פסקי דין

בעת האחרונה נושא הבן הממשיך נדון רבות בבתי המשפט השונים. לאחרונה ניתן פסק דין חשוב בבית המשפט המחוזי בחיפה הדן ביחס בין זכות הבן הממשיך לזכויות אחרות הנוגעות במשק, כגון מכסת ביצים, וכן בסיווגה המשפטי של הזכות לעניין התיישנות תביעות בנושא.

עמ"ש (חי') 60154-01-18, פסק דין מיום 12.12.2018

חברת הביטוח של תושבת מושב מולדת אשר נמצא בשטחה של המועצה האזורית גלבוע, תובעת את המועצה והמושב להשבת כספים ששילמה לתושבת כתוצאה מנזקים שנגרמו לרכבה בשל נפילת עץ בשטח המושב.

תא"מ(שלום)(עפולה) 32150-08-15 – מגדל נ' מועצה אזורית גלבוע ואח', פס״ד מיום 10/09/2019

בקשת רשות ערעור שהוגשה לביהמ"ש העליון על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי אשר עוסק בדרך בה יש לבצע פירוק שיתוף בחלקות מקרקעין הנמצאות בקיבוץ מורן, ואשר נמצאים בבעלות משותפת של המבקש והמדינה.

 רע"א 7674/17 – עיסא חלף נ' מדינת ישראל, פס״ד מיום 18/07/18

האם עת יגיע העובד לגיל 67 אין כל מניעה לפטרו? האם קיימת חובת שימוע לפני הפיטורין? סוגיות חשובות אלו ועוד נדונו במסגרת פסק דין שניתן ביום 14.12.17*, אשר עסק בגיל פרישת חובה, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. נוכח חשיבותה של סוגיה זו, המעסיקה פעמים רבות את לקוחותיי, מצאתי לנכון להביא בפניכם את עיקריו של אותו פסק הדין.

*סע"ש (אזורי ת"א) 15975-05-15 נתן צאיג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.2017)

**בג"צ 9134/12 גביש נ' הכנסת [פורסם בנבו] (21.04.16).

ניסיון בגילגול שלישי לבטל מינוי בן ממשיך נדחה על ידי בית המשפט העליון.

'הדבר היה ככה': הורים ממושב כפר הרי"ף מינו בשנת 1986 את בנם כבן ממשיך במשקם. המינוי אושר ע"י האגודה החקלאית, ע"י הסוכנות היהודית ונרשם במנהל מקרקעי ישראל. כעבור שנתיים נישא הבן ובנה את ביתו במשק. בשנת 2004 נפטר הבן והכלה וחלק מילדיה נותרו גרים בביתם שבמשק.

בשנת 2011 ביקשו ההורים להעביר את הזכויות במשק לבן אחר שלהם תוך טענה שבשעתו נתנו לבן המנוח הסכמתם לבניית הבית ולא יותר מכך.

בקשתם לרשום את המשק על שם הבן האחר שלהם סורבה בשל המינוי הקודם שהושלם כאמור ברישום. עקב כך פנו לבית המשפט לענייני משפחה.

בע"מ 8132/17 ש.פ. וז.פ. נגד א.ס.ש., רשות מקרקעי ישראל, הריף – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ והסוכנות היהודית לארץ ישראל – ניתן ביום 11.12.2018

תביעה שהגישו יורשים של חבר מושב מירון שנפטר כנגד המושב במסגרתה הם טוענים כי חרף העברת הזכויות במשק החקלאי של אביהם לאחד מהיורשים, המושב מסרב לשלם לו כספים המגיעים לבעלי הנחלות במושב בטענה כי הוא לא התקבל לחברות באגודה.

 

חקלאים רבים המעסיקים עובדים לרבות עובדים זרים, תאילנדים ופלסטיניים, מחשבים לצורך תשלום שכר, מתוך אי ידיעה, את כל השעות בהם שוהה העובד במקום העבודה.

שאלה האם מותר קיזוז רטרואקטיבי של תשלומים שבוצעו בעד זמן הפסקה עלתה בפס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה(1). שם: עובד במסעדה שהתפטר מעבודתו לאחר כ-6.5 שנות עבודה תבע את מעסיקו בשורת עניינים שטען לזכאות בהם. הנתבעת מנגד טענה "כי יש לקזז מסכומי הזכאות של התובע סך של 52,800 ₪ בגין שעות ההפסקה שקיבל ולא קוזזו ממנו בזמן אמת".

  • סע"ש 18871-07-15 ג'ימי טוקראס נ' ב.ב.ל., ניהול מסעדות בע"מ ניתן ב-12.9.18.
  • עע 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' א.ב.מ. תעשיות פלסטיקה בע"מ ואח'. ניתן ב-16.1.18.

ענף ההטלה (ביצי מאכל), לצד ענף החלב, הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים המוסדרים כיום תחת משטר של תכנון כולל תוך הקצאת מכסות ייצור. למעט מקרים חריגים שנקבעים בתקנות מידי שנה, לא יכול אדם מן היישוב לרכוש מכסה לגידול עופות להטלת ביצי מאכל. מכסות אלו ניתנות להעברה, ככלל, רק בין בעלי מכסות קיימים בלבד. לכן, היות וחל איסור על גידול עופות להטלה ללא קבלת מכסה, לפנינו שוק סגור שלא ניתן להיכנס אליו.

אולם, בשנת 2018 הייתה תקלה, והתקנות המסדירות את המכסות, המפורסמות לקראת כל שנה,  נכנסו לתוקף רק ביום 3.1.2018, כשלושה ימים לאחר שפג תוקף תקנות 2017, כך שלתקופה קצרה לא היו בתוקף תקנות הקובעות מכסה ארצית. בעלי חווה אורגנית באזור כפר ויתקין, ניצלו פער זמנים זה והעבירו בשעות הערב של ה-1.1.2018 חמש מאות מטילות ללול חופש שבנו מבעוד מועד ושאושר לגידול פטמים. זאת, לאחר שבשנים 2017-2016 נדחו בקשותיהם לקבלת מכסת גידול מטילות. כשפנו המגדלים אל המועצה לענף הלול על מנת לקבל "מספר מגדל" שיאפשר להם לשווק את הביצים, נענו כי אכלסו את הלול שלא כדין וכי בכוונת המועצה לפעול לפינויו.

בג"ץ 894/18 ירוק 2000 ד.ק - תשומות וידע לחקלאות בע"מ נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 17.12.2018)

במסגרת הניהול השוטף של עסקי המושב או חבר המושב, נוהגים בעלי התפקידים, פעמים רבות, לערוך "זכרון דברים" שלעיתים מכונה "מסמך עקרונות" לעסקה שהם עתידים לבצע. לעיתים מדובר במסמך שנעשה על ידי הצדדים בספונטאניות וללא יעוץ משפטי קודם, ועל כן יש נטייה "לזלזל" במשמעותו המשפטית. אלא שכאשר "העניינים מסתבכים", והצדדים לא מצליחים לחתום בסופו של דברים על ההסכם המפורט והסופי, יכולה להתעורר שאלה האם אותו מסמך ראשוני אשר נחתם מקים למי מהצדדים זכויות או חובות כלפי הצד השני. בסוגיה חשובה זו עסק פסק דין* שניתן לאחרונה (20.11.18) בבית משפט השלום באשקלון, ועל כן בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.  

תא"מ (שלום)(אש') 7472-10-17 נתנאל טויזר נ' אברהם בטיטו (פורסם בנבו, 20.11.2018)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237