דודו קוכמן, עו״ד

דודו קוכמן, עו״ד

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.

עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.

טל: 03-5620621

פקס: 03-5622353

דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il

מצ״ב פסק דין בעתירה מנהלית שניתן לאחרונה נגד המנהל הקובע כי רמ״י רשאית שלא לחתום על בקשה להיתר בניה רק מנימוקים תכנוניים! זה אמנם במרחב העירוני ובנסיבות מיוחדות. אך הכיוון נכון ושווה לקרוא את נימוקי בית המשפט

עת"מ (נוף הגליל) 29559-05-23 א.ק. אבירם יזמות והנדסה בע"מ ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 18/3/24

 

בימים אלה אושר בכנסת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג -2023 שבו נקבעו מספר תיקונים חשובים בסמכותה של ועדת הקבלה בישובים הכפריים.

החוק מחיל שני תיקונים עיקריים וקובע, כי יישוב קהילתי לא יהיה באזורי הנגב והגליל בלבד, אלא גם ביישובים שיוגדרו על ידי הממשלה כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין תחום הבינוי והשיכון, למעט אזורי יהודה ושומרון. בנוסף עד התיקון אפשרה פקודת האגודות השיתופיות ליישובים קהילתיים לקיים הליך של בדיקת התאמה באמצעות ועדות קבלה אזורית באזורים על פי חוק הנגב והגליל ובתנאי שביישוב הקהילתי יש עד 400 בתי אב.

החוק שתוקן יתאפשר באופן מדורג גם ליישובים גדולים יותר להמשיך לקבל מועמדים בהליך שכולל ועדת קבלה וזאת, באמצעות הכנסה של הגדרה חדשה לפקודה של "ישוב קהילתי המשכי" – ישוב קהילתי שבו מספר יחידות הדיור ששווקו ינוע בין 400 ל- 700 ובלבד שהיישוב יקבל אישור להמשיך עם ועדת הקבלה מ'הוועדה לישובים קהילתיים'.

בשבוע הבא תציין הכנסת את יום החקלאות ביוזמת החקלאים והלובי החקלאי בכנסת.

לכאורה אנחנו צריכים להתרשם מכך שועדות הכנסת תקדשנה את דיוניהן לסוגיות הבוערות בחקלאות אולם האמת העצובה היא שהיוזמה מצביעה דווקא על המצב הקשה של החקלאות.

בשנים האחרונות הפכו החקלאים מחוד החנית של הכלכלה הישראלית לשק החבטות שלה והכל בחסות כת הקפיטליזם החזירי שנדמה שפקידי האוצר חברי כבוד בה ואביריה הם רשתות המזון והטייקונים של המשק הישראלי.

הגדילה לעשות "ממשלת השינוי בהובלת שרי החקלאות והאוצר שפוררו את החקלאות הישראלית וכעת מגדיל לעשות שר האוצר הנוכחי. כך למשל מתוך שיקולים פוליטיים צרים הוחלט במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להעביר את רשות התכנון המצוינת ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל. כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הזה התפטרה מנהלת רשות התכנון ונכון להיום אין רשות תכנון בפועל ולמעלה מ 1000 נחלות תלויות באויר שכן נושא הקצאת קרקע לצרכים חקלאיים משותק. אין מדובר בבעיה פרטית של פלוני שכן מדובר על איזורי פריפריה .

קחו למשל את ישובי חבל שלום אשר לאחרונה הממשלה הגדילה להם את הפרוגרמות מ 100 ל 140 נחלות, אלא שרמ"י מגבילה את מימושן בזמן ואם הישובים לא יממשו את הפרוגרמה, הם יצטרכו להתחיל את התהליך מחדש ובינתיים הישובים נאנקים וגוועים. השלכה נוספת של חסרונה של רשות התכנון היא אי התכנסותן של ועדות הקרקעות והפרוגרמות של הרשות התכנון שקובעות הקצאת קרקעות וכך גוזרים על ישובים כפריים לפרפר.

אבל לשר האוצר לא אכפת מחקלאות. מבחינתו, אם מחיר סחורה חקלאית גבוה, הפתרון הוא לייבא גם אם הדבר כרוך בריסוק החקלאים וגם אם מדובר בפתרון קצר טווח בלבד ולמרות שמי שמתעשר מהמדיניות חסרת האחריות שלו הם היבואנים ורשתות השיווק.

אגודת כפר שיתופי נהריה הגישה עתירה כנגד המנהל שדחה את ההשגה המשפטית בעניין המפרט הכספי שנערך ביחס למגרשים מסוימים שעמדו לרשות נהריה במסגרת הסכם ההשבה.

לפי המנהל נדרשה האגודה לשלם 91% מערך הקרקע נכון למועד עריכת המפרט הכספי על פי שומת השמאי. אגודת נהריה טענה בעתירה שיש לחשב את מחיר המגרשים, לפי הסכם ההשבה בין הצדדים, קרי לפי ממוצע המחירים המשוקלל של 40% המגרשים הראשונים ולא לפי "שומה עדכנית".

עת"מ 48831-09-22 נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 20/03/23

 

 

למעלה מתשעים אחוז מקרקעי מדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (היתר היא קרקע פרטית), דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר.

לא זאת, אף זאת זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

בסעיף 2א(1) לחוק שבה מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי..."

מחירי הדיור הם לא גזרת גורל והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מיסים.

למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.

בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד ₪ לשנה בגין שיווק מקרקעין הרי שבשנת 21 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד ₪ ובשנת 22 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד ₪.

רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי ופרה חולבת בעידוד האוצר וזאת באמצעות מדיניות מכוונת על חשבון מדיניות שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.


גם היום, החקלאות היא תמצית המעשה הציונית. חניקתה עולה לנו ביוקר

 

הציפיה הטבעית של משפחה צעירה לקורת גג והייאוש המתגבר מהחלום המתרחק נובעת ממדיניות מכוונת של ממשלות ישראל להעשיר את הקופה הציבורית על חשבון גב הציבור

בתגובה לדוח היציבות הפיננסית שפורסם היום ותגובת רמ"י לדוח בנק ישראל, אומר עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, כי מדובר בעוד דוח שממנו משתמע כי המנהל לא עושה את תפקידו ומהווה גורם מרכזי בעליית יוקר המחיה ובעליית מחירי הדיור. 
לדבריו, רמ"י יוצרת מניפולציות שגורמות לעליית מחירים, נותנים הנחיות לקביעת שומה, כאלו שסותרות את כללי עבודת השמאות ואלו גורמים לעלית מחירי הקרקע מה שמביא בהכרח לעלית מחירי הדיור. 

המצב שבו רמ"י שולטת במעל 90% מקרקעות המדינה, יוצר מציאות מעוותת ביחס לכל נושא השומה והשמאות מבחינת האזרח, ויש לו השלכות על מצב השוק ואף על המחירים.

בשנים האחרונות מתעוררות שאלות לא מעטות שחלקן אף הגיעו לעימותים משפטיים בין חברי אגודה בינם לבין עצמם ובין חברי הנהלת האגודה לחברים באגודה בדבר זכויותיהם של החברים בנחלתם.

מאמר זה בא להביא את המידע הרלוונטי להבנת הסוגיה על היבטיה השונים.

ישוב חקלאי מתוכנן כולל משבצת קרקע שמורכבת מתקן של מספר נחלות ומספר הדונמים לנחלה ותקן זה נקבע על ידי הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

בית המשפט העליון  דחה על הסף ערעור של חברים באגודת שדה ניצן בין על החלטת ביהמ״ש המחוזי בטענה שחלוקת קרקעות מחדש במשבצת האגודה הינה עניין חוקתי ולכן דינה להידון בבית המשפט ולא כסכסוך רגיל בהליכי בוררות.

בסעיף 10 להחלטה מציין כב׳ הש׳ מינץ כי : ״ענייננו רחוק אפוא עד מאוד מגדרי ה"עניינים החוקתיים" שאינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים. על אף ניסיונם של המבקשים לעטות אצטלה עקרונית-חוקתית לטיב המחלוקת, מדובר בסוגיה שעיקרה במחלוקת פנימית בין בעלי הדין בדבר אופן הקצאת הקרקעות החקלאיות. אין מדובר בעניינים בעלי אופי חוקתי היורדים לשורש חוקיותם של ההסדרים או הכרוכים בפגיעה בזכויות אדם, ואין מדובר בשאלות בעלות השלכה רחבה העשויות להשפיע על ציבור רחב. גם אין מדובר בעניין הנוגע לליבת חוקיות פעילותיה של האגודה. בצדק גם קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם הסוגיות שבמחלוקת כוללות היבטים קניינים, אין בכך כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק כשלעצמו את עיכוב ההליכים.״

את האגודה ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חי חיימסון

מצ"ב גם פסק הדין של בית המשפט המחוזי וגם ערכאת הערעור של בית המשפט העליון

רע״א 241/22 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 16.1.22

 ת״א (ב״ש) 47288-07-21 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 11.11.21

 

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.