תביעה שהגישו יורשים של חבר מושב מירון שנפטר כנגד המושב במסגרתה הם טוענים כי חרף העברת הזכויות במשק החקלאי של אביהם לאחד מהיורשים, המושב מסרב לשלם לו כספים המגיעים לבעלי הנחלות במושב בטענה כי הוא לא התקבל לחברות באגודה.

 

בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה נקבע כי "העברה לפי דין" אינה אירוע מימוש המקים חבות בתשלום היטל השבחה באותו המועד. ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז מרכז דנה בשאלה  אם הסכם לחלוקת ירושה, לשם קביעת היורש של נחלה חקלאית, מהווה מימוש מקרקעין כהגדרתו בתוספת השלישית לחוק התו"ב.

ועדת הערר קבעה כי אין חולק כי העברת מקרקעין בדרך של ירושה מהווה ׳העברה מכח דין׳, אשר על פי התוספת השלישית אינה נחשבת ׳מימוש זכויות׳ ועל כן, אינה מקימה חבות בתשלום היטל השבחה. ועדת הערר מסבירה בהחלטתה כי העברת זכויות בנחלה חקלאית כפופה למדיניותו רבת השנים של המינהל שלא לפצל את הנחלה החקלאית בין מס' גורמים, אלא להותירה כיחידה שלמה בידי גורם אחד בלבד, וזאת על מנת לאפשר את מימוש הפוטנציאל המשקי שלה ולמנוע פגיעה אפשרית בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח ממנה.

יורשים של חברי קיבוץ כפר מכבי שנפטרו תובעים את הקיבוץ בטענה כי הוא מעכב את הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובכך מונע מהם לממש את זכויותיהם כיורשים לקבל את הדירה של הוריהם המנוחים. ביהמ"ש נדרש לשאלה האם מדובר בתביעה לסעד הצהרתי או סעד כספי לעניין תשלום אגרת ביהמ"ש.

ת"א (חיפה) 29638-04-17 – אבישי ואח' נ' קיבוץ כפר מכבי. פס״ד מיום 11/04/2018

במגזר החקלאי התקבלו לאחרונה החלטות מרכזיות שמשנות את הזכויות המשפטיות של בעלי הנחלות במהלך הכניסה לעידן הנחלה המהוונת. ההחלטות החדשות עוסקות בשלושה נושאים עיקריים: שינוי בכללי ההורשה בנחלות, הגברת האכיפה בגין חריגות בניה ושימושים חורגים לפי תיקון 116 לחוק התכנון והבניה ומסלולים בהחלטה 1553 ו"התחשבנות מחדש".

הסוגיה של "שניים אוחזין בטלית" (מסכת "בבא מציעא") עוסקת בשאלה של חלוקת רכוש בין שני צדדים שכל אחד טוען לבעלות מלאה על הרכוש. אם שני הצדדים טוענים לבעלות מלאה ברכוש, הוא יחולק בין שניהם שווה בשווה ואם אחד טוען לבעלות מלאה והשני טוען לבעלות במחצית, הראשון יקבל שלושה רבעים מהרכוש והשני יקבל רבע מהרכוש.

כעת נשאל, כיצד הסוגיה שעלתה במקורות תסייע לנו כיום במסגרת תהליך של חלוקת זכויות בנחלה בין שני יורשים כאשר לא נותרה צוואה?

תקנוניהם של מושבים כוללים מנגנון ליישוב סכסוכים בין חבר האגודה לאגודה, ולעיתים גם בין החברים לבין עצמם. ברובם המוחלט של המקרים קובע התקנון כי הסכסוכים יוכרעו בהליך בוררות. במסגרת הליכים אלו, עולה לעיתים קרובות שאלת סמכותו של הבורר לדון בסוגיה מסויימת או אפילו בהליך כולו. ואכן, חוק הבוררות קובע כי בית משפט רשאי לבטל פסק בוררות כאשר "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".

פסק דין שניתן לאחרונה (27.6.18) בבית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם במסגרת תביעה נזיקית שהגיש חבר אגודה (להלן: "החבר") נגד האגודה, מוסמך בורר לפרש צוואה שהאגודה אינה צד לה, ואשר הזוכים על פיה, בני משפחתו של אותו חבר, חלוקים ביניהם על פרשנותה.

נוכח חשיבותו של פסק הדין, לעניין סמכויותיו של הבורר, ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.

רע"א 3821/18 כפר ידידה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עצמון מלצר (פורסם בנבו, 27.06.2018)

תביעתו של בן אשר הוריו היו בעלי נחלה חקלאית במושב ונפטרו כנגד רעייתו השנייה של אביו אשר רשומה מול הגורמים המיישבים כזכאית לזכויות באותה נחלה לאחר פטירת האב. הבן מבקש סעד הצהרתי לפיו קיימות לו זכויות בנחלה כבן ממשיך מכוח הסכם פנים משפחתי ומכוח צוואת האב.

תמ"ש (משפחה) (ירושלים) 2991-01-14 – י' ח' נ' א' נ' ח' ואח' ואח', פס״ד מיום 15/03/2018

הורים מתבלטים כיצד לבצע העברה של הזכויות בנחלה לדור ההמשך בצורה הנכונה ביותר, כאשר המטרה היא בלשונם של ההורים "שהילדים לא יריבו ביניהם".

איך נבצע העברה של הזכויות בנחלה לילדים מבלי שהם יריבו כך שהרצון של ההורים לבצע חלוקה "שווה" של הזכויות יתיישב עם "הרצון" או אולי "הדמיון" של הילדים ובסופו של דבר יביא לכך שהם לא יריבו?

בכדי לבחור בדרך הנכונה לביצוע העברה בין דורית של נחלה, נעמוד על האפשרויות השונות שעומדות בפני ההורים כאשר הם מבקשים לתכנן את עתיד הנחלה לאחר ששניהם ילכו לבית עולמם

בעידן הנחלה המהוונת נכון ליורשים לבחון אפשרות של הותרת הנחלה במשפחה לדורות תחת מכירת הנחלה ותשלום מס משוקלל שמגיע לכדי 50% מה שמותיר בידי היורשים סך תמורה נטו נמוך בעוד הרוכש מקבל את כל ההטבות בהתאם להחלטה 1553.

לא בכל מקרה היורשים יכולים או רוצים להותיר את הנחלה במשפחה וגם פתרונות של פיצול מגרש אחד או יותר מהנחלה וחלוקה בין היורשים לא תמיד מתאימים לכל משפחה. אנו נוהגים לקבוע בצוואות כי ככל ומי מהילדים לא יהיה מעוניין לקבל את חלקו בעיזבון יבואו תחתיו ילדיו (הנכדים) מה שמאפשר לנו להקנות את הטבות המס גם לנכדים במסגרת חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון.

רשות מקרקעי ישראל החליטה לשנות את סעיף ההורשה באופן מהותי וביטלה למעשה את העברה האוטומטית לבן/בת הזוג שנותר בחיים בעת פטירה.

השינוי נובע רק במקום שבו בעלי הזכויות בנחלה חותמים על חוזה חכירה לדורות במסגרת החלטה להיוון זכויות המגורים בנחלה (החלטה 979 ומחליפיה עבור להחלטה 1553) או בעת מכירה והן במסגרת החלטה 823 שמאפשרת חתימה על חוזה חכירה לדורות ללא צורך בהיוון זכויות המגורים.

השינוי הוא מהותי ויש לשים לב אליו בעת חתימה על חוזה חכירה לדורות וכן בעת קביעת הסדרי ירושה משפחתיים עתידיים וייתכן אף שיהיה צורך לתקן הסדרים משפחתיים בהתאם לנוסח החדש של החוזה.

עמוד 1 מתוך 5

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237