מידע בנושא אגודות שיתופיות

גידול של 35% במספר האגודות הרשומות בתוך עשור  - 4,136 אגודות רשומות בשנת 2020;
מעל 800,000 אזרחים חיים באגודות שיתופיות התיישבותיות, עלייה של 22% בתוך עשור;
רק 12% מבין חברי ההנהלות באגודות שיתופיות הן נשים (גידול של 2% בלבד בחמש השנים האחרונות);
בשנת 2020 הוגשו 940 תלונות כנגד התנהלות אגודות שיתופיות.

רשם האגודות השיתופיות הינו, הגוף האחראי, בין היתר, על הפיקוח על כלל האגודות השיתופיות. לרשם סמכויות רבות הנוגעות לכל תחומי הפעילות של האגודה השיתופית מיום בקשתה להירשם כאגודה שיתופית, לכל אורך פעילותה ועד לפירוק האגודה השיתופית. במסגרת כתבה זו, יוסברו תפקידי הרשם וסמכויותיו ויובאו דוגמאות מעניינות להחלטות שנתן הרשם במסגרת סמכויות אלה.

מטרת המצגת:

  1. הכרת הגוף הבינלאומי הקובע את עקרונות הקאופרציה (ica).
  2. דיון בנוגע לעקרונות ואופן ההתאמה לישראל.
  3. הצגת מחקר אמפירי.

האגף לאיגוד שיתופי, משרד הכלכלה

בתזכיר חוק שהוגש לאחרונה הוצעו שינויים מהותיים בסעיף 62 לפקודת מס הכנסה המשנים סדרי בראשית בעניין מיסוי אגודות שיתופיות וחבריהן.

לפי המצב הקיים מעל 70 שנים אגודה שיתופית חקלאית יכולה לבחור מדי שנה האם להיחשב כשותפות לצרכי מס או כחברה. ההחלטה מתבצעת לאחר תום השנה.

המטרה לפי דברי ההסבר לתיקון המוצע היא מניעת מעבר בין מבני מיסוי אשר יחולו על אגודה שיתופית חקלאית בהתאם בדומה להוראות שנקבעו לחברה משפחתית וחברת בית.

הצעת החוק קובעת כי אגודה שיתופית חקלאית חדשה תידרש לבצע את הבחירה בתוך 3 חודשים ממועד כינונה.

המאמר נכתב בעקבות יום עיון בנושא אתגרים בניהול אגודה שיתופית שנערך בלשכת עורכי הדין בת"א, ביום  6.7.2021

כל חבר ותושב במרחב הכפרי משויך לרשות מוניציפלית מסוימת לה הוא משלם מיסים והיטלים על פי דין, ועל הרשות לספק תמורתם שירותים מוניציפליים לתושב.  

נכון להיום, לא קיימת הסדרה והגדרה לפרוט אותם השירותים שעל הרשות לספק והדבר נתון לשיקולה של הרשות.

ועדים מקומיים לא תמיד מסוגלים כלכלית לספק שירותים מסוימים לתושבים, ולפיכך נוצרים פערים אותם משלימים לעיתים האגודות השיתופיות החקלאיות אשר תומכות בוועד המקומי לצורך קידומם של שירותים אלו.

באותו עניין פנה חבר באגודה להתיישבות המונה למעלה מ-200 חברים לביהמ"ש המחוזי וביקש להצהיר כי אין לכנס את האספה הכללית של האגודה מבלי לתת הודעה על כך שבועיים מראש. החבר ביקש לתמוך עתירתו בתקנה 5(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, לפיה באגודה המונה למעלה מ 200 חברים רשאית האגודה, על אף האמור בתקנונה, להודיע על כינוס האספה בדרך של פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים לפחות שבועיים מראש לפני מועד כינוס האספה.

המבקש טען כי הפרסום שנעשה באגודה (לטענתו ימים ספורים לפני האספה) אינו מאפשר להתכונן כדבעי לאספה. 

המבקש צירף את רשמת האגודות לתיק (על אף שאיננה צד במחלוקת) וביהמ"ש ביקש את עמדתה.

עמדת הרשמת הייתה כי הגם שטוב יעשו אגודות כשיפעלו להודיע על האספות כמה שיותר זמן מראש, תקנה 5(ד) הנ"ל אינה מטילה חובה על האגודה, אלא נותנת לה רשות לסטות מהוראה בתקנון הקובעת כיצד תימסר ההודעה על האספה. על כן, רק במקרה של ניצול הרשות הזו ובמתכונת שקבועה שם, מוטלת חובה לפרסם לפחות שבועיים מראש. משלא נוצלה רשות זו, חלה תקנה 5(ג), המאפשרת לאגודה לקבוע בתקנונה את אופן מסירת ההודעה ואת פרק הזמן שבו היא תימסר. 

ביהמ"ש קיבל את עמדת הרשמת, והוסיף כי ככל הנראה נועדה התקנה למקרים בהם חברי האגודה אינם מתגוררים בתחום גיאוגרפי קרוב, ולפיכך קמה להם הדרך החלופית של המודעה בעיתונות.

אשר על כן התובענה נדחתה.

רשמת האגודות מבקשת להזכיר כי ככל שחברים מבקשים להצביע על קשיים באגודתם, לרבות בהוראות התקנון, מוצע כי יפנו לרשויות האגודה בהצעה לשינוי. ככל שיסברו כי לא קיבלו מענה, רשאים הם לפנות למשרד הרשמת, והנושא ייבחן בהתאם לנהלים.

ה"פ 38420-11-20 (מחוזי ב"ש) מרדכי אדלר נ' משואות יצחק מושב שיתופי

רשמת האגודות השיתופיות, עורכת דין שלומית שיחור-רייכמן: "משבר הקורונה אילץ את כולנו לבצע שינויים רבים בהתנהלותנו בתחומי חיים שונים. המעבר הכפוי לעולם הדיגיטלי היווה גם הזדמנות אדירה, וכעת, עם החזרה לשגרה, ניתן, ואף כדאי, לאמץ חלק מהשינויים שמאפשרים יעילות וקידמה. ההנחיות החדשות שאנחנו מפרסמים מהוות הזדמנות מצוינת לקידומן של האגודות, וכן מאפשרות מעורבות והשפעה גדולה יותר של חברי האגודה על ההחלטות המתקבלות במסגרתה. אני רואה בהנחיות אלה חלק משורה של מהלכים שאנו מבצעים לחיזוק האגודות, הרשויות והקהילה כולה"

רשמת האגודות יצאה בימים אלה עם עדכונים למספר נושאים חשובים ובהם: ייפוי כוח של חבר אגודה השוהה בתקופה קצרה בחו"ל, מתן ייפוי כוח לבן הזוג, הארכת כהונה של רשויות באגודה, כינוס אסיפה כללית והצבעה באמצעות דיגיטליים וחשיבה מחודשת בנושא מתן ייפוי כוח לבן משפחה אחר ובנושאים אחרים

האם מושב שיתופי או קיבוץ מחויבים לחלוקה של מגרשים שווים בגודלם בין חברים בעת שיוך בתים?

סוגיה זו עלתה, בין היתר בתביעה שנדונה לאחרונה בפני עו"ד דנה ביאלר, ממשרד רשם האגודות השיתופיות (אשר בימים אלו פרשה לשמש כרשמת בית משפט) של זוג חברי אגודת מושב שיתופי כנגד אגודת המושב. נציין כי ככלל, מבחינת הליכי שיוך הבתים, מושב שיתופי מתנהל באופן דומה לקיבוץ. התובעים דרשו, בין היתר, הקצאה שווה או, לחילופין, פיצוי בשיעור ההפרש שבין שווי מגרש מוגדל לזה שהוקצה להם בפועל.

בקיבוץ ובמושב שיתופי, שיוך דירות נעשה גם ביחס לבתים בנויים המצויים על גבי מגרשים קיימים. לעיתים קרובות, מדובר בבניה ותיקה שלא לקחה אפשרות שבעתיד הבתים והקרקע שעליהם ישויכו לחברי האגודה. לכן, יש שוני, ולעיתים שוני גדול, בין המגרשים המשויכים ובין הבתים הבנויים עליהם.

קיבוצים ומושבים שיתופיים שונים בחרו לשמור על השוויון בין החברים, למרות השוני בנכסים המשויכים, בדרך של מנגנון איזון בין החברים. האגודה קבעה "תקן" לבית ו/או למגרש. חברים שהשווי השמאי של הנכס ששויך להם גבוה מערך התקן משלמים את ההפרש לקופה משותפת, וחברים שהשווי השמאי של הנכס ששויך להם נמוך מערך התקן יקבלו את ההפרש מהקופה המשותפת.

בימים אלה הוציא משרד רשם האגודות עדכון הנחיות בנוגע לכינוס אספות כלליות, עריכת הצבעות באגודות שיתופיות ובחירות לרשויות האגודה. הנחיות אלו כפופות להוראות משרד הבריאות שבעניין נגיף הקורונה ומתעדכנות מעת לעת.

להלן העדכון מיום 24/1/2021 שמחליף עדכונים קודמים.

עמוד 1 מתוך 11

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.