מידע בנושא דיני עבודה

(האם פתח להגשת תביעה נגד משרד הפנים?)

כידוע העסקת עובדים פלסטינים מותנית באישור משרד הפנים האגף לשירות מעסיקים, בעבר מדור התשלומים – "מת"ש".

מעבר לצורך בקבלת אישור מת"ש להעסקת פלסטינים נדרש כל מעסיק מידי חודש לדווח למת"ש על מספר ימי העבודה של כל עובד. דרישת מת"ש היא שהעובד יועסק ב"העסקה מלאה". מידי חודש מחשב מת"ש את ימי העבודה הפוטנציאליים ובהתאם נדרש הדיווח מטעם המעסיק (אלא אם הומצאו אישורי מחלה וכד').

דרישה זו של מת"ש מהווה עילה קבועה לעימותים מול המעסיקים.
בניגוד לעבודה בענפים אחרים, בחקלאות אין ספור אילוצים המונעים צורך ואפשרות ל"העסקה מלאה". מת"ש אינו מתחשב באופי המיוחד של העבודה בחקלאות. לנוכח מדיניותו הקשוחה של מת"ש והפעלת סנקציות כנגד מעסיקים שאינם מדווחים על 'העסקה מלאה' נאלצים חקלאים רבים לדווח על ימי עבודה פיקטיביים, ימים בהם העובד לא עבד והמעסיק נאלץ לשלם בגין ימים אלה סכומים ניכרים, בהן פיצויי פיטורים, פנסיה חלק מעסיק וחלק עובד, בעבר גם דמי אירגון, דמי מחלה, חופש ועוד.

אלא... בתשלום העודף המיידי לא מסתיים העניין. עובדים רבים משטחי יהודה ושומרון בעידוד אירגונים שונים ועורכי דין רבים מציפים את בתי הדין לעבודה בתביעות כנגד מעסיקיהם. בתי הדין ככלל מתייחסים לדיווחי מת"ש ככאלה המשקפים את שארע במציאות (בין היתר בהעדר רישומי נוכחות כחוק בשל סירוב עובדים לחתום). ההלכה הנוהגת היא שרשימות מת"ש מחייבות לכל דבר ועניין אלא אם הוכיח המעסיק אחרת, נטל אותו מתקשים רבים מהמעסיקים להרים.

[1] סע"ש (אזורי)(ירושלים) 58634-07-19 אלבראדעיה נ' חורש, פס״ד מיום 09/08/21

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את דרישתו של המוסד לביטוח לאומי כי האגודה תשיב לו תגמולי ביטוח המגיעים לעובד בגין תאונת עבודה שארעה לו במהלך הקטיף וקיבל  את עמדת המשיבה  כי שירותי קטיף הדובדבנים שניתנו לאגודה  היו בבחינת "מיקור חוץ לגיטימי".

* ב"ל (אזורי י-ם) 14457-03-17 עותמאן הזאלין - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 29.7.21)

פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, הכולל מספר שינויים מהותיים ביותר בנוגע לכל הקשור עם מיסוי אגודות שיתופיות. 

בחוזר הערותינו להצעה לתיקון החוק בתמציתיות.

העבודה בחקלאות הינה לעיתים קרובות עבודה פיזית שמתבצעת מתוך צורך בתשומת לב מיוחדת לעניין הבטיחות. הדין מחייב את המעסיק לדאוג למקום עבודה בטוח, למסור לעובד מידע על הסיכונים הקיימים במקום העבודה ולהדריכו בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם.

הפסיקה מחמירה עם מעסיקים רשלנים. נקבע כי על המעסיק לפקח באופן יעיל על מילוי הוראות הבטיחות ואין הוא יוצא ידי חובה אך מעצם אספקת האמצעים המגינים.

ככלל במקרים של תאונה בעבודה בתי המשפט מדקדקים עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ומקילים עם העובד בייחוס הרשלנות שגרמה לתאונה. הטעם לכך הוא שהמעביד הוא זה המופקד על עצם העבודה ועל סביבת העבודה ומתפקידו להדריך את העובד כיצד לבצע את עבודתו ולדאוג שתנאי העבודה וסביבת העבודה יהיו בטוחים.

[1] ת"א 49123-03-17 פלוני נ' אהרון יוסף ובניו – תעשיות זיווד בע"מ

חקלאים רבים נעזרים בנותני שירותים במגוון עניינים בהם: פקחי מזיקים, אנשי אחזקה, מנהלי חשבונות, יועצים מקצועיים וכד', ומשלמים את התמורה המוסכמת כנגד חשבונית מס.
לכאורה תשלום כנגד חשבונית הוא אסמכתה להעדר קיומם של יחסי עובד-מעסיק, והתשלום המוסכם מגלם את כל חובותיו הכספיים של המעסיק כלפי נותן השירות.

אלא, שלא תמיד...

לעיתים גם צורת התקשרות שכזו אינה מקיפה את כל זכויותיו של נותן השירות.
מתברר שבמקרים רבים שהגיעו לפתחם של בתי הדין לעבודה (ואף לבג"ץ), נקבע בדיעבד שלא די היה בתשלום שהועבר לנותן השירות כנגד חשבונית מס, זאת לאחר שנפסק שנותן השירות הוא "עובד" על כל המשתמע מכך.

ע"ע (עבודה) 15868-04-18 גבריאל כותה נ' עיריית רעננה, פס״ד מיום 07/04/21

בעקבות תיקון בחוק, מעסיקים יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח עבור עובדים בחל"ת גם עבור חודשים מאי ויוני 2021, וזאת בנוסף לפטור שהיה בתקופת משבר הקורונה בחודשים אפריל 2020 עד אפריל 2021.

בענף החקלאות (גם במספר ענפים אחרים) נפוצה התקשרות של מזמין עבודה עם גורם חיצוני שמבצע עבור המזמין את העבודה.

צורת התקשרות זו מקובלת בענפים בהם אין העבודה קבועה ורצופה והיא תלויית צרכים המשתנים מעת לעת. בחקלאות מקובלת התקשרות שכזו עת נדרש הביצוע בפרק זמן קצר ובד"כ על ידי מספר גדול יחסית של עובדים.

על פי חוק מי שמספק כוח אדם למזמין עבודה חייב להיות מוכר ככזה על ידי משרד העבודה ולקבל רישיון לעסוק בכך. קבלת הרישיון כרוכה בנוהלים מדוייקים ובהפקדת ערובה כספית בסכום לא מבוטל. מטרת הערובה היא הבטחת חובותיו של הקבלן כלפי עובדיו. ככלל, מקובלת התקשרות עם "קבלן כח אדם" באופן שהקבלן משים עובד אצל מזמין העבודה והתמורה אותה משלם המזמין לקבלן נמדדת לפי שעות עבודה וכד'. התמורה על פי חוק חייבת להיות בגובה שיאפשר תשלום לעובד לפחות בגובה שכר המינימום והתשלום לחברת כוח האדם מגלם בתוכו גם את רווח החברה.
בצורת התקשרות אחרת, זו הנפוצה בענף החקלאות, מזמין החקלאי ביצועה של עבודה מוגדרת ומבצע העבודה עושה זאת באמצעות עובדיו. עובדים אלה ודרך ביצוע העבודה הינם באחריותו המלאה של המבצע. המבצע הוא זה שמנהל את העבודה, הוא זה שקובע את מספר העובדים לביצועה והוא זה שאחראי לאיכות הביצוע.
התשלום המוסכם אותו משלם המזמין למבצע מתייחס ישירות לתפוקות ולתוצאות העבודה. בהתקשרות שכזו אין מדידה של זמן העבודה אלא מדידה של תפוקות ואיכות. התשלום בו נושא מזמין העבודה מחושב לפי מכפלת כמות התוצרת בתעריף ליחידה. בענפים מסויימים בחקלאות צורת התקשרות זו של הזמנת עבודה ותשלום לפי תפוקות הינה הדרך המקובלת כך למשל בעבודות קטיף שם כל העבודה מתבצעת בפרק זמן קצר יחסית בשל הבשלה מהירה של היבול, מטעמי יעילות, אילוצי ארגון, מיכון, הובלות וכד'.

לנוכח גל הביקורות שחוו לאחרונה מעסיקי עובדים זרים בחקלאות מטעם הרשויות, מינהל האכיפה וההסדרה במשרד העבודה ויחידת הביקורת מטעם רשות האוכלוסין, מופנים החקלאים מעסיקי עובדים זרים לשני פסקי דין שדנו בסוגיית העסקת העו"ז.

נעסוק ב-2 תיקים פליליים שהוגשו כנגד אגודות ומנהליהם בקיבוצים בצפון הארץ. האחד שטרם הסתיים והשני שנגמר בטוב.

האחד[1] עוסק בפנייה לבית הדין לביטול הליך פלילי שננקט ע"י המדינה כנגד אגודת הקיבוץ ומנהלה. והשני[2] בכתב אישום שהוגש ע"י המדינה כנגד אגודות העוסקות בענפי חקלאות בקיבוץ.

מושבים וחברי מושבים רבים בוחרים להתקשר עם קבלנים על מנת שיעניקו להם שירותים שונים בתחומי חקלאות, תחת העסקה ישירה של העובדים. הקבלנים מבצעים את השירותים באמצעות עובדים מטעמם ולא אחת אני נשאלת האם לקיבוץ קיימת חשיפה כי עובד הקבלן יתבע את הקיבוץ בדבר זכאותו לזכויות הנובעות מיחסי עבודה ואף יבקש להחיל בעניינו את צו ההרחבה בענף החקלאות? ואכן, החשיפה בהחלט קיימת. בחרתי לסקור בפניכם פסק דין* שניתן זה עתה וממחיש את החשיפה המשפטית.

*סעש (נצ') 38273-07-17  סעד סוידאת - איתן רחמפור (פורסם בנבו) 24.2.2021

פידיון חופשה מותר אך בעת סיום יחסי עבודה במקרה בו לזכות העובד ימי חופשה שלא נוצלו

אצל חקלאים לא מעטים בעיקר מעסיקי עובדים זרים השתרש נוהג של תשלום דמי חופשה במהלך חודש העבודה השוטף בלא שהעובד מימש ימי חופשה הלכה למעשה.
מעסיקים נוהגים לרשום בתלוש השכר את ימי/שעות העבודה של העובד בשורה אחת ובשורה נוספת יום / ימי חופשה (למשל, בחודש בו 26 ימי עבודה מצויין בשורה אחת 26 ימים במכפלת ערך יום העבודה היומי ובשורה נוספת מצויין יום חופש במכפלת ערך יום עבודה רגיל).

בפסקי דין בהם צפה התנהלות שכזו נקבע כי נוהג זה אינו תקין שכן מחד הוא מחמיץ את מטרתו של החופש לעובד ומאידך הוא עלול לחייב את המעסיק בכפל תשלום ימי חופשה.
בית הדין הארצי לעבודה מפי הנשיא לשעבר סטיב אדלר[1]: "...אין לשלם לעובד סכום עבור פידיון ימי חופש כתחליף לחופשה בפועל לה הוא זכאי מכוח חוק חופשה שנתית".

עמוד 1 מתוך 13

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.