בית שני ושלישי ב"עידן הנחלה המהוונת" / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

אביגדור ליבוביץ, עו״ד אביגדור ליבוביץ, עו״ד

מערכת היחסים בין הורים לילדים חתנים וכלות כאשר ברקע עומדת נחלה, יוצרת תקלות משפטיות שמשליכות על משפחות לדורות.

אחד הנושאים המרכזיים בעולם הנחלות, שמעלה שאלות משפטיות כבדות משקל, הוא בניית בית בנחלה של ההורים. ב"עידן הנחלה המהוונת" נושא זה עומד להיות אף סבוך יותר לאור האפשרות לבניית בית שלישי נפרד בנחלה ופיצול שני מגרשים מנחלה ורישום ע"ש הילדים.

נבהיר, כי כאשר ילד בונה בית בנחלה הרשומה ע"ש ההורים, ולילד אין זכויות בקרקע אלא במבונה בלבד, ובנוסף הילד/ה נשוי ומביא עימו בן/בת זוג וילדים להתגורר בבית, נוצר מארג משפטי סבוך בו שותפים מספר צדדים בעלי אינטרסים שונים (למרות שמדובר במשפחה), מה שעשוי להביא ל"תקלות" משפטיות ומשפחתיות.

לא בכדי קראנו לבית השני (ובהמשך לשלישי) בנחלה "ברכה או קללה". התהליך מתחיל עם רצון עז של ההורים לסייע לילדים ולאפשר להם לבנות בית בנחלה ללא עלות לקרקע. המשפחה מתגוררת ביחד בנחלה והנכדים גדלים בקרבת הסבא והסבתא והכל נראה מושלם. אך עם זאת יש להבין, כי תקלות ככל ויחולו (למרבה הצער תקלות חלות פעמים רבות), ביחסים בין ההורים לילדים, לכלות, לחתנים, בין הבן/בת לבן/בת הזוג, בין הילדים לבין צדדי ג', השלכותיהן יחולו באופן ישיר על ההורים בעלי הזכויות בנחלה.

המוסד ההיסטורי של "בית שני בנחלה" נועד בכדי לאפשר מקום מגורים ל"בן הממשיך" שביקש לעבוד בחקלאות בנחלה ביחד עם ההורים. במושבים בעלי הסכם משולש (רמ"י, סוכנות, אגודה) מינוי של הבן/בת כ"בן ממשיך" הקנה לו/לה זכויות בלתי הדירות לקבל את הזכויות בנחלה לאחר ששני ההורים הלכו לבית עולמם.            

במושבים עם הסכם דו- צדדי, המינוי של אחד הילדים כ"בן ממשיך" לא הקנה זכויות בנחלה ובמקרים בהם הורים לא הותירו אחריהם צוואה, נדרשו הילדים "להסתדר" ביניהם בנושא חלוקת הזכויות בנחלה והמציאות שנוצרה כתוצאה מכך ידועה היטב לכולם.

"משטר הנחלות" שנקבע על ידי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ובבסיסו עיקרון "אי פיצול הנחלה", קבע, כי הנחלה נועדה למגורי בעל הנחלה ומשפחתו בלבד! ולכן חשוב להכיר, כי בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, אחים אינם יכולים לחלוק בזכויות בנחלה או במגורים משותפים, אלא באמצעות פיצול מגרש מנחלה בלבד ורישום הזכויות במגרש המפוצל ע"ש אח אחד ובנחלה המפוצלת ע"ש אח אחר (בהמשך ניתן יהיה לפצל מגרש שני מנחלה).

בעבר כאשר הילד עבד בחקלאות בנחלה ביחד עם ההורים והשקיע את כל מרצו וחייו בעבודה, היתה סיבה מוצדקת לכך שהילד יקבל את הזכויות בנחלה לאחר שההורים ילכו לבית עולמם.

בחלוף השנים, הילדים הגיעו פחות ופחות לנחלה בכדי לעבוד בחקלאות, אלא על מנת לחיות עם ילדיהם באווירה כפרית ליד ההורים ועל כן, קרנו של מוסד "הבן הממשיך" ירד והוא יעלם מן המציאות של הנחלות עם הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת", במעבר של בעלי הנחלות והאגודות לזכויות "קניין" תחת המבנה המשפטי של הסכם המשבצת שהקנה זכויות "בר רשות".

מציאות משתנה דורשת פתרונות חדשניים ויצירתיים שיתאימו לעולם הנחלות כיום ובעתיד. אנו מוצאים פעמים רבות הורים שלא הפנימו את העובדה שהמציאות השתנתה. הורים אלו אינם מודעים לכך שעל הדלת מתדפקת החלטה 1464 שתתחיל להיות מיושמת בשנת 2017 ותשנה את מערכת היחסים בין האגודות לרמ"י, בין בעלי הנחלות לאגודות ובין בעלי הנחלות לבני משפחותיהם, לאור שינוי מהותי שיחול כתוצאה מההחלטה.

למרבה הצער, חדשות לבקרים אנו נדהמים לראות כי הורים חוזרים על טעויות היסטוריות שגרמו לרבים למלחמות ירושה ולעיתים עוד בחיי ההורים. בעלי נחלות נדרשים את הבניה בנחלה בראייה רחבה של צרכי המשפחה לשנים רבות ובהתאם לבצע הסדרה של היחסים מול הילדים ובני זוגם וכן לערוך צוואה שתצפה פני עתיד ותאפשר למשפחה לשמר את הזכויות לדורות והכל כמובן יבחן בהתאם לעובדות של כל מקרה ומקרה ולצרכים המיוחדים החלים עליו.

סיפור מהחיים

נביא בפניכם סיפור על זוג הורים עם הרבה רצון טוב ותמימות, שכל מבוקשם היה, שהבן ומשפחתו יעברו להתגורר עימם בנחלה לאחר שנולדו זוג תאומים שהם מאוד אהבו.

יעקב ולאה בני שבעים וחמש בעלי זכויות בנחלה ולהם שני ילדים. אחד הילדים מתגורר בבית בהרחבה ובן הזקונים אוהד שהתחתן לפני כשבע שנים מתגורר בשכירות בעיר הסמוכה. לאוהד ובת זוגתו רינת נולדו זוג תאומים. ההורים מאוד אוהבים את הנכדים והם ביחסים מצוינים עם הבן והכלה. כאשר הגיעה בקשה מצד הבן והכלה לבנות בית בנחלה הם הסכימו מיד וללא כל תנאים.

הנחלה שועבדה לטובת הבנק בגין הלוואה בסך של 800,000 ₪ שנדרשה לאוהד ורינת לצורך בנית הבית ובמהרה הבית נבנה ועמד על תילו והמשפחה עברה להתגורר ביחד עם ההורים בנחלה.

בין ההורים לבין אוהד ורינת לא נחתם כל הסכם בנושא בניית הבית, הזכויות בבית, הזכויות במגרש עליו בנוי הבית, השיעבוד של הנחלה וכו'. בין רינת לבין אוהד אין הסכם שמסדיר את היחסים ביניהם ביחס לבית ולהשקעות בבניית הבית או כיצד ינהגו הצדדים במקרה של פרידה.      

נזכיר, כי אוהד ורינת בונים בית בנחלה של ההורים של אוהד, לאוהד ורינת אין זכויות בקרקע, הם משקיעים כספים מהון עצמי בבנייה וכן כספים מהלוואה שנלקחה מבנק ששיעבד את הנחלה של ההורים של אוהד כאשר ההורים של אוהד ערבים להלוואה. 

כך חיה לה המשפחה מספר שנים בשמחה ובאושר. ההורים המתבגרים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה ונחת כאשר הם ראו את הנכדים רצים על כרי הדשא וגדלים לידם. אוהד שאהב מאוד את החיים במושב שב להתגורר בנחלה בה הוא גדל וניחוחות הילדות ששבו אליו גרמו לו אושר והזוגיות בינו לבין רינת פרחה. רינה הגיעה מהעיר, היא לא הכירה את עולם הנחלות כלל ושמחה מאוד על ההזדמנות שנקרתה בדרכה לחיות במושב.

לאחר כחמש שנים מהמועד שבו סיימו אוהד ורינת את בניית הבית החלו מחלוקות ביניהם. הבעיה העיקרית עליה הם הצביעו בפגישות שנערכו עם כל אחד מהם היתה, העובדה שההורים פגעו מאוד בפרטיות שלהם ולא אפשרו להם לנהל חיים. רינת מספרת כי בחלוף השנים היא הבינה שהיא עשתה טעות דרמטית בכך שהיא הסכימה להתגורר ליד ההורים של אוהד בנחלה. היא מספרת שההורים של אוהד ירדו לחייה ופגעו בפרטיות שלה. עוד היא מספרת שאשתו של אחיו של אוהד נהגה להגיע רבות לבית ההורים ופגעה ביחסים של ההורים עימה. טענו כנגד רינת שהיא מתגוררת בנחלה במטרה לקבל זכויות ויש לפעול בהקדם בכדי לסלקה מהנחלה.

רינת מספרת שהיא קיבלה יחס משפיל, בעלה לא הגן עליה מהאש שנפתחה לעברה מצד המשפחה והיא החליטה לאחר מספר שנים של סבל לפרק את משפחתה. אוהד מספר בשיחות שנערכו עימו, כי הוא מצא את עצמו עומד באמצע מלחמה בין הוריו וגיסתו לבין אישתו והוא החליט לבחור בהורים המבוגרים והגן עליהם בחירוף נפש מה שהביא בסופו של דבר לכך שהיחסים שלו עם רינת עלו על שרטון.

מצב הדברים שנוצר הוא שרינת ואוהד בנו בית בנחלה, השקיעו כספים, קיבלו הלוואה מבנק, שיעבדו את הנחלה, אין מערכת הסכמים וכעת רינת החליטה שהיא מבקשת להתגרש. אוהד קיבל תביעת גירושין בדואר ישראל במסגרתה הודיעה רינת כי היא דורשת מחצית מהזכויות בבית המגורים שנבנה על ידם כולל הקרקע עליה הוא בנוי. רינת דרשה כי יתבצע פיצול של הבית מהנחלה, כי הבית יימכר והתמורה תחולק ביניהם.

בשלב זה החל מאבק עקוב מדם כאשר בתווך נמצאים ילדים והורים מבוגרים. הצדדים נאטמו, סגרו את הלב ואפשרו לעוה"ד לפעול כראות עיניהם. מהר מאוד גיבורי סיפורנו מצאו עצמם בלב של סערה שאין להם שליטה עליה.

לאחר מספר מפגשים ובעקבות ההבנה של המצב המשפטי הבעייתי, מצבם הכלכלי, ומצב ההורים המבוגרים, הם החליטו להגיע להסכמות ביניהם ובלית ברירה אוהד והוריו הסכימו כי יתבצע פיצול של הבית מהנחלה. לרינת לאוהד וגם להורים לא היו אמצעים כספיים והמכירה התבצעה מול קונה ששילם את עלות הפיצול והיתרה נותרה בידי אוהד ורינת לאחר החזר ההלוואה. ההורים התדרדרו והגיעו למצב נפשי קשה מאוד ולא ידעו את נפשם מרוב צער. הנחלה פוצלה, משפחה זרה נכנסה לגור בבית המגורים, הפרטיות של ההורים נפגעה והחלום של הבית השני בו מתגוררים ילדים ונכדים נגוז כלא היה.

שימו לב היטב! גם אם אתם בטוחים שהמשפחה שלכם היא הערכית והנפלאה ביותר שקיימת עלי אדמות (ואנו בטוחים שאכן המצב הוא כך), כאשר מתרחשת "תקלה", אתם תאבדו מהר מאוד שליטה על המצב אם לא תהיה הסדרה חוזית של היחסים.

הפעם דובר על גירושין ובפעמים קודמות שיתפנו אתכם במקרים של פשיטת רגל, מחלות, מכירה, הורשה, סכסוך בין הורים לילדים וכו'. המקרים הם קשים וכואבים והגיבורים של סיפורנו הם משפחות תמימות שרצו רק טוב עבור הילדים.

חשוב מאוד להבין, אנו תומכים בכך שילדים יתגוררו בבית בנחלה של ההורים (כל מקרה כמובן נבחן לגופו), אך אם הורים לא יפנימו היטב שבדור הזה יש להסדיר את מערכת היחסים הסבוכה בין מספר צדדים בהסכמים שיונחו במגירה וישמשו רק במקרים של "תקלות", נמשיך לחוות חוויות קשות מאוד כפי שחווינו שנים רבות.

בעידן הנחלה המהוונת הגיעה העת לשים קץ לטעויות העבר ולהתחיל את העידן החדש בהבנה עמוקה ומלאה של המציאות המשתנה ובהתאם להסדיר את היחסים בכדי לשמור על הנחלה לדורות בתוך המשפחה.

אל תשאירו מקום לדמיון של "המשפחה המשולמת". גם אם אתם סומכים על הילדים, תזכרו שכאשר הילדים מתחתנים נכנסים למשוואה צדדים שלא היו חלק מהמשפחה כמו חתנים, כלות והוריהם שמשנים את כל מאזן הכוחות.

אנו מאחלים לכל הקוראים חודש כסלו מלא באור ושמחה.

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות ומיסים.

דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות הרפורמה במקרקעי ישראל השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים עובדים זריםֿ פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.