פסקי דין

תופעת ההרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים אינה חדשה, והיא החלה עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת. הנהלים המכתיבים את דרך הביצוע של ההרחבה, לרבות ההיבטים התכנוניים והקנייניים, מוגדרים בהחלטות רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י'), החל מהחלטה 737 על גלגוליה השונים, עד להחלטה 1547 בימינו אנו. במסגרת זו, אושרה מדיניות לפיה שיווק מגרשי בניה למגורים בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה יעשה לגבי מספר מגרשים השווה ל-115% מתקן הנחלות. יתרת המגרשים תשווק במכרז פומבי. לדוגמא, כאשר תקן הנחלות הינו 80, תאושר הרחבה בת 92 מגרשים שיורשו להיות מוקצים בפטור ממכרז.

מושבים רבים נכנסו בשנות השמונים של המאה הקודמת לקשיים פיננסיים, ומצאו עצמם מנהלים מלחמת קיום כלכלית. המושבים נכנסו להסדר הבראה כלכלית, שבמסגרתו נמחלו ונמחקו חלק מחובותיהם. בדרך כלל, למושב מונה משקם, שלימים הוחלף על ידי הכונס.

ע"א 4707/17 עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסק דין מיום 7.3.2019

נתתמה הלוואה לצד ג' וזו לא הוחזרה? האם נושא משרה מטעם  צד ג' הצליח לשכנע אתכם כי הגוף הלווה אמיד, וכי ההלוואה תוחזר עם ריבית? האם בסופו של דבר התברר כי להתחייבות זו אין כיסוי?

חשוב לדעת, כי במקרים מתאימים ניתן לנקוט בהליך משפטי כנגד נושא המשרה בחברה הלווה. בסוגיה חשובה זו דן פסק דין שניתן ממש לאחרונה (29.1.19) בבית משפט השלום בנצרת* ובחרתי להביא את עיקריו בפניכם.

*ת"א (שלום נצ') 4536-11-12 עומר טל הסעים ונכסים בע"מ נ' גדי חזות (פורסם בנבו, 28.01.2019)

ערעור שהגישו מושב עזריקם וכונס הנכסים, המופקד על מתחם ההרחבה במושב, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחתה תביעתם נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

עניינו של ההליך המשפטי בהקמת הרחבה במושב מכוח החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל.  לטענת המערערים רמ"י יצרה בפניהם מצג לפיו יהיו זכאים לפטור ממכרז להקמת 135 בתי מגורים, וזאת למרות חריגה מההטבות שניתנו במסגרת החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

ע"א 4707/17 וע"א 4715, עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נגד רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 07/03/2019

ערעור על החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות במסגרתה נדחתה בקשת המערער להורות על תיקון פנקס החברים של מושב הודיה, ולמחוק מהפנקס שמות של 19 חברים במושב אשר התקבלו על ידי אסיפות כלליות שהתקיימו במרוצת השנים.

עמ"נ 36914-07-18, הכהן נ' מושב הודיה, פס״ד מיום 01/01/2019

בני זוג רכשו מגרש בהרחבה בקיבוץ להב ועברו להתגורר בו כתושבי הרחבה, תוך שקיבלו מעמד של בעלי זכויות חכירה המועמדים לקבלה כחברי אגודה קהילתית. הזוג טוען שהאגודה החקלאית של הקיבוץ אשר פועלת כוועד קהילה ומנהלת את ענייני ההרחבה עד להקמת האגודה הקהילתית, משיתה עליהם תשלומים מוניציפליים שאין בסמכותה לגבות.

השאלה המרכזית בלב המחלוקת הינה: האם רשאית אגודה שיתופית לדרוש תשלום עבור מתן שירותים לתושבי הקיבוץ על מי שאינו חבר בה?

ה"פ (ב"ש) 47935-02-17, סהר יהב נ' קיבוץ להב אגודה שיתופית חקלאית, פס״ד מיום 14/01/2019

לאחרונה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, הקובע מה "רף הכניסה לבית המשפט" של חוכרים המעוניינים להוכיח, כי הם זכאים לזכויות נוספות לאלו המוענקות לחוכרים בחוזי החכירה האחידים ובהחלטות ונוהלי מועצת ורשות מקרקעי ישראל.

פסק דין הינו בערעור על פס"ד של כבוד בית המשפט המחוזי, אשר דחה את טענותיהם של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא לזכויות עודפות ביחס לחוזים הנהוגים ברמ"י ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. הזכויות שהתבקשו הינן זכויות בעלות או זכות הקרובה לבעלות ביחס לשטח החכירה המקורי של הישובים.

בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אולם מצא להוסיף מספר דברי הבהרה ביחס למשמעותה ותחום מחייתה של פסקה 34 לפסק הדין "שיח חדש" (הידוע גם כ"בג"ץ הקרקעות" ו"בג"ץ הקשת המזרחית"), אשר נתנה, לכאורה, פתח לישובים בעלי טענות לזכויות מיוחדות בקרקעותיהם לפנות לבתי המשפט ולהוכיח אותן.

ע"א 463/18 קיבוץ חפציבה ואח' כנגד קק"ל ואח, פס״ד מיום 05/03/19

רבים מהישראלים נהנים מעשיית שימוש ברשת החברתית "פייסבוק". אולם, רק מעטים מהם מכירים את הסיכון לתביעה משפטית שהם חשופים אליו כתוצאה מהשימוש באתר זה. על כן, בחרנו להביא לפניכם פסיקה אקטואלית בנושא אחריות משפטית בגין פעולות שונות בפייסבוק, זאת מכיוון ואנו מוצאים את הנושא רלוונטי למצבים רבים ומגוונים במציאות היומיומית בה אנו עוסקים.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נדחתה תביעת לשון הרע שהגישה המערערת לפי חוק איסור לשון הרע. השאלה שעמדה בלב המחלוקת הינה שאלה שטרם הוכרעה בפסיקה: האם לחיצה על כפתורי החיבוב והשיתוף ברשת החברתית פייסבוק יכולה להיחשב כ"פרסום" לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, וכתוצאה מכך לעלות כדי פעולה המהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק.

ע"א (ת"א) 35757-10-16, ניידילי תקשורת בע"מ נ' שאול ואח', פס״ד מיום 16/01/2019

תביעה שהגישו יורשים של חבר מושב מירון שנפטר כנגד המושב במסגרתה הם טוענים כי חרף העברת הזכויות במשק החקלאי של אביהם לאחד מהיורשים, המושב מסרב לשלם לו כספים המגיעים לבעלי הנחלות במושב בטענה כי הוא לא התקבל לחברות באגודה.

ת"א (שלום)(צפת) 20691-08-16 – ציגלר ואח' נ' מירון מושב עובדים, פס״ד מיום 03/09/2018

האם הסכם שנעשה בין יורשי נחלה במושב לאחר מתן צו ירושה עלול להביא לחובת תשלום היטל השבחה?

היטל השבחה הוא היטל מכוח חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, המוטל כאשר חלה השבחה במקרקעין.

מועד תשלום ההיטל הינו, בין היתר, בעת העברת הזכויות במקרקעין. לאחרונה דנה ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה - מחוז מרכז ("וועדת הערר"), בשאלה האם הסכם בין יורשים, במסגרתו יש העברת זכויות בנחלה ואשר נכרת לאחר מתן צו הירושה, הינו העברה המחייבת תשלום היטל השבחה, או שאין חובת תשלום, שכן ההסכם מהווה חלק מהליך ההורשה וההעברה הינה 'העברה מכח דין' ועל כן אינה נחשבת כמימוש זכויות, המחייבת תשלום של ההיטל.

ערר מס' 8027-02-18 פרוכטר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עמק חפר (ניתן ביום 11.12.2018)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237