פסקי דין

בסמוך למשקו החקלאי של אריה במושב שדמות דבורה, הקים אורן, בנו של בעל המשק, אתר קמפינג בשטח חקלאי. כנגד אורן ואביו הוגש כתב אישום, שבעקבותיו פרסם אורן מכתב הכולל גידופים כנגד אריה, בטענה כי הוא האחראי להגשת כתב האישום. בגינו של המכתב הגיש אריה תביעת לשון הרע.

תא"מ (שלום)(נצרת) 57201-10-15 אריה נ' אורן, פס״ד מיום 17/06/2016

נושא הבן הממשיך הינו מורכב ונתון במחלוקת. יש האומרים כי דינו לעבור מן העולם, שכן המציאות במגזר החקלאי השתנתה, המשק אינו מתפקד כיחידה חקלאית בודדת, וממילא נדירים כיום המקרים בהם יש צורך אמיתי בבן אשר ימשיך את הפעילות החקלאית העסקית במשק ההורים. עם זאת, מבחינת החוק לא השתנה כמעט דבר, וכיום מינוי בן ממשיך נועד בעיקר להסדרת ירושה במשק.  

כאשר מונה 'בן ממשיך' למשק ואחר כך מתחתן, האם המינוי חל גם על אשתו של הבן? או האם במקרה בו נפטר הבן טרם פטירת ההורים אלמנתו תישאר לבדה וללא כל זכויות במשק?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (כב' הנשיאה, השופטת אבירה אשקלוני) נדרש לסוגיה בפסק דין שניתן אך לאחרונה ובו לראשונה נקבע באופן מפורש כי לזכויות הבן הממשיך זכאית גם אלמנתו.

תמ"ש (משפחה) (ק"ג) 42254-10-12 פ' נ' פ', פס״ד מיום

זהו פרק חדש בעלילות "עיגון הזכויות" במקרקעי הנחלות.

בקצרה, משה באדר חברנו-למקצוע החליט להלחם על הנחלה האישית שלו בבית-נקופה. מתברר שפרש מהאגודה כבר לפני שנים בעקבות עמיר דרורי, וניהל כעת קרב על שלב הביצוע של החלטה 970.

השופט רם וינוגרד קיבל חלק מטענותיו. פסק-הדין מפורט יפה ומנומק, וראוי לעיון.

יש לאורך פסק-הדין כמה התייחסויות לסוגיות שונות המעסיקות את כל בעלי הנחלות:

  1. גודל הנחלה - נקבע כי אינו יכול להיות יותר מהתקן הרשמי. יכול להיות פחות אבל ההפחתה חייבת להיות שיוויונית לגבי כל הנחלות בישוב.
  2. קידום התצ"ר לטאבו - לאחר סקירת דברי בג"ץ בפרשת דרורי, גם השופט וינוגרד מבין שהמלחמה עברה למישור האזרחי, ומבקר בלשון עדינה למדי את העובדה כי חלפו שש שנים מאז הורו שופטי בג"ץ לקדם את ההחכרה, ומצטט את עדויות נציגי רמ"י המודים בחוסר-מעש מתמשך עד היום. השופט הנכבד אף עושה מעשה: נותן צו עשה המורה לאגודה לסיים את התצ''ר עד 1.11.2016.
    אין לזה תקדים, ולטעמי מדובר במהלך מבורך. בתור מי שייצגה את עמיר דרורי בעתירותיו לבג"ץ, נראה לי כי נולד כאן פרק-המשך בסאגה של מלחמת עיגון זכויות בעלי הנחלות במקרקעיהן.
  3. העדר זיקה בין הקצאה של בית מקצועי לבן לבין עיגון זכויות האב בנחלה - נדחתה הטענה שיש להפחית משטח הנחלה של האב, שטח של בית מקצועי שהוקצה לבן לפני 25 שנים בהסכמת האגודה.
  4. ככל שיש טענות כספיות בין הצדדים או טענות לגבי תנאי "הסכם ההפרדות" לפי החלטה 970 אזי עליהם לנהלו בבוררות לפי תקנון האגודה. על המעוניין לפנות לבוררות תוך 45 ימים ממתן פסק-דין זה.

ת"א (ירושלים) 7049-05-14 באדר נ' להתיישבות שיתופית בע"מ ואח', פס״ד מיום 06/07/16

פעמים רבות פועלים מוסדות התכנון ו/או יזמים פרטיים לשינוי מדיניות תכנונית הקבועה בתכנית תקפה ("התכנית הישנה"), באמצעות קידומה של תכנית חדשה ("התכנית החדשה"). לדוגמה – התכנית הישנה קובעת ייעודו של שטח למטרת תעשיה; ואילו התכנית החדשה משנה את ייעודו של השטח למטרת מגורים.

הליך קידומה של תכנית עד אישורה הסופי למתן תוקף, עשוי לקחת מספר שנים. הליך זה כולל מספר שלבים. אחד מן השלבים המתקדמים הינו הפקדת התכנית להתנגדויות. בשלב זה, כבר עברו מסמכי התכנית דיונים רבים, ומדובר במדיניות תכנונית מגובשת.

על מנת למנוע את סיכול יישומה של המדיניות התכנונית המוצאת ביטויה בתכנית מופקדת (שטרם אושרה באופן סופי), חוקק המחוקק את סעיף 97 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ("החוק"). כותרתו של הסעיף: "הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת".

עת"מ (מרכז) 11624-04-15 א.נ.ג גוסטו נכסים בע"מ נ' ועדת המשנה לנושאים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובניה ואח'

ברצוננו לעדכנכם בפסיקת בית המשפט העליון, ביושבו כבג"ץ1, הקובעת שאין לשנות את ההלכה הקיימת כי אין יחסי עובד-מעביד בין חבר באגודה שיתופית לבין האגודה השיתופית עצמה, גם בקיבוץ מתחדש.

הפסיקה התייחסה לשינויים שחלו בחלק מהקיבוצים, וקבעה כי כל עוד הקיבוץ מקיים הלכה למעשה את הדרישות הקבועות לעניין קיבוץ מתחדש, כגון: ערבות הדדית, כללי עזיבה, מנגנוני יישוב סכסוכים ועוד, הוא נשאר בגדרי ההלכה שחבר האגודה אינו עובד של האגודה.

עם זאת, נקבע גם, כי מן הדין להמשיך ולעקוב אחרי השינויים בקיבוצים ולבחון מעת לעת האם אכן נשמרים עקרונות אלו. כמו כן, המליץ בג"ץ להסדיר נושא זה בחוק, תוך מאמץ לשמר את אופיו הייחודי של הקיבוץ.

בג"ץ 2037/14 אבי בן אהרון נ. בית הדין הארצי לעבודה ואחר.

חוזר מס׳ 62/16 של ברית פיקוח

בית המשפט העליון אישר החלטה לחלוקה שוויונית של כספי מניות תנובה בין חברי מושב בית חנניה

ביהמ"ש העליון, בפס"ד תקדימי מיום 14.7.16, נתן תוקף להחלטת האסיפה הכללית של מושב בית חנניה שיתופית לחלוקה שוויונית של פדיון מניות תנובה בין כלל חברי האגודה, וזאת חרף העקרונות  שנקבעו ב "בג"ץ ניר בנים", לעניין היות המניות, שנתקבלו על פי מפתח יצרני,  נכס של הרפתנים ומשווקי שאר התוצרת החקלאית לתנובה. בכך דחה בית המשפט את הערעור שהגישו רפתנים ממושב בית חנניה כנגד האגודה השיתופית בית חנניה בגין דחיית מרבית תביעתם הכספית בביהמ"ש המחוזי בחיפה ומנגד - קיבל בית המשפט העליון את הערעור שכנגד שהגישה האגודה, באמצעות בא כוחה, עו"ד יהודה וישניצקי ממשרד עוה"ד אטיאס פרוכטר ושות', בשל קבלת התביעה בחלקה.

ע"א 2483/14 צביקה שלומוביץ ואח׳ נ׳ בית חנניה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח׳, פס״ד מיום 14/07/16

במושב ניר ישראל פועלת תחנת דלק פנימית, על מקרקעין בעלי ייעוד חקלאי בהתאם להסכם המשבצת. בשל העובדה שתחנת הדלק משמשת לתדלוק רכבים פרטיים, הן של חברי המושב והן של אחרים, עתרה רמ"י לבימ"ש השלום למתן צו שיאסור על שימוש זה במקרקעין. בימ"ש השלום קיבל את תביעת רמ"י, ועל כך הגיש המושב ערעור בפני ביהמ"ש המחוזי

ע"א (ב״ש) 29023-02-15 ניר ישראל מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 03/07/16

לסוגיית זכויות התכנון והבניה השפעה רבהעל נושא הורשת המשק החקלאי. ידועה ומוכרת לנו מדיניות "אחדות הנחלה", אשר מטרתה לשמר את היחידה החקלאית כשלמות אחת. הטעמים לכך רבים ובין יתר הטעמים, הרצון למצות את הפוטנציאל המשקי כולו ולמנוע את חלוקתה בין מספר גורמים, באופן העלול לפגוע באופן משמעותי בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח ממנה. ואולם, על אף שהדבר מורכב ולא שכיח במיוחד, פעמים שאפשרות פיצול הנחלה תביא לפתרון סכסוך ופעמים שבעל הנחלה בוחר בו מיוזמתו, משיקולים שונים. הסיפור המובא בפסק הדין ממחיש עד כמה אין מדובר בהליך פשוט ואף יותר מכך, כאשר מדובר במחלוקת בין יורשים על הזכויות במשק החקלאי. מה יקרה במצב בו בית המשפט קבע כי יש לפצל את הנחלה אך, לכאורה, הדבר אינו אפשרי? להלן תמצית פסק הדין, אשר ממחיש את ההכרח להגיע להסכמים ופסקי דין בני-יישום.

תמ"ש (ב"ש) 15154-10-12 ח.ג נ' מ.ג, טרם פורסם

כתב "הודאה וסילוק" שנחתם על ידי עובד בעת סיום עבודתו היה אחד הנושאים שנדון בבית הדין האזורי לעבודה ובו ניתן ב-2.6.16 פסק דין המחדד את משמעותו של הסכם ו/או כתב ויתור ו/או כתב הודאה וסילוק שנחתם בעת התחשבנות בין עובד למעסיק עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

בפסק הדין(1) נידונה תביעתו של עובד אריתראי לתשלום זכויות. העובד שפוטר על אתר, פנה לעמותת "קו לעובד" כדי שזו תסדיר עבורו תשלום זכויותיו, לשיטתו.

בין הצדדים התנהל משא ומתן כאשר את התובע ייצגה מתנדבת מ"קו לעובד" ואת הנתבעת ייצג מנהלה. בסיום המו"מ הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 11,314 ₪ . עניין ההפרשות לפנסיה נותר לא מוסכם.

בעת שהתובע הגיע לסניף הנתבעת לקבל את הסכום המוסכם חתם על מסמך כתוב בכתב יד בעברית ובו "... הסתיימו יחסי עובד מעביד ביני לבין ניצת ואין לו יותר תביעות עתידיות" המסמך התיימר להיות "כתב ויתור".

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237