מידע בנושא שימושים חורגים

בית משפט השלום קבע ששימוש שאינו חקלאי, במקרקעין שייעודם חקלאי, אסור ומחייב בדמי שימוש והריסת המבנים, גם כאשר נעשה באישור ואף ביוזמת הרשות המקומית.

ביהמ״ש העליון בשבתו כבג״ץ דחה עתירה להורות לרשות מקרקעי ישראל לבטל הסכם חכירה במקרקעין במושב בני ציון שעליו הוקמה חוות שרתים בהמשך להסכם חכירת משנה שנחתם במין המושב לרשות.

ביהמ״ש ציין כי העתירה לוקה בשיהוי כבד וכי בכל הנוגע לטענות התכנוניות דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת קיומו של סעד חלופי, שכן מקומן של טענות הנוגעות להליכי תכנון להתברר לפני הערכאות המתאימות – גורמי התכנון וערכאות הערעור על החלטותיהם – במועדים הקבועים בחוק.

בג"ץ 6688/22 הצלחה - לקידום חברה הוגנת נ׳ רשות מקרקעי ישראל ואח׳, פס״ד מיום 25/01/2023

בית משפט השלום קבע שהשימוש החקלאי בקרקע, במסגרת חכירה, בא לידי ביטוי לא רק בזכויות ובהטבות המוענקות לחברי האגודה, אלא גם במגבלות המוטלות עליהם בגדר הסכם המשבצת.

מכאן עולה, כי כאשר חוכר מקרקעין, שייעודם חקלאי, השתמש בהם למטרת מסחר או למטרה אחרת, עליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל את ההפרש בגובה דמי השכירות שהמשתמש במקרקעין חסך בשימוש החורג. 

האם גם אתם חוכרים של נחלה חקלאית ואינכם יודעים מה מותר לכם לעשות בשטח הנחלה? אתם לא לבד, זה נושא סבוך והמידע בנושא אינו נגיש ומרוכז.

הבעיה היא, שכל שימוש שאינו מותר בנחלה חקלאית, גם אם נעשה בתום לב ומחוסר ידיעה, נקרא שימוש חורג ועלול להוביל לקנסות כבדים וצווי הריסה של מבנים כשפועל יוצא מכך גרימת נזקים כלכליים כבדים לרבות כתבי אישום פליליים, כל אלה יכולים להיחסך מאיתנו אם נדע את האסור והמותר. 

על מנת לנסות ולהתגבר על מכשולים אלה, אתן מידע לבעלי הנחלות, אסביר כיצד יש לנהוג בכל חלק מחלקות הנחלה ואפרט את הגורמים אליהם יש לפנות במידה ורוצים להקים מבנה כלשהו בשטח הנחלה או לעשות שימוש מסוים בשטח זה.

נחלה חקלאית, מורכבת לרוב משתיים או שלוש חלקות. לכל חלקה ייעוד אחר וניתן לעשות בה שימוש ע"פ הפירוט שיוסבר בהמשך: 

למרות שנים של שימוש אסור המנוגד למטרות החוזה, תחויב רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") להאריך הסכם חכירה ולא תוכל להודיע על ביטולו.

בית המשפט קבע,  כי לאורך השנים ידעה רמ"י על השימוש האסור, אלא שבחרה להתנגד לו רק במסגרת ההליך המשפטי דנן, תוך שהיא נוקטת באכיפה בררנית כלפי התובעת.

הרשות הפעילה שיקולים זרים, ובנסיבות היא מחויבת להאריך את החוזה בכפוף לחובת התובעת לדאוג להסדרת פעולתה, תוך פרק זמן מוגדר.

ת"א (חיפה) 21960-06-18 מנש תיירות ונופש אכזיב בע"מ ואח׳ נ׳ מדינת-ישראל-רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 17/02/22

לאחרונה (13.9.21) פרסמה הנהלת רמ"י נוסח חדש לנוהל העוסק בשימושי תעסוקה במשבצות חקלאיות של קיבוצים ומושבים (37.21B).

הנוהל עושה בעיקר סדר בכל הפרטים הקשורים לנושא זה, מבהיר את עמדת רמ"י בחלק מהסוגיות שהתעוררו במשך השנים,  לעיתים בשינוי לנהלים הקודמים ותוך פגיעה באפשרויות העומדות לרשות הישובים. בחוזר זה נביא את עיקרי הנוהל, בחוזרים הבאים נתייחס גם לסוגיות שונות העולות ממנו.

פסק הדין עוסק בתביעה של בעל זכויות בנחלה חקלאית, אשר השכיר את הנחלה ובכך התיר לאחרים להיות ברי רשות ולעשות שימוש בנחלה ובחלק מן המבנה המצוי בנחלה שברשותו, שחלקו נבנה ללא היתר בנייה כדין, תמורת דמי הרשאה שקיבל.

בתביעתו דרש התובע כי השוכרים, הנתבעים, ישפו אותו בגין תשלום שדרשה ממנו רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) לשלם עבור דמי שימוש חורג ועבור הוצאות שהוציא בגין דרישה זו. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם על השוכרים לשפות את המשכיר בגין דמי השימוש החורג ששילם, או שמא מדובר בחוזה שאינו חוקי ודינו להתבטל.

ת"א(שלום)(רמלה) 38230-02-18 נוימן נ' ויצמן ואח', פס״ד מיום 19.8.21

בית המשפט העליון בהרכב של כבוד השופטים נ' סולברג, ע' ברון, ד' מינץ פסק ב 29.8.2021 כי יש לחלט - ללא פיצוי - שתי נחלות מאוישות, מזה למעלה מ – 60 שנים במושב כפר טרומן עקב שימוש חורג.

אין עוררין כי היקפי השימושים החורגים בשתי הנחלות היו משמעותיים ביותר ולפיכך מוסכם כי ישנה הצדקה להטלת דמי השימוש הכבדים עד מאוד אשר הוטלו על בעלי הנחלות, משפחת קלקודה ממושב כפר טרומן.

הקושי הטמון בפס"ד הוא הצד העונשי וחסר התקדים אשר הוטל על בעלי הנחלות וזאת בנוסף לדמי השימוש – האדירים שהוטלו על כתפיהם: צעד זה הוא חילוט הנחלות דהיינו ביטול המעמד המשפטי כבעלי זכויות כנחלות וזאת ללא פיצוי.

בית המשפט פסק בניגוד לעמדת רמ"י מקדמת דנא לפיה התייחסותו לבני רשות זהה לזו של חוכרים לדורות.

ע"א 1594/20 יצחק ועמליה קלקודה נגד רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29/08/21

ביום 29.8.2021, ניתן בבית המשפט העליון,  פסק דין קשה מאוד, אשר אמור להדיר שינה מעיינו של מי שזכויות המתיישבים בנחלותיהם, יקרות לליבו.

בית המשפט העליון, בפסק דינו, הלך כמה צעדים יותר מידי קדימה, ולמעשה פתח הוא את הפתח לנטילת נחלות ממתיישבים אשר עשרות שנים מחזיקים הם בקרקעות אלו.  בכך, סתם בית המשפט את הגולל על הטענה לפיה, לפחות  ברמה הרעיונית, מעמד ברי הרשות בנחלות הינו דומה למעמדם של חוכרים לדורות. קביעה זו הינה בניגוד לפסק דין אחר של בית המשפט העליון שקבע שמעמדם של בעלי הנחלות הוא כן דומה למעמד של חוכרים לדורות וכך איפשר לגבות מהמתיישבים היטלי השבחה, במקום חלף היטל השבחה אשר היה מועבר עד אז מרשות מקרקעי ישראל.

במה דברים אמורים?

משפחת קלקודה מכפר טרומן, הינה משפחה אשר שנים רבות מאוד עסקה בחקלאות, אולם, כמו רבים וטובים מחקלאי הארץ, העסקים קרסו, החובות תפחו ונאלצו הם "להמציא את עצמם מחדש".

עא 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל. פס״ד מיום 29.08.21

תופעה שכיחה בנחלות חקלאיות בתחומי מושבים היא שימושים חורגים והפרות של ייעוד הקרקע.

פסק דין מהפכני של בית המשפט העליון ניתן לאחרונה על ידי הרכב של שלושה שופטים: כבוד השופט נ' סולברג, כבוד השופטת ע' ברון וכבוד השופט ד' מינץ.

פסק הדין משנה, בין היתר, את היכולת של רשות מקרקעי ישראל לאכוף הפרות של שימושים חורגים בנחלות חקלאיות בכך שעל כל הפרה של הייעוד, הרשות רשאית לבטל את ההסכם ולהחזיר את השטח לידיה.

ת"א 20873-07-02(מרכז) מדינת ישראל נ' קלקודה ואח', פס״ד מיום 19/12/2019.

ע"א 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29.08.2021