ביום 11.2.19 רמ"י פרסמה נוהל חדש להעברת זכויות בנחלות ומשקי עזר. הנוהל מסדיר את ההוראות להעברת זכויות במקרים שונים והוא מיישם לתוכו את הוראות החלטות 1591 (נחלות) ו- 1521 (משקי עזר).

בעדכון זה אני מבקש להתייחס באופן פרטני להוראות חדשות שנקבעו ביחס להעברת זכויות ליורשים של נחלות (בעדכון הבא ב"ה נתייחס למשקי עזר) ובייחוד בכל הקשור להעברת זכויות כאשר מתקיימים שימושים חורגים ו/או חריגות בניה בנחלה.

תביעה שהגישו יורשים של חבר מושב מירון שנפטר כנגד המושב במסגרתה הם טוענים כי חרף העברת הזכויות במשק החקלאי של אביהם לאחד מהיורשים, המושב מסרב לשלם לו כספים המגיעים לבעלי הנחלות במושב בטענה כי הוא לא התקבל לחברות באגודה.

ת"א (שלום)(צפת) 20691-08-16 – ציגלר ואח' נ' מירון מושב עובדים, פס״ד מיום 03/09/2018

האם הסכם שנעשה בין יורשי נחלה במושב לאחר מתן צו ירושה עלול להביא לחובת תשלום היטל השבחה?

היטל השבחה הוא היטל מכוח חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, המוטל כאשר חלה השבחה במקרקעין.

מועד תשלום ההיטל הינו, בין היתר, בעת העברת הזכויות במקרקעין. לאחרונה דנה ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה - מחוז מרכז ("וועדת הערר"), בשאלה האם הסכם בין יורשים, במסגרתו יש העברת זכויות בנחלה ואשר נכרת לאחר מתן צו הירושה, הינו העברה המחייבת תשלום היטל השבחה, או שאין חובת תשלום, שכן ההסכם מהווה חלק מהליך ההורשה וההעברה הינה 'העברה מכח דין' ועל כן אינה נחשבת כמימוש זכויות, המחייבת תשלום של ההיטל.

ערר מס' 8027-02-18 פרוכטר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עמק חפר (ניתן ביום 11.12.2018)

ביום 18.11.18 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין שבנדון בנושא נחלה במושב "עלמה" במסגרתו עלתה השאלה – האם יורש שירש את הנחלה לפי צוואה כאשר בצוואה לא נקבע כי עליו לפצות את היורשים האחרים – האם למרות זאת חלה עליו חובת פיצוי?

נקבע בפסק הדין – כי כאשר נותרה צוואה שקובעת כי יורש אחד יקבל את הנחלה והיורש לא נדרש לפצות את היורשים האחרים - לא חלה חובת פיצוי על היורש על פי הצוואה!

זאת בהבחנה ממקרה שבו לא נותרה צוואה ובית המשפט קובע מי הוא היורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה– במקרה זה היורש שיקבל את הנחלה חייב בפיצוי של היורשים האחרים.

בע"ם 7861/17 פלוני ואח' נ' פלוני ואח', פס״ד מיום 18/11/18

תביעה שהגישו יורשים של חבר מושב מירון שנפטר כנגד המושב במסגרתה הם טוענים כי חרף העברת הזכויות במשק החקלאי של אביהם לאחד מהיורשים, המושב מסרב לשלם לו כספים המגיעים לבעלי הנחלות במושב בטענה כי הוא לא התקבל לחברות באגודה.

 

בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה נקבע כי "העברה לפי דין" אינה אירוע מימוש המקים חבות בתשלום היטל השבחה באותו המועד. ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז מרכז דנה בשאלה  אם הסכם לחלוקת ירושה, לשם קביעת היורש של נחלה חקלאית, מהווה מימוש מקרקעין כהגדרתו בתוספת השלישית לחוק התו"ב.

ועדת הערר קבעה כי אין חולק כי העברת מקרקעין בדרך של ירושה מהווה ׳העברה מכח דין׳, אשר על פי התוספת השלישית אינה נחשבת ׳מימוש זכויות׳ ועל כן, אינה מקימה חבות בתשלום היטל השבחה. ועדת הערר מסבירה בהחלטתה כי העברת זכויות בנחלה חקלאית כפופה למדיניותו רבת השנים של המינהל שלא לפצל את הנחלה החקלאית בין מס' גורמים, אלא להותירה כיחידה שלמה בידי גורם אחד בלבד, וזאת על מנת לאפשר את מימוש הפוטנציאל המשקי שלה ולמנוע פגיעה אפשרית בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח ממנה.

יורשים של חברי קיבוץ כפר מכבי שנפטרו תובעים את הקיבוץ בטענה כי הוא מעכב את הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובכך מונע מהם לממש את זכויותיהם כיורשים לקבל את הדירה של הוריהם המנוחים. ביהמ"ש נדרש לשאלה האם מדובר בתביעה לסעד הצהרתי או סעד כספי לעניין תשלום אגרת ביהמ"ש.

ת"א (חיפה) 29638-04-17 – אבישי ואח' נ' קיבוץ כפר מכבי. פס״ד מיום 11/04/2018

במגזר החקלאי התקבלו לאחרונה החלטות מרכזיות שמשנות את הזכויות המשפטיות של בעלי הנחלות במהלך הכניסה לעידן הנחלה המהוונת. ההחלטות החדשות עוסקות בשלושה נושאים עיקריים: שינוי בכללי ההורשה בנחלות, הגברת האכיפה בגין חריגות בניה ושימושים חורגים לפי תיקון 116 לחוק התכנון והבניה ומסלולים בהחלטה 1553 ו"התחשבנות מחדש".

הסוגיה של "שניים אוחזין בטלית" (מסכת "בבא מציעא") עוסקת בשאלה של חלוקת רכוש בין שני צדדים שכל אחד טוען לבעלות מלאה על הרכוש. אם שני הצדדים טוענים לבעלות מלאה ברכוש, הוא יחולק בין שניהם שווה בשווה ואם אחד טוען לבעלות מלאה והשני טוען לבעלות במחצית, הראשון יקבל שלושה רבעים מהרכוש והשני יקבל רבע מהרכוש.

כעת נשאל, כיצד הסוגיה שעלתה במקורות תסייע לנו כיום במסגרת תהליך של חלוקת זכויות בנחלה בין שני יורשים כאשר לא נותרה צוואה?

תקנוניהם של מושבים כוללים מנגנון ליישוב סכסוכים בין חבר האגודה לאגודה, ולעיתים גם בין החברים לבין עצמם. ברובם המוחלט של המקרים קובע התקנון כי הסכסוכים יוכרעו בהליך בוררות. במסגרת הליכים אלו, עולה לעיתים קרובות שאלת סמכותו של הבורר לדון בסוגיה מסויימת או אפילו בהליך כולו. ואכן, חוק הבוררות קובע כי בית משפט רשאי לבטל פסק בוררות כאשר "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".

פסק דין שניתן לאחרונה (27.6.18) בבית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם במסגרת תביעה נזיקית שהגיש חבר אגודה (להלן: "החבר") נגד האגודה, מוסמך בורר לפרש צוואה שהאגודה אינה צד לה, ואשר הזוכים על פיה, בני משפחתו של אותו חבר, חלוקים ביניהם על פרשנותה.

נוכח חשיבותו של פסק הדין, לעניין סמכויותיו של הבורר, ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.

רע"א 3821/18 כפר ידידה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עצמון מלצר (פורסם בנבו, 27.06.2018)

עמוד 1 מתוך 5

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237