תביעה שהגישה אלתם עין השופט שהינה אגודה שיתופית העוסקת בייצור מוצרי תאורה וחברת בת שלה, כנגד חברות אשר קיבלו מהן שירותים בבקשה להרים את מסך ההתאגדות כנגד נושאי משרה המכהנים בהם ולחייבם באופן אישי בחובות החברות כלפי אלתם וחברת הבת שלה.

ת"א (נצרת) 31954-06-14 – אלתם עין השופט אגש"ח נ' משה שאלתיאל בע"מ', פס״ד מיום 22/04/2018

תקנוניהם של מושבים כוללים מנגנון ליישוב סכסוכים בין חבר האגודה לאגודה, ולעיתים גם בין החברים לבין עצמם. ברובם המוחלט של המקרים קובע התקנון כי הסכסוכים יוכרעו בהליך בוררות. במסגרת הליכים אלו, עולה לעיתים קרובות שאלת סמכותו של הבורר לדון בסוגיה מסויימת או אפילו בהליך כולו. ואכן, חוק הבוררות קובע כי בית משפט רשאי לבטל פסק בוררות כאשר "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".

פסק דין שניתן לאחרונה (27.6.18) בבית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם במסגרת תביעה נזיקית שהגיש חבר אגודה (להלן: "החבר") נגד האגודה, מוסמך בורר לפרש צוואה שהאגודה אינה צד לה, ואשר הזוכים על פיה, בני משפחתו של אותו חבר, חלוקים ביניהם על פרשנותה.

נוכח חשיבותו של פסק הדין, לעניין סמכויותיו של הבורר, ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.

רע"א 3821/18 כפר ידידה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עצמון מלצר (פורסם בנבו, 27.06.2018)

חברי קיבוץ משמרות תובעים את הקיבוץ בעקבות החלטות אסיפת הקיבוץ במסגרתה ניתנו לקבוצה של 11 חברים חדשים זכויות שיוך דירות בתנאים השמורים לחברים וותיקים בלבד.

ת"א 49962-12-15 (חיפה) פלטין נ' קיבוץ משמרות ואח', פס״ד מיום 13/07/2018

הפיקוח על הבנקים פירסם הבהרה לענייןהגדרת ״בעל שליטה״ בסעיף 1לקחו שבנדון (תחולת ההגדרה - 04/02/2017).

״בהתאם לחוק ולתכליותיו יראו כבעלי שליטה באגודה שיתופית או בעמותה את יו״ר ועד האגודה השיתופית או העמותה, לפי העניין וכן את המנהל הכללי של האגודה השיתופית או העמותה (ככל שמונה) או גורם בעל תפקיד דומה אף עם תוארו שונה״

חוזר של ״בחן״ ברית פיקוח של אגודות שיתופיות בישראל אגודה מרכזית בע״מ

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור שהגיש מושב נווה אטי"ב באמצעות משרד עו"ד איתן מימוני ושות', בו ערער המושב על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר הכיר בתושבים שאינם חברים במושב כזכאים להקצאת נחלה חקלאית.

ע"א 2189/16 – נווה אטי"ב כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' שריקי ואח', פס״ד מיום 30/07/2018

חשוב להבין היטב את טבעו האמיתי של הקואופרטיב ואת התפקיד החשוב של החברים לקיומו. אני מנסה להראות כי קואופרטיבים הם כלי נהדר לפיתוח, במיוחד פיתוח של אנשים עניים. למרבה הצער, קואופרטיבים אינם מצליחים משום שרוב המנהיגים והחברים אינם מבינים את הטבע האמיתי שלו, אותו נסביר בהרחבה במאמר להלן.

קואופרטיב מורכב מחברים. אלה הם החברים שהקימו אותו. הם הקימו את הקואופרטיב שלהם כי הם מחפשים מסגרת-ארגון כלכלי אשר יספק להם את השירות או את העבודה שהם מחפשים, במחיר הנמוך ביותר האפשרי ובאיכות הגבוהה ביותר האפשרית.

אבל בפועל, בהבנה הנוכחית של הקואופרטיבים, בעיקר בפירוש המעשי של הפעלת הקואופרטיב, מסתבר כי החברים אינם הבעלים של הקואופרטיב. הקואופרטיב, במעשה הנהוג במירב המדינות בעולם, לא מספק את השירות הטוב ביותר האפשרי במחיר הנמוך ביותר האפשרי לחבריו )2014 .Galor, Z(. ד

קיימת דרך אחרת להפעלת הקואופרטיב, והחלקים הבאים של מאמר זה יציגו, קואופרטיבים המקיימים שוויונית ועוד רווחית לחבריהם, ובאותה עת יספקו את השירות הטוב ביותר לחברים, ובמחיר ההשתתפות הנמוך ביותר שלהם בקואופרטיב.

ערעור שהגיש מושב שזור על שני פסקי דין שניתנו בביהמ"ש המחוזי בהם נקבע כי המשיבים, שהינם מתיישבים בשטח המושב אולם אינם חברי המושב, זכאים להירשם כבעלי נחלות יחד עם כל הזכויות הנלוות לכך.

ע"א 7019/14 שזור מושב עובדים נ' פרג'י, פס״ד מיום 16/05/2018

המערכת המשפטית, ככלל, מעודדת פניה למוסד הבוררות על פני פנייה לבית המשפט. הבוררות הינו מוסד שתוקף קביעותיו הן כשל פסק דין הניתן בבית משפט לכל דבר ועניין. ביטול פסק בוררות יכול שייעשה רק בכפוף לרשימה סגורה של מקרים.

בתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסיכסוכים) התשל"ב-1972 נקבע בין היתר "אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים – בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו – ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע".

באגודות רבות בפרק "ישוב סכסוכים" ישנה הפניה ל"משפט החברים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" – נוסח זה הוא נוסח סטנדרטי נפוץ בתקנוני אגודות שיתופיות רבות. דא עקא שמוסד זה עבר מן העולם בשנת 1985 ואינו קיים עוד.

נדרשתי לאחרונה לשאלה, אם כך הדבר, היינו שאין יותר "משפט חברים של ההסתדרות", היכן יתבררו סכסוכים ומחלוקות "בין חברים או בין חברים לשעבר או בין אנשים התובעים על ידם ... לבין האגודה או ועד ההנהלה או הפקידים של האגודה" (זהו הנוסח הנפוץ באגודות).

 

(1) רעא 893/91 גדעון בקל נ' אגודה שיתופית נהלל.
(2) רעא 1158/12 שמעון ושרה נהיר נ' עו"ד גדעון ודבורה ברמץ ועו"ד אורן ששון.
(3) סעיף 12 (א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.
(4) רע"א 4907/08 איגוד ערים נ' מ.מ. אל סאג'ור.

עתירה שהוגשה על ידי תושב בהרחבה קהילתית במושב אמנון, בה ביקש מביהמ"ש לחייב את שרת המשפטים, שר הכלכלה ורשם האגודות השיתופיות להסביר מדוע לא יבוטל או יתוקן ס' 52 (5) לפקודת האגודות השיתופיות, הקובע כי פסק בוררות שניתן מכוח הפקודה לא ניתן לערעור.

בג"ץ 491/18 עפגין נ' שרת המשפטים, פס״ד מיום 08/04/2018

כחלק מהבטחת התנהלותן התקינה של האגודות השיתופיות מוטלות עליהן, בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנותיה, חובות שונות וביניהן חובת ניהול מרשמים והעברת דיווחים לרשם האגודות השיתופיות.

בחוזר עיקרי חובות ניהול המרשמים והעברת הדיווחים.

עמוד 1 מתוך 6

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237