צבי שני, עו״ד

צבי שני, עו״ד

משרד עורכי דין צבי שני מתמחה בתחומי המגזר החקלאי ודיני העבודה.

office@shany-law.co.il

יחסי האגודה החקלאית, קרי המושב, וחבר האגודה, הינם יחסים מורכבים. המושב הינו בעל זכויות בקרקע, במכסות מים, ונוסף על כך ישנם יחסי שכנים, שיתוף כלכלי ברמה כזו או אחרת, ולרוב גם קרבת משפחה בין רבים מחברי המושב.

דוגמא למורכבות היחסים, למורכבות הזכויות בקרקע החקלאית ("קרקע המשבצת"), וכן להתנהלות נכונה של אגודה שיתופית חקלאית, ניתן למצוא בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת בוסתן בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז

הפ (מרכז) 37146-01-12‏ ‏ רמי בן ישי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 31/12/2013

ידוע הדבר כי במשק חקלאי ניתן לבנות, בדרך כלל, שלוש יחידות דיור.

לכן, במקרים רבים מבקשים הילדים לבנות את ביתם על משק ההורים, כפתרון דיור זמין. הבונים משקיעים מיטב כספם בבניה, לעתים כאשר המשק אינו רשום על שמם, או שאינם רשומים כבנים ממשיכים.

אך מה קורה כאשר הנחלה עליה מבקשים לבנות כבר ממושכנת לטובת בנק או נושה אחר? האם בן הבונה במשק ההורים כפוף למשכנתא שלקחו ההורים, גם בלי קשר לבית שבנה?

ע"א  5922/15 בנק דיסקונט נ' קרויזר ואח', פסק הדין מיום 26.4.2017.

האם ניתן לערער על החלטות רשם האגודות השיתופיות בפני בית המשפט העליון? בפסק דין שניתן אך לאחרונה (16/11/2016) ע"י נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת מרים נאור, עסק בית המשפט בשאלה.

בג"ץ 5945/14 יונתן זאנדני נ' רשם האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 16/11/16

 

זכותו של "בן ממשיך" בנחלה הינה זכות ייחודית. מחד, מדובר בזכות שהיא מעין ירושה, שכן מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת של ההורים, בעלי הנחלה, להעברת המשק על שם הבן הממשיך לאחר פטירתם. מאידך, מדובר בעסקת מתנה עתידית אשר על מנת לבצע אותה יש צורך בהסכמת גורמים נוספים, כגון רשות מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית (המושב) והסוכנות היהודית.

במקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בקריות (כב' השופט ד"ר שלמה מיכאל ארדמן), עסק בית המשפט בשאלה האם נושה אשר מעוניין להיפרע מבעל חוב שלזכותו קיים מינוי בן ממשיך בנחלת הוריו, יכול להטיל עיקול על זכות הבן בנחלה ובדרך זו למנוע את העברת הזכויות בנחלה לאדם אחר ואולי אף לקבל תמורה ממכירת הנחלה לכשתימכר. על כך במאמר הבא.

מספר החקלאים בארצנו הולך ומתמעט - זו עובדה ידועה. גם עם החקלאים הנותרים, הרשויות לא תמיד עושות את שניתן על מנת להקל ופעמים אף מכבידות את ידיהן על החקלאי אשר עובד לפרנסתו.

מקרה אשר אולי ממחיש זאת מעט ראינו בתחילת חודש נובמבר בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה ע"י כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון, במסגרתו זכתה רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י') בתביעת פינוי מטעים חקלאיים ממקרקעין אשר טענה כי הם אדמות מינהל. להלן פרטי המקרה.

ת"א 18735-12-13 רשות הפיתוח נ' גורי רוזן, פס״ד מיום 06/11/2016

ביישובים רבים, חקלאיים וקהילתיים, קבוע נוהל לגבי בחינת מועמדים לקליטה ביישוב. כך, לעתים נדרשים המועמדים למגורים ביישוב, או לחילופין ישנם מועמדים המבקשים להתגורר ביישוב טרם קבלת החלטה כבדת משקל על השתקעות- קניית מגרש לבניה ומגורים ביישוב. 

בהתאם לכך, מועצת מקרקעי ישראל קיבלה בישיבתה מיום 5.9.2016 את החלטה מס' 1483, העוסקת באפשרותם של יישובים חקלאיים, מושבים וקיבוצים, וכן יישובים קהילתיים בנגב ובגליל, לבנות 12 יחידות דיור לטובת משפחות המועמדות לקליטה ביישוב.

אפשרות זו הייתה ערב ההחלטה סעיף אחד בתוך ההחלטה העוסקת בהרחבות קהילתיות במושבים (1459), וסעיף נוסף בהחלטה העוסקת ברכישת זכויות למגורים בקיבוצים (1447). כעת, מועצת מקרקעי ישראל ראתה חשיבות להקצות לכך החלטה שלמה ומפורטת, ולהוסיף לסעיפים אלו אפשרות להקצאת מגרשים לבניית יחידות דיור לאותה מטרה גם בישובים קהילתיים. בדברי ההסבר מציינת הרשות כי "מטרת ההוראות הינה להקל על קליטת מתיישבים חדשים בישובים בפריפריה"

בפנינו פסק דין ייחודי, שניתן אך לאחרונה (27.7.2016) בידי כב' השופטת פאני כהן גילת בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת. בפסק הדין מותח בית המשפט ביקורת על המנגנונים החוקיים ה"מסורתיים"  לקביעת זהות היורש במשק חקלאי וחוסר התאמתם למציאות הקיימת במגזר הכפרי. כך, בוחר בית המשפט שלא להכריע בדבר זהות היורש במשק או בדבר הסדר אחר.

תמ"ש (ק"ג) 15802-03-15 פלוני נ' אלמונית ואח', פס״ד מיום  27/07/2016

מוכר וידוע כי זכויות החברים בנחלות המושב מוסדרות ורשומות בספרי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולעיתים גם בפנקסי הגורם המיישב. רישום זה מהווה אינדיקציה ברורה, לכאורה, לכך שבמידה ורמ"י רשמה את הזכויות בספריה, בעלי הזכויות הם כפי שמופיע במרשם.

מה יהיה הדין במקרה בו בת זוג נרשמה לאחר שנים רבות בזכויות המשק של בעלה, במשותף. האם הדבר יהווה ראיה מספקת כדי לזכותה במחצית הזכויות בעת גירושיהן? בכך דן לאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפסק דינו והנה הדברים לפניכם בתמצית.

עמ"ש (משפחה) (ב"ש) 48646-12-15 ל.א נ' י.א),

נושא הבן הממשיך הינו מורכב ונתון במחלוקת. יש האומרים כי דינו לעבור מן העולם, שכן המציאות במגזר החקלאי השתנתה, המשק אינו מתפקד כיחידה חקלאית בודדת, וממילא נדירים כיום המקרים בהם יש צורך אמיתי בבן אשר ימשיך את הפעילות החקלאית העסקית במשק ההורים. עם זאת, מבחינת החוק לא השתנה כמעט דבר, וכיום מינוי בן ממשיך נועד בעיקר להסדרת ירושה במשק.  

כאשר מונה 'בן ממשיך' למשק ואחר כך מתחתן, האם המינוי חל גם על אשתו של הבן? או האם במקרה בו נפטר הבן טרם פטירת ההורים אלמנתו תישאר לבדה וללא כל זכויות במשק?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (כב' הנשיאה, השופטת אבירה אשקלוני) נדרש לסוגיה בפסק דין שניתן אך לאחרונה ובו לראשונה נקבע באופן מפורש כי לזכויות הבן הממשיך זכאית גם אלמנתו.

תמ"ש (משפחה) (ק"ג) 42254-10-12 פ' נ' פ', פס״ד מיום

לסוגיית זכויות התכנון והבניה השפעה רבהעל נושא הורשת המשק החקלאי. ידועה ומוכרת לנו מדיניות "אחדות הנחלה", אשר מטרתה לשמר את היחידה החקלאית כשלמות אחת. הטעמים לכך רבים ובין יתר הטעמים, הרצון למצות את הפוטנציאל המשקי כולו ולמנוע את חלוקתה בין מספר גורמים, באופן העלול לפגוע באופן משמעותי בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח ממנה. ואולם, על אף שהדבר מורכב ולא שכיח במיוחד, פעמים שאפשרות פיצול הנחלה תביא לפתרון סכסוך ופעמים שבעל הנחלה בוחר בו מיוזמתו, משיקולים שונים. הסיפור המובא בפסק הדין ממחיש עד כמה אין מדובר בהליך פשוט ואף יותר מכך, כאשר מדובר במחלוקת בין יורשים על הזכויות במשק החקלאי. מה יקרה במצב בו בית המשפט קבע כי יש לפצל את הנחלה אך, לכאורה, הדבר אינו אפשרי? להלן תמצית פסק הדין, אשר ממחיש את ההכרח להגיע להסכמים ופסקי דין בני-יישום.

תמ"ש (ב"ש) 15154-10-12 ח.ג נ' מ.ג, טרם פורסם

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.