סבור שיש אפשרות לקיים אסיפות והצבעות, כולל הצבעות חשאיות, באמצעים טכנולוגיים. גם מבחינת משרד הרשם, אין עוד דרישה לתיקון תקנון כתנאי לקיום הצבעות חשאיות באמצעים טכנולוגיים, אלא אם כתוב במפורש בתקנון האגודה שהדבר איננו אפשרי.

לכן, כל אגודה שלא כתוב בתקנונה שאסור לקיים אסיפה, הצבעה גלויה או הצבעה חשאית באמצעים טכנולוגיים, רשאית לעשות זאת. אגודות שבתקנון שלהן יש אמירה מפורשת שהדבר אסור, צריכות לתקן את תקנוניהן בהתאם.

הסיפור על "חבורת הגולשים" שהובא בחלק א', הוא דגם מייצג לסיפורים של משפחות רבות במגזר החקלאי שחוות דרמות אנושיות קשות מנשוא בתהליך החלוקה של הנחלה.

במקרים רבים הורים מעניקים לילדים "מתנות" עוד בחייהם, רוכשים עבורם דירה, מעניקים סיוע כספי לרכישת נכס, מעבירים נכס במתנה וכדומה. את הנכס המשמעותי ביותר של ההורים שברוב המקרים הוא דירת המגורים, ההורים מעבירים בירושה לילדים אחרי שאחרון מהם הולך לעולמו. הורים לא מכניסים ילד להתגורר איתם בחדר בדירה דרך קבע וברוב המקרים לא מקנים לילדים זכויות בעודם בחיים ולא מאפשרים להם להשקיע כספים בדירת ההורים.

על פי סעיף 5.1.4 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל: "נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת בנייה נמוכה באזור עדיפות לאומית אשר אינו עולה על 3 דונמים ואשר שולמו בעדו דמי חכירה מהוונים מלאים עד למלוא זכויות הבניה שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה" יחשב כנכס שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום.

נציין כי בחלק מהמקרים בהם שולמו דמי החכירה בעת הקצאת המגרש על פי הבינוי בפועל ולא על מלוא הזכויות על פי התוכנית באותה עת, על בעלי מגרשים (אם המגרש עולה על 280 מ"ר) להשלים את היוון המגרש ולשלם את יתרת דמי החכירה עד גובה הזכויות בתוכנית המאושרת בעת הקצאת המגרש.

בנוהל רמ"י 90.01B "הקניית בעלות או שדרוג זכות חכירה, ללא תמורה ובתמורה – בנכסים ששטחם אינו עולה על דונם" נקבעו בין השאר תנאים להעברת בעלות בישוב קהילתי קטן ובישוב חקלאי

שנת 2020 שנת הקורונה הייתה השנה המסובכת ביותר לעסקים, מלאת מהמורות וקשיים תפעוליים ותפקודיים, ריבוי טפסים, הנחיות ושינויים בירוקרטיים ללא הרף. רואי החשבון שעבדו כל השנה במתכונת חירום ממשיכים להיות חלק מכוחות ההצלה במשק כקו קדמי כדי להיות חלק ממערך ההצלה הכלכלי הלאומי.

בכל סוף שנה, נדרשים מרבית בעלי העסקים לנקוט בצעדים המומלצים, אך השנה הזאת בצל הקורונה מחייבת אותם לבצע את אותם צעדים בהקפדה יתרה.

אם יש לכם עסק או הנכם עצמאים - זה הזמן להתכונן לסוף שנת המס שכבר פה.

בעקבות שאלות שנשאלנו לאחרונה, אנחנו רוצים להבהיר, שעל מנת שביטוח ושיפוי של נושאי משרה באגודה שיתופית יהיה תקף, תקנון האגודה חייב לאפשר זאת.

אגודות שיתופיות רבות נוהגות כיום לבטח את נושאי המשרה שבה (חברי ועד ההנהלה, ועדת ביקורת, מנהלים בכירים), וכן לתת להם כתבי שיפוי, למקרה בו יחויבו או יאלצו להוציא כספים עקב פעולה שעשו בתוקף היותם נושאי משרה באגודה. חשוב לציין, שלא ניתן לבטח או לשפות נושאי משרה אם הפעולה שעשו היתה בניגוד לחובת האמונים שלהם כלפי האגודה. המטרה היא לאפשר לנושאי משרה אלה לפעול לטובת האגודה, מבלי לחשוש שהם יצטרכו לשאת בהוצאות עקב כך, והכל בלבד שהם פועלים לטובת האגודה באופן סביר.

פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933, ומאז נעשו בה תיקונים מעטים. גם רוב התקנות שהותקנו מכוח הפקודה הן בנות 40 שנים ביותר. לכן, הפקודה והתקנות מכוחה אינן מעודכנות לדיני התאגידים המקובלים כיום בישראל, ואין בהן התייחסות כלשהי לעניין ביטוח ושיפוי נושאי משרה.

שמי טל גזית ממושב כפר נטר. אני אדריכל פעיל העוסק בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, לצד היותי בן מושב המתמודד עם הסדרת המשק של הוריי אל מול הרשויות השונות וההחלטות המתעדכנות. נקודת המבט הזו, של המקצועי והאישי, הביאה אותי להבנה המצערת, אותה אפרט במאמר זה, עד כמה נושא התכנון במושבים רחוק מלהיות מובן או נגיש לקהל היעד שלו – בעלי הנחלות ובני משפחתם.

כידוע, במדינת ישראל קיימים מאות יישובים כפריים ותיקים ובהם נחלות. מרבית הקרקעות של מושבים אלו הינן בבעלות המדינה ומנוהלות "ביד רמה" ע״י רשות מקרקעי ישראל - רמ״י.

בשנים האחרונות התקבלה שורה של החלטות המשנות את ״חוקי המשחק״ הקשיחים בנחלות, וביניהן ההחלטה המאפשרת בית שלישי בנחלה בכפוף לתנאים שונים.

ההחלטות ממשיכות להתעדכן מדי כמה חודשים ובעלי הנחלות במושבים הרבים מוצאים עצמם אובדי עצות מול התהליכים המורכבים והמונחים המבלבלים, מתקשים לקבל החלטות שייטיבו עימם ועם בני משפחותיהם ולא אחת נקלעים למצבי משבר וקנסות של מיליונים עד כדי פירוק משפחות ומכירת נכסים מחוסר ברירה.

באופן אישי, בשנים האחרונות, לצד טיפול בהסדרת המשק והגשת תכניות לגופים השונים המעורבים בנושא, מצאתי שאין בנמצא שום במה או פורום להנגשת המידע הרב וקיום דיון חופשי בשאלות ובהחלטות הנוגעות לנחלות באופן רחב, המשתף בעלי נחלות ממושבים רבים ככל הניתן, מפגיש אותם עם אנשי מקצועי בלתי תלויים ומאפשר שיח פתוח המבוסס על ידע וניסיון בתחום.

סוגיות משפטיות נבחרות – שכיחות במושבים

בניה ונטיעה במקרקעי הזולת מתייחס בכתבה זו לאירוע בו אדם מהיישוב נטע בחלקת האחר או בנה עליה ללא רשות ובדיעבד התברר כי הקרקע שייכת לאחר.

המקרה שהגיע לשולחננו לצורך גישור ויצירת הסכמות הוא אירוע בו נטע השכן פרדס ופלש בנטיעותיו לחלקת השכן. הנטיעה בשטח השכן נעשתה בתום לב, הטעות התגלתה לאחר מספר שנים כאשר העצים היו בשיא תנובתם. אין מחלוקת במישור העובדתי למצב שנוצר בשטח.

ביום ה- 15.12.2020 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2017.

" הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2017. אוכלוסיית המדד כוללת גם את רוב דיירי המוסדות, ואינה כוללת דיירי מוסדות סיעודיים, בתי סוהר וכדומה."

יצויין כי 13 ישובים מסווגים בדירוג 10, 200 ישובים בדרוג 9, ו 137 ישובים בדרוג 8.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237