מידע בנושא ירושת משק חקלאי

מלחמות הירושה מקורן ברוב המקרים ברגשות "קנאה" המקננים בנפשם של הילדים עוד מילדות. בכדי ליצור מחלוקת במשפחה צריך "מתלה" שיבעיר אש בשדה קוצים והדיון על הירושה הוא "זרז" מצויין בכדי להביא לפרץ רגשות כשההשלכות הן לדורי דורות.

עוד משחר בריאת העולם, בסיפור על אדם וחווה, אנו מוצאים כי הקנאה בין הילדים "קין והבל" הביאה לתוצאה טראגית. במשפחות רבות "המוות" בסיפור על קין והבל מסמל את המחלוקת שפורצת כתוצאה מקנאה כשכל המציאות נשברת לרסיסים ולבסוף לא נותר דבר, ממשפחה שלפני רגע היתה מאוחדת.

פסק הדין עוסק בחבר אגודה ובעל זכויות בנחלה במושב גבעת כ"ח.

החבר חפץ לבצע פרצלציה של משק העזר, באופן שתתאפשר בניה של יחידה נוספת במגרש, והוא קיבל את אישור האגודה לכך כנדרש.

אולם, כעבור כ3 שנים, התקבלה החלטת ועד בה בוטלה החלטת הוועד הקודמת. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם ועד האגודה פעל בסמכותו כאשר קיבל החלטה זו, והאם רשאית האגודה לבטל את החלטתה כעבור פרק זמן זה.

ה"פ (מרכז) 924-11-20 שמעה נ' גבעת כח-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ', פס״ד מיום 22.09.21

 

 

פסק הדין עוסק בתביעה של אחיה ויורשה הבלעדי של המנוחה, חברת קיבוץ איל (להלן: "הקיבוץ", או "האגודה"), שבו התגוררה עד לפטירתה.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם לתובע עומדות זכויות בבית המגורים של אחותו המנוחה ובגין מניותיה באגודה

ת"א(מרכז) 20-63638-07 פניני נ' קיבוץ איל ואח', פס״ד מיום 18.07.21

 

 

בית המשפט המחוזי בחיפה הפך החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה וקבע כי התוצאה לפיה מכסת הביצים אינה חלק מן העיזבון הואיל והועברה לבן הממשיך, מנוגדת לדין ולהלכה לפיה מכסת ביצים היא זכות עצמאית אשר אינה "הולכת אחרי הנחלה".

בית המשפט המחוזי דן בשני ערעורים של בית המשפט לענייני משפחה בסוגיות שונות הנוגעות לעיזבון וחלוקתו בין היורשים, אך נתמקד בסוגיה מעניינת המתייחסת למכסת ביצים שהייתה קיימת בנחלה.

עמ"ש(חיפה) 37202-02-20,  עמ"ש 39196-02-20 א' ת' ואח׳ נ' ד' ת' ואח'', פס״ד מיום

אדם הרוכש מגרש או כל נכס אחר מחויב לפי החוק ברישומו בלשכת רישום מקרקעין (הטאבו) העסקה מסתיימת אך ורק לאחר רישום הנכס בטאבו.

ככלל במגרשים במושבים תתקבל דרישה מרשות מקרעי ישראל לרישום הזכויות בלשכת רישום מקרקעין ועל בעליו לבצע זאת תוך תקופת זמן אשר תוקצב לו בדרישת הרשות. הבקשה לרישום הנכס מתבצעת על ידי בעליו או על ידי עו"ד מייצג. פעולת רישום הנכס בטאבו בעצם מבטיחה את זכויות הרוכש בנכס ונותנת לו זכות קניינית וודאות משפטית בנכס וכך בעצם הופך הרוכש לבעליו של הנכס, כל עוד הנכס לא נרשם בטאבו בעליו יחזיק אך ורק בזכות חוזית (זכות פחותה מזכות קניינית).

משמעות הרישום הוא כי  הבעלות בנכס היא של בעל הנכס בלבד, והוא יכול לעשות כרצונו, בכפוף למגבלת החוק. כמו כן, פעולת הרישום תשביח את ערך הנכס, שכן כל פעולה בנכס כגון העברת זכויות תתבצע ביתר קלות ובעלויות נמוכות יותר שכן לבעלי מקצוע יהיה קל יותר לתת שירות לנכס אשר נרשם בטאבו.

בעסקאות מקרקעין ובהסדרתן, עולה בד"כ השאלה - "ומה עם צוואה, צריך?"

במדינת ישראל קיימות שתי דרכים להוריש: א. לפי הקבוע בחוק הירושה, ב. לפי הצוואה. חוק הירושה קובע נוסח צוואה אשר לא תמיד "מכסה" מקרים רבים פרסונאליים וע"כ נדרש תכנון נכון של חלוקת נכסים ולו גם מההיבט תכנון המיסוי.

חוק הירושה בישראל קובע כי עיזבונו של אדם יחולק בין יורשיו לפי דין, באופן יחסי לדרגת קרבתם אליו. לדוגמא, אדם ההולך לעולמו ומשאיר אחריו בן/בת זוג וצאצאים, על פי דין, בן/בת זוג והצאצאים יורשים את המנוח באופן הבא : האלמן/ה יורש/ת מחצית מעיזבונו וצאצאיו יורשים את המחצית השנייה של עיזבונו. חלוקה מידית זו מהווה פוטנציאל לסכסוכים קשים בתוך המשפחה.  למשל - מה קורה אם אחד הצאצאים או כולם מבקשים לממש לאלתר את חלקו בעיזבון?  ומה קורה כשמדובר בזוגיות שנייה ולבני הזוג יש ילדים מהזוגיות הראשונה שלהם ורכוש שנצבר קודם לקשר הנוכחי והובא לתוך הקשר החדש?

בחכירת נחלות מרשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה "הישן" טרם עידן ההיוון מהווה חריג לחוק הירושה, שם, לאחר פטירת אחד מבני הזוג הנחלה עוברת לבן הזוג הנותר בחיים.

מורכבויות הורשתיות משפחתיות מביאות עימם הרס של משפחות רבות וניהול של הליכים משפטיים ארוכים ומדממים, אשר הגובים מחירים נפשיים וכלכליים יקרים.

אדם החפץ לקבוע עוד בחייו את אופן חלוקת רכושו לאחר מותו ובכך לשמר שלום בית בין יורשיו, יכול לעשות זאת באמצעות עריכת צוואה.

"זכות ההמלצה" למגרש בהרחבה: כיצד נתחשב בזכויות שילדים קיבלו בחיי ההורים במסגרת חלוקת העיזבון?

כאשר מדובר בכספים שהורים נתנו בחייהם או בזכויות בדירה, הדרך לביצוע החלוקה היא פשוטה, כך שניתן לקזז את השווי שההורים נתנו לאותו ילד בחייהם, מהחלק שאותו ילד זכאי לקבל מתוך העיזבון שיחולק אחרי ההורים ובהתאם לכך נערוך את הצוואה ונתייחס להשלכות המס ביחס ל"איזון פנימי" ו"איזון חיצוני" בין היורשים.

שאלה ייחודית למגזר החקלאי שעולה בהרבה מקרים - כיצד נתחשב ב"זכות ההמלצה" שניתנה לאחד הילדים לקבל מגרש בהרחבה של המושב? בראשית הדברים אדגיש, כי כאן מדובר "בבטן רכה" או אולי "בתיבת פנדורה" כזו שההורים חוששים מלפתוח אותה או כזו שכלל לא היה ידוע להורים שהיא "פצצה מתקתקת" שמחכה אי שם בפינה לדיון המשפחתי על חלוקת הנחלה.

תזכרו בסיפור על "חבורת הגולשים" ועל התהליך שנדרשו היורשים לעבור בכדי להבין את מהותה של "זכות ההמלצה" שקיבל תומר לפני שנים רבות במגרש בהרחבה ותבינו היטב, כי מדובר ב"מוקש" שמחכה אי שם בפינה למועד החלוקה.

הסיפור על "חבורת הגולשים" שהובא בחלק א', הוא דגם מייצג לסיפורים של משפחות רבות במגזר החקלאי שחוות דרמות אנושיות קשות מנשוא בתהליך החלוקה של הנחלה.

במקרים רבים הורים מעניקים לילדים "מתנות" עוד בחייהם, רוכשים עבורם דירה, מעניקים סיוע כספי לרכישת נכס, מעבירים נכס במתנה וכדומה. את הנכס המשמעותי ביותר של ההורים שברוב המקרים הוא דירת המגורים, ההורים מעבירים בירושה לילדים אחרי שאחרון מהם הולך לעולמו. הורים לא מכניסים ילד להתגורר איתם בחדר בדירה דרך קבע וברוב המקרים לא מקנים לילדים זכויות בעודם בחיים ולא מאפשרים להם להשקיע כספים בדירת ההורים.

שאלות מרכזיות ומשמעותיות שדורשות חשיבה מעמיקה בתהליך העבודה עם ההורים בעת עריכת צוואה או בעת ביצוע חלוקת עיזבון בין יורשים, בין שנותרה צוואה ובין שלא נותרה צוואה או כשנותרה צוואה שקובעת חלוקה שווה, הן - כיצד נתחשב בזכויות או בכספים שקיבלו היורשים בחיי ההורים במסגרת בחינת השווי של נכסי העיזבון לצורך ביצוע החלוקה? האם נשתף את הילדים בלבטים ביחס לחלוקה?  

בכדי שנתחבר  ל"סיפור המשפחתי" שמלווה רבים במגזר החקלאי ודורש טיפול זהיר ורגיש, שכן מדובר במוקש מורכב לפירוק שמלווה את המשפחה שנים רבות ופעמים רבות נמצא "מתחת לפני השטח" ומחכה לשעת כושר להתפרץ החוצה, אביא סיפור מהחיים שימחיש היטב את הקשיים שמשפחות חוות בדיון על עתיד "הנחלה המשפחתית" ובחלק ב' ננתח את שיטת "ארבעת השלבים" לעריכת צוואה וחלוקת עיזבון - משפטי, מיסוי, כלכלי ותכנוני.

לאחרונה אנו חווים שינויים מהותיים וחשובים במדיניות רמ"י שמקבלים ביטוי בתיקון ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה.

ביום 2.11.2020 התקיימה ישיבת במועצת מקרקעי ישראל במהלכה התקבלו החלטות חשובות למגזר החקלאי ולבעלי הנחלות. רמ"י קבעה תיקון חשוב בהגדרת "העברת זכויות" בהחלטה, כך שלאחר התיקון, העברת זכויות למי שלא מוגדר "קרוב" בהחלטה, במסגרת צו ירושה או צו קיום צוואה, לא תחויב בתשלום דמי רכישה.

תיקון נוסף שבוצע ביום 29.7.2020 בנוהל העבודה ליישום ההחלטה קבע, כי אחים יוכלו להתגורר ביחד בנחלה לאחר פטירת ההורים, ללא חובה לבצע פיצול של מגרש מהנחלה, ככל והמגורים בנחלה נעשו כדין בחיי ההורים והפכו להפרה לאחר פטירת ההורים.

בהתייחס לתנאי של "מגורים כדין", הסברנו, כי המשימה שמוטלת כיום על בעלי הנחלות שמבקשים לאפשר לילדים להתגורר ביחד ללא ביצוע הליך פיצול, לפחות בשלבים הראשונים לאחר פטירת ההורים ולהימנע מתשלום עבור עלויות הפיצול, היא להסדיר את המבנים בנחלה בהיתר כך שלא יתקיים מצב שבו ההורים נפטרו ואחד היורשים מתגורר בנחלה בבית מגורים ללא היתר. מצב שבו אחד היורשים מתגורר ללא היתר, יעמיד את היורשים מול דרישה לבצע את הליך הפיצול שנאמד בסכומים ניכרים ולא תמיד מצוי בכיסם של היורשים.

עמוד 1 מתוך 7

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.