הידועה בציבור "ניקתה" את הכסף והנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד

הידועה בציבור "ניקתה" את הכסף והנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד

הזכויות של "ידועים בציבור" לפי חוק הירושה מוגדרות כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

בנוסף יש להכיר, כי בהתאם לחוק הירושה "ידוע בציבור" זכאי למזונות מן העיזבון: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה".

איך קובעים מי נחשב כידוע בציבור?     

העיקרון המנחה הוא כי על מנת להיחשב כידועים בציבור יש לקיים משק בית משותף. הפרשנות של "משק בית משותף" הורחבה בפסיקה ונקבע, כי גם קשר בו בני הזוג מתראים לסירוגין ואינם חיים תחת קורת גג אחת, יכול ויגדיר את היחסים כידועים בציבור. כמו כן, גם קשר של מספר חודשים יכול להגדיר את בני הזוג כידועים בציבור, כמובן כי כל מקרה נבחן לגופו.

איך מסדירים את היחסים הממוניים בין ידועים בציבור?

הדרך המתאימה היא לערוך "הסכם חיים משותפים" במסגרתו תוסדר ההפרדה הרכושית ויוגדרו יחסי הצדדים לרבות במקרה של פרידה. הסכם זה שנקרא גם "הסכם ממון" תקף כאשר שני בני הזוג בחיים אך בעת פטירה ההסכם יפקע ועל כן יש לערוך בצד ההסכם גם צוואה שתסדיר את הזכויות של היורשים בנכסים בעת פטירה.

הבעיה מתחילה כאשר לאחד מהיודעים בציבור קיימות זכויות בנחלה חקלאית.

כיצד מתחייסות החלטות רמ"י לידועים בציבור?

בנוהל העברת זכויות בנחלות של רמ"י נקבע כי "קרוב" כולל "בן זוג" ו"ידוע בציבור". בהחלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל לפיה נגבים "דמי הסכמה", נקבע בסעיף 7א' כי יחול פטור מגביית דמי הסכמה בעת העברת זכויות ל"קרוב" כאשר "ידוע בציבור" נכלל בתוך הגדרת "קרוב" בהחלטה.  בהחלטה 1399 נקבע כי בעת העברת זכויות ל"קרוב" לא יחול חיוב ב"דמי רכישה" וגם במקרה זה נקבע כי "בן זוג" הינו לרבות "ידוע בציבור".

עד לשלב זה אנו מבחינים כי החלטות רמ"י מקנות ל"ידוע בציבור" זכויות שוות כפי שניתנות ל"בן זוג" ביחס לזכויות בנחלה והשאלות שעולות במקרה זה הן: כיצד נגן על זכויות של בעל נחלה שהכניס לחייו ידועה בציבור על מנת שבעת מותו יועברו הזכויות למי מיורשיו ולא לידועה בציבור?  האם "הסכם ממון" יסדיר את המצב המשפטי בין הצדדים ויחייב את רמ"י במקרה שבו בעל הנחלה ילך לעולמו?

העיקרון המנחה ביחס לנחלות הינו "אי פיצול הנחלה". לאור העובדה כי החלטות רמ"י מתייחסות לידועים בציבור בגזירה שווה כפי שמתייחסים לבן זוג וכן בהתייחס לכך שבשלב ראשון כאשר אחד מבני הזוג נפטר בן הזוג שנותר בחיים זכאי למלוא הזכויות בנחלה והוא גובר אף על הוראות צוואה שסותרות את החלטות רמ"י, יוצא כי במקרה של ידוע בציבור, כאשר בעל/ת הולך לבית עולמו, ניתן להעביר את הזכויות ע"ש הידוע בציבור והוא גובר על זכויות היורשים בצוואה. מצב משפטי בעייתי זה דורש מאתנו הכנה מתאימה ליום הדין על מנת שלא יתרחשו תקלות לא רצויות.

מקרה מהחיים:

על מנת להמחיש את המצב הבעייתי שנוצר במקרה של נחלה וידוע בציבור נביא סיפור קצר. במקרה שלנו בעל נחלה שאשתו נפטרה הכניס אישה נוספת לחייו שהפכה לידועה בציבור. הוא חי עימה 15 שנים במהלכן ניהלו בני הזוג זוגיות לסירוגין ללא קורת גג משותפת באופן קבוע. הידועה בציבור קיבלה בחלוף השנים סמכויות בבנק של בעל הנחלה ואף הכניסה מבנים לנחלה ושיכנה את קרוביה. במהלך השנים הילדים ביקשו מהאב לערוך הסכם ממון עם הידועה בציבור אך הוא סירב בטענה כי הוא הותיר צוואה שמחלקת את הנחלה בין ארבעת ילדיו. ברבות הימים האב נפטר. לאחר מספר חודשים פנו הילדים לידועה בציבור וביקשו לפנותה מהנחלה. היא בתגובה הציגה להם אישור זכויות כי הנחלה נרשמה על שמה לאור החלטות רמ"י שלעיל שאפשרו את העברת הזכויות. היורשים הנדהמים הציגו בפניה את הצוואה והיא כנגד הציגה להם צוואה מאוחרת שמקנה לה את כל כספו של האב ואת הזכויות בנחלה. במקרה זה היורשים הפסידו את הזכויות בנחלה.

מה נכון לעשות בכדי לא לאבד את הזכויות בנחלה לידוע/ה בציבור?

ההמלצה היא לחתום על הסכם ממון הכולל הוראות ייחודיות לנחלות וויתור מלא של הידוע בציבור על הזכויות בנחלה למרות האמור בהחלטות רמ"י. את ההסכם חובה לאשר בבית המשפט וכן לצרף אליו תצהיר ויתור וייפוי כח להעברת הזכויות מהידוע בציבור לאחד היורשים בהתאם לצוואה שתיערך בסמוך לעריכת הסכם הממון. יש להתייחס בכובד ראש לנושא הידועים בציבור לאור התנגשות החלטות רמ"י עם הסכמי ממון שקובעים הפרדה רכושית, בכדי שלא ייפגעו זכויות היורשים.

הכותב מתמחה באגודות שיתופיות, במינהל ובמיסוי

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות ומיסים.

דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות ביטול עסקאות ומתן ארכות בית שלישי בן ממשיך בר רשות דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1514 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1553 החלטה 1580 החלטה 1591 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסדרה הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה במקרקעי ישראל השכרת בתי מגורים התחשבנות מחדש התיישבות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקיקה חקלאות יחידה שניה ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים עובדים זריםֿ פטור ממכרז פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תובענה ייצוגית תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.