לאחרונה הופץ בין חקלאים מעסיקי עובדים זרים מתאילנד חוזר ובו רשימה ארוכה של ימי חג הנהוגים בתאילנד. בין היתר גרר הדבר, ללא תאום מראש וללא יידוע המעסיקים, "יום חג" – יום שבתון ב-23.10.

נתבקשתי להבהיר את המצב המשפטי בהקשר לימי החג לעובדים זרים המועסקים במשקים.

במשפט בו הואשם חקלאי המעסיק עובדים זרים באי העמדת מגורים הולמים לעובדיו טען עד מטעם המאשימה (מפקח) כי המעסיק הוא הוא האחראי לניקיון במגורי עובדיו, עדותו זו של המפקח אשר 'הגדיל ראש' הביאה אותי לעיין בהלכה הנוהגת בעניין זה ולהציגה כאן לידיעת מעסיקי עובדים זרים.

ביה"ד הארצי לעבודה ביטל קנסות בסך 280,320 ₪ ו-56,064 ₪ שהוטלו על חברה ומנהלה בבית הדין האזורי

ע"פ 1349-04-15 בוני הארץ י.ק. בע"מ ויורם קצב נ' מ"י (ניתן 11.3.2019).

עובד תאילנדי הגיש כנגד מעבידתו תביעה בסך של כ-300,000 ₪ בגין: הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הודעה מוקדמת, פידיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים ובהמשך גם: קרן השתלמות, דמי כלכלה ומענק שנתי.

הנתבעת הינה חברה המגדלת בדרום הארץ עגבניות ומעסיקה מאות עובדים.

לטענת התובע הוא עבד בנתבעת במשך 54 חודשים, מנגד טענה הנתבעת כי עבד בנתבעת 41 חודשים בלבד וכי קודם עבד בחברה בעלת ישות משפטית אחרת. בבית הדין התברר כי התובע הועסק בתחילת הדרך ב"חברה אחות" של הנתבעת. התברר כי התובע למעשה עבד בכל התקופה באותה עבודה ובאותו מקום אשר על כך פסק בית הדין כטענתו של התובע בעניין תקופת העבודה. בית הדין העיר כי הנתבעת לא הציגה "הודעה לעובד" לתמיכה בעמדתה.

בדיון בוררו בין היתר נסיבות סיום העבודה.

סע"ש 68623-11-17 סינג פאונרם נ' נתאי גידולים בע"מ ניתן 28.8.2019.

עוד הכבדה צפויה לחקלאים בנוסף על ההפרשות הקבועות לפנסיה ופיצויים כעולה מבקשות הארכה שהוגשו בעתירה בנושא הפיקדון של 500 ₪ על ידי קו לעובד שדרשו להכיל את ההפרשה גם עובדי החקלאות. 

הדבר מחייב כל מעסיק להפריש 500 ₪ לחודש לחשבון מיוחד שחקלאי פותח במיוחד לטובת כל עובד זר שמועסק על ידו.  הסוגיה מושא העתירה נדונה בדרגים משפטיים בכירים. בתוך כך, התקיים כאמור שיח בנושא בין היועץ המשפטי לממשלה לשר האוצר בעקבות זאת, ביום 23.9.19 נתן שר האוצר את הסכמתו להתקנת התקנות מושא העתירה.           

דומה שעניין חבות המס על שני הרכיבים שבכותרת כבר בוּרר ונקבע בעבר ואין הוא מעסיק יותר את המעסיקים ואת שלטונות המס.

ברם, להפתעתי בימים האחרונים הוסבה תשומת ליבי לכך שביקורת מטעם רשויות המס באחד ממשקי העמקים הצפוניים העלתה כי קיבוץ שהעסיק עובדים זרים בחקלאות לא ניכה מס במקור בגין ההטבה ממנה "נהנו" העובדים הזרים. לטענת המבקרים בניגוד לחובה לעשות כן.

כזכור, החוק מאפשר ניכוי מהעובד בשיעור חלקי בלבד של עלויות המגורים ושל הביטוח הרפואי.

חוק עובדים זרים מחייב מעסיקי עובדים זרים בחקלאות להעמיד לרשות העובדים מגורים הולמים. תנאי המגורים נקבעו בפירוט ובדיוק בתקנות כך גם הסכום המותר לחיוב העובדים הזרים בגין תשלום הביטוח הרפואי אותו חייב המעסיק לערוך לעובד (שליש מהעלות בעובדים בחקלאות ובבניין חצי מהעלות בעובדי סיעוד).

בעקבות הביקורת, בעטייה נכתב מאמר זה, נצרכתי לפסק דין שניתן באותו עניין בדיוק, בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

פסק הדין עוסק בערעור אותו הגישה חברה העוסקת בהעסקת עובדים זרים בענף הבניה. שלטונות המס חייבו את החברה במס בגין ההפרש שבין עלות העמדת המגורים כפי שעלתה לחברה ורכישת הביטוח הרפואי לבין הסכום שניכתה החברה מהעובדים בגין אלה   (בחקלאות הסכום המותר לניכוי בגין מגורים עומד על סך 530 ₪ (לפי סקר שנעשה העלות האמיתית גבוהה מ-1,000 ₪ לחודש)). פקיד השומה טען שמדובר בהכנסה של העובדים וממנה היתה החברה אמורה לנכות מס במקור.

8096-11-14 צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ נ' פקיד שומה חולון –ניתן 20.8.19

מזה שנים רבות מתלוננים חקלאים מעסיקי עובדים זרים על תהליך החלפת עובדים בתום תקופת ההעסקה. העובדים התאילנדים מגיעים לתקופה קצובה של 63 חודשי עבודה (או פחות במידה והם בוחרים לסיים לפני כן) ובסיום עבודתם נדרשת יציאתם לצמיתות מהארץ בטרם יתחיל הליך הבאת עובד חדש לישראל.

בכל מקום עבודה סביר – אפילו!! במשרדי הממשלה – ניתן ומתבצעת  חפיפה מסודרת בין עובדים ומתקיים תהליך מסודר של העברת ידע וניסיון לטובת העסק העובד והמעסיק, המשכיות מתן השרות ומזעור הפגיעה בכל הנוגעים בדבר. לא כך הדבר בענף החקלאות. המעסיק נדרש לסיים את העסקת העובד, לשלוח אותו לתאילנד ולהמתין זמן ארוך – בין 50 ל 100 ימים ויותר – עד שיגיע מחליף. רק לאחר הגעת המחליף מתחיל תהליך למידה והכשרה שכולל בתוכו מעבר ללמידה גם את כל  בעיות  השפה, המנטליות וקשיי ההתאקלמות של עובד חדש שמגיע לארץ זרה.  מה שהופך את תהליך ההכשרה לארוך, מייגע ובעיקר מתסכל לכל הצדדים.

גבי בורנשטיין – חולצה כחולה יזמויות (2003) בע"מ                                             

באדיבות משרד עו״ד שמואל גלנץ ושות׳

חקלאים רבים המעסיקים עובדים לרבות עובדים זרים, תאילנדים ופלסטיניים, מחשבים לצורך תשלום שכר, מתוך אי ידיעה, את כל השעות בהם שוהה העובד במקום העבודה.

שאלה האם מותר קיזוז רטרואקטיבי של תשלומים שבוצעו בעד זמן הפסקה עלתה בפס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה(1). שם: עובד במסעדה שהתפטר מעבודתו לאחר כ-6.5 שנות עבודה תבע את מעסיקו בשורת עניינים שטען לזכאות בהם. הנתבעת מנגד טענה "כי יש לקזז מסכומי הזכאות של התובע סך של 52,800 ₪ בגין שעות ההפסקה שקיבל ולא קוזזו ממנו בזמן אמת".

  • סע"ש 18871-07-15 ג'ימי טוקראס נ' ב.ב.ל., ניהול מסעדות בע"מ ניתן ב-12.9.18.
  • עע 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' א.ב.מ. תעשיות פלסטיקה בע"מ ואח'. ניתן ב-16.1.18.

מצ"ב קובץ הקצאת ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות לשנת 2019 כפי שהתקבל ממשרד החקלאות ואושר על ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.

הקובץ אינו כולל הקצאה לחקלאי עוטף עזה+ ישובי הספר וכן חקלאים שהגישו הצהרה באיחור וחקלאים שנמצאים עדין בבדיק

עמוד 1 מתוך 5

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237