מידע בנושא עובדים זרים
החרגת עובדים זרים II – קריאה חוזרת
מטרת תוכניות הפנסיה והרציונאל שלהן הוא הרצון למנוע את הזדקקותו של אדם לקצבה מהקופה הציבורית ולמנוע ממנו להיות תלוי בבני משפחתו.
שלטון מחיל גישה פטרנליסטית בעניין זה על מנת להבטיח לאדם העובד ולשאיריו זרם הכנסות שיחליף את מקור ההכנסה שנפסק עקב הפסקת עבודה בשל גיל, נכות או מוות.
בעוסקינו בעובד זר, תאילנדי, אשר בארצו אין קופת פנסיה לעובדים, כאלה המגיעים לישראל, מדוע זה צריכה מדינת ישראל לדאוג לפנסיה לאותם עובדים שעה שבארצם שלהם אין הסדר דומה?
בהינתן שהעובד התאילנדי משתכר בארץ בסכומים העולים בהרבה על השכר בארצו ובהינתן שתשלום הפנסיה בו מחויב המעסיק אינו משמש למטרה שלשמה נקבע כי אז נכון וצודק להחריג את העובדים הזרים בחקלאות ולבטל את החובה לשלם להם תשלום חלף פנסיה. ויפה שעה אחת קודם!
כידוע עובד זר שפגה אשרתו זכאי לפיצויי פיטורים מלאים – 8.33% (כ-28,000 ₪ לעובד שמיצה את אשרתו) וזאת מכוח חוק פיצויי פיטורים. בכל מקרה, העובד זכאי לפיצוי בשיעור 6% 'על חשבון' וזאת מכוח צווי הרחבה.
כאן ננסה להסביר מדוע מוצדק להחריג בעניין זה עובדים זרים.
החקלאות המקומית נמצאה מתחילת אירוע נגיף קורונה במחסור כרוני של ידיים עובדות. למרות ההסכם שנחתם לאחרונה עם ממשלת תאילנד להבאת 25,000 עובדי חקלאות, כניסתם בפועל של העובדים לישראל לא התאפשרה בעקבות הנחיות הכניסה המחמירות של אזרחים זרים לארץ. המחסור בידיים עובדות הורגש בעוצמה רבה לאחרונה, והיווה את אחד הקשיים הבולטים בו נתקלים חקלאי ישראל בבואם לספק את הביקוש הישראלי לתוצרת מזון טרי.
אושר בקריאה ראשונה: חובת הסדרת תנאי מגורים הולמים וביטוח רפואי על מעסיקים של עובדים זרים מהרש"פ
05 אוג 2020מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עובדים זרים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.
מנכ"ל המשרד, ד"ר נחום איצקוביץ, פנה בנושא לממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, בבקשה לקדם הצעת החלטה להגדלת מספר העובדים הזרים בחקלאות.
המטרה: הגדלת כמות התוצרת החקלאית הטרייה המיוצרת, ומכאן להורדת מחירים.
מצ"ב החלטת הנהלה מס 4787 בדבר הוראת שעה להצבת קרוואן מתוך כוונה לתת מענה למשבר מגבת הקורונה שמחייב מציאת פתרון מגורים נוסף ומיידי כדי למתן את אפשרות ההדבקה ולאפשר בידוד ככל שהמחלה תתפרץ בקרב העובדים.
חקלאי המעוניין להשיג על הקצאתו, רשאי למלא טופס השגה ולהגישו למתכנן האחראי במחוז משרד החקלאות בו מצוי משקו החקלאי – וזאת עד ליום 2 בינואר 2020.
הסוגיה שבשורה העליונה שבכותרת נדונה בבית הדין האזורי לעבודה במשפט בו האשימה המדינה שותפות העוסקת בגידול צמחים ואת מנהלה באשמה של אי העמדת מגורים הולמים ל-45 עובדים / משתלמים / סטודנטים.
בדיון טענו הנאשמים שהללו אינם 'עובדים זרים' כמשמעות המונח על פי חוק עובדים זרים. להגנתם טענו הנאשמים בין היתר כי המפקחים נהגו שלא כדין מצד אופן פעולתם הטכני, בעניין זה לא נעסוק כאן כך גם לא נעסוק בפירוט הליקויים שהיו הסיבה להגשת כתב האישום.
ענייננו כאן הוא בטענה המהותית אותה טענו הנאשמים. אלה טענו כי הביקורת נעשתה שלא כדין כיוון ש'העובדים' נשוא כתב האישום הם סטודנטים ששהו בארץ כדין ומכל מקום אינם 'עובדים זרים'.
העז 52402-03/17 מדינת ישראל / רשות האוכלוסין וההגירה נ' דנציגר משק פרחים "דן", גבריאל דנציגר
לאחרונה הופץ בין חקלאים מעסיקי עובדים זרים מתאילנד חוזר ובו רשימה ארוכה של ימי חג הנהוגים בתאילנד. בין היתר גרר הדבר, ללא תאום מראש וללא יידוע המעסיקים, "יום חג" – יום שבתון ב-23.10.
נתבקשתי להבהיר את המצב המשפטי בהקשר לימי החג לעובדים זרים המועסקים במשקים.
במשפט בו הואשם חקלאי המעסיק עובדים זרים באי העמדת מגורים הולמים לעובדיו טען עד מטעם המאשימה (מפקח) כי המעסיק הוא הוא האחראי לניקיון במגורי עובדיו, עדותו זו של המפקח אשר 'הגדיל ראש' הביאה אותי לעיין בהלכה הנוהגת בעניין זה ולהציגה כאן לידיעת מעסיקי עובדים זרים.
ביה"ד הארצי לעבודה ביטל קנסות בסך 280,320 ₪ ו-56,064 ₪ שהוטלו על חברה ומנהלה בבית הדין האזורי
ע"פ 1349-04-15 בוני הארץ י.ק. בע"מ ויורם קצב נ' מ"י (ניתן 11.3.2019).