השאלה אם ניתן לסווג פעילות כפעילות חקלאית אם לאו, היא שאלה קריטית.

זאת, בשעה שהן על פי דיני התכנון והבנייה והן על פי חוק ההתיישבות, שימוש שאינו חקלאי הנעשה על קרקע חקלאית ללא קבלת היתר, נחשב ל"שימוש חורג" ואסור, שבצדו סקציות חמורות.

בנוסף, לשאלה זו יש גם השלכות כספיות נרחבות, שכן דמי השימוש הנגבים על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") בגין פעילות בעלת אופי מסחרי גבוהים משמעותית מאלו הנגבים בגין פעילות חקלאית. מדובר בנושא רלוונטי לקיבוצים רבים אשר לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים גם עסקים הנמצאים בתחום "האפור".

פסק דין* שניתן לאחרונה (6.2.19) בבית המשפט השלום בבית שמש דן בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית, ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.

* ת"א (שלום בי"ש) 45276-06-13 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' יוסף ערוסי (פורסם בנבו, 06.02.2019)

מושבים שונים מעוניינים בהקמת תחנת דלק מסחרית בשטחיהם.

בפסק דין שניתן לאחרונה (6.3.19) בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נדונה השאלה האם הקביעה בתכנית המתאר המקומית, שמתירה הקמת תחנת תדלוק פנימית לשימוש תושבי הקיבוץ בלבד, מלמדת על איסור להקמת תחנת תדלוק מסחרית במקרקעין?

הדברים נשוא פסק הדין יכולים להשליך גם על ההתנהלות הנכונה מול מושבים לכן לנוכח חשיבותו של פסק הדין ראיתי לנכון להביא את עיקריו בפניכם.

*עת"מ (מינהליים חי') 32932-09-18 קיבוץ ברקאי אגודה שיתופית נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז חיפה (פורסם בנבו, 06.03.2019)

אנו עוסקים רבות לאחרונה בנושא של אכיפת שימושים חורגים וחריגות בניה על ידי הרשויות ובהידוק "טבעת האכיפה" לאור תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה שהתקבל בחודש אוקטובר 2017 ונותן אותותיו בשטח. בכל שבוע אנו מקבלים דיווחים מבעלי נחלות על כך שפקחים ביקרו בנחלות במושב.

אחת השאלות שעולות בהרבה מקרים היא: מהיכן הגיע הפקח? האם הוא מהיחידה הארצית לאכיפה? האם הוא מהועדה המקומית? או האם הוא הגיע מרמ"י?

לפני מספר שבועות הודענו כי אגף חוכרים לדורות ברשות מקרקעי ישראל החליטה לתקן באופן מהותי את כללי ההורשה שהיו נהוגים עד כה בכל הקשור לנחלות

מהות השינוי : בוטלה העברת הזכויות האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה. מעתה ואילך תתבצע העברת הזכויות במקרה פטירה עפ"י צוואה או עפ"י דיני הירושה בכפוף למגבלות המפורטות בחוזה החכירה.

ראשי התנועות המיישבות: ״בשורה לחקלאים במושבים ובקיבוצים. מודים לשר האוצר, משה כחלון על הסרת חסמים של שנים לחקלאים״

בעדכון האחרון דנו בסוגיה של השכרת מבנים בנחלות כפי שהיא באה לידי ביטוי בהחלטות רשויות התכנון ובהחלטות רמ"י. הדגשנו, כי בהתאם להחלטות רמ"י לא ניתן להשכיר בתי מגורים ומבנים בנחלות ועמדנו על שני חריגים שמאפשרים השכרה:

  1. השכרה של בתי מגורים בהיתר לאחר היוון חלקת המגורים לפי החלטה 1553 במסלול "דמי רכישה" בתשלום 33% + מע"מ בגין זכויות בנייה קיימות ופוטנציאל תכנוני.
  2. השכרה של מבני פל"ח בהיתר לפי רשימה שפורסמה על ידי רמ"י לשימושים נלווים לחקלאות.

התוצאה של מדיניות רמ"י שלא מאפשרת השכרה למרות שינוי מגמות בדור ההיוון, אלא רק לאחר תשלום "דמי רכישה", שלא נמצאים בהישג יד של רוב בעלי הנחלות, היא, מחד, פגיעה קשה ביכולת הקיום של בעלי נחלות שהשקיעו שנים רבות בנחלה ומאידך, אפליה בין החוכר במגזר החקלאי לחוכר במגזר העירוני.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ביקשה מבית המשפט שיקבע כי פעילות מבקרים בחוות פרפרים איננה מהווה שימוש חקלאי בקרקע.

בב"נ(מקומיים) (חדרה) 42891-08-15, וועדה מקומית לתכנון ובניה שומרון נ' אילן בן יוסף, פס״ד מיום 12/09/2018

רשימה זו באה בעקבות תופעה אליה נחשפנו בתקופה האחרונה שהולכת ומתגברת של "מכירת חלומות ודמיונות" שאין להם כל קשר לחוקים והחלטות, בנושא של הסדרת שימושים חורגים וחריגות בניה, מה שגורם לבעלי נחלות לנזקים כלכליים ניכרים.

בהמשך לעדכונים המקצועיים האחרונים בהם עסקנו בנושא הדחיפות להסדרה של שימושים חורגים וחריגות בניה בנחלות ומשקי עזר לאור הגברת האכיפה בתיקון 116 לחוק התכנון הבניה אשר נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2017, אנו מבחינים כי בשטח מתבצעת פעילות ענפה להסדרה הן על ידי בעלי נחלות ומשקי עזר והן על ידי אגודות שמסדירות את המבנים והשימושים בשטחי המשבצת בהליכי רישוי, פעילות שיש לברך עליה.

לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לשאלה האם פנסיון סוסים, דהיינו גידול סוסים של בעלים אחרים (לטווח קצר), חוסה תחת ההגדרה של שימוש חקלאי? 

לאחרונה אנו מתריעים מעל כל במה על כך שתיקון 116 לחוק התכנון הבניה אשר נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2017 שינה את המפה בכל הקשור לאכיפה של שימושים חורגים וחריגות בניה.

תיקון 116 קבע, כי ליחידה הארצית לאכיפה שפועלת במשרד האוצר ניתנו "סמכויות מקבילות" לסמכויות של הועדות המקומית. היחידה הארצית מוסמכת לבצע את האכיפה במקום האכיפה שצריכה להתבצע על ידי הועדות, במקרים בהם היחידה הארצית סבורה כי לא מתבצעת אכיפה בהתאם לנדרש.

תיקון 116 קבע, כי הועדות המקומיות נדרשות להשלים "סקר עבירות בניה" עד לחודש אפריל 2019. בכדי לבצע את הסקר שכאמור הוא רחב היקף ומשמעותו היא ביקור של פקחים בכל נכס בתחום המוניציפאלי של הועדה, הוחלט כי את הסקר תבצע החברה שאמונה על ביצוע המדידות לצורך גביית מיסי ארנונה.

עמוד 1 מתוך 7

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237