רשם האגודות השיתופיות / אריה חייקין, עו״ד

אריה חייקין, עו״ד אריה חייקין, עו״ד

רשם האגודות השיתופיות הינו, הגוף האחראי, בין היתר, על הפיקוח על כלל האגודות השיתופיות. לרשם סמכויות רבות הנוגעות לכל תחומי הפעילות של האגודה השיתופית מיום בקשתה להירשם כאגודה שיתופית, לכל אורך פעילותה ועד לפירוק האגודה השיתופית. במסגרת כתבה זו, יוסברו תפקידי הרשם וסמכויותיו ויובאו דוגמאות מעניינות להחלטות שנתן הרשם במסגרת סמכויות אלה.

סעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות מקנה לשר הכלכלה והתעשייה (לשעבר ובלשון הפקודה- שר העבודה) את הסמכות למנות רשם לאגודות השיתופיות ולכן, הרשם כפוף למשרד העבודה:

"שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן."

רשם האגודות השיתופיות הנו הרגולטור של האגודות השיתופיות ומוקנות לו לפי פקודת האגודות השיתופיות סמכויות רבות הנוגעות לחיי האגודה השיתופיות עוד מלפני רישומה כאגודה שיתופית ועד להוצאת צו לפירוקה. תפקידיו העיקריים של הרשם הם:

  • רישום האגודה השיתופית- כאשר קבוצה רוצה להתאגד כאגודה שיתופית, היא נדרשת להגיש בקשה לרישום אשר מוגשת לרשם האגודות השיתופיות. על הרשם לבחון כי כל תנאי הפקודה הנוגעים לרישום אגודה שיתופית התמלאו כנדרש ולבסוף לרשום את האגודה בפנקס האגודות השיתופיות.

    תעודת הרישום שנותן הרשם הנה הוכחה לכך שהאגודה נרשמה (סעיף 11 לפקודה). הרשם גם יכול להחליט שלא לרשום את האגודה השיתופית אפילו מבלי לנמק את הסיבות לסירובו וגם אם נתמלאו כל תנאי הפקודה (ס. 9(1) לפקודה).
  • ניהול פנקס האגודות השיתופיות בו רשומות כל האגודות הקיימות.
  • אישור ושינוי תקנון האגודה השיתופית- כחלק מתהליך רישום האגודה השיתופית, הרשם מאשר את התקנון של האגודה. לעיתים, במהלך פעילות האגודה, נדרש שינוי של התקנון וגם שינוי זה, כפוף לאישור רשם האגודות השיתופיות.
  • פיקוח על הפעילות של האגודה ועל ההתנהלות עם כספי האגודה- תפקידו של הרשם הוא לפקח על כלל הפעולות של האגודה. מתוקף סמכות זו, הרשם גם אחראי לבדיקת ההתנהלות הכלכלית של האגודה ולעריכת ביקורות על הדו"חות הכספיים שלה. במקרים מסוימים, רשאי הרשם לבצע חקירות מעמיקות ולהיעזר בחוקרים חיצוניים על מנת למנוע, בין היתר, מצב בו משתמשים בכספי האגודה שלא לטובת חברי האגודה.

    הפיקוח של הרשם מתבצע לכל אורך חיי האגודה השיתופית וגם במהלך פירוקה. דוגמא לכך היא סעיף 49 (1) לפקודה:

    "אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה, השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שעיכבם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי-יושר או במעילה באימון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, רשאי הרשם עפ"י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצירוף ריבית לפי אותו השיעור שהרשם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השימוש לרעה בכספים או בנכסים, על עיכוב הכספים, על אי-היושר או על המעילה באימון, הכל כפי שהרשם ימצא לנכון לצוות."

לעניין זה, בהחלטת הרשם בעניין 1293-05-14 ינון מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' יונתן זנדני, נדונה סוגיה זו. במקרה הנדון, נתן הרשם צו פירוק לאגודה השיתופית בהתבסס על דו"ח של חוקר. לפי הדו"ח, המשיב משך שיקים ללא רשות וללא סמכות מן האגודה בעת ששימש כמזכיר האגודה ובעל סמכויות בה. לפי הדו"ח, המשיב פעל בשוק האפור לווה כספים ונטל אשראי בהיקף של מיליוני שקלים בשנה. בנוסף, המשיב משך מכספי האגודה לצורך מימונו של תאגיד אחר שהוקם על ידי 7 חברים מהאגודה שבנדון.

המפרק טען, כי המשיב הנו האחראי לפירוקה של האגודה ולהיותה חדלת פירעון גם אם אינו נהנה מהכספים באופן אישי. המבקש עתר לרשם האגודות השיתופיות בבקשה לחייב באופן אישי את המשיב בכל חובות האגודה.

המשיב טען, כי הוא היה רק מזכיר אשר כפוף להנהלת האגודה ולא חלק מההנהלה וכי הוא לא הורשע באי יושר או במעילה באמון בנוגע לכספים. הוא טען כי הכל נעשה בגלוי וכי הייתה טעות ניהולית של כל המערכת ולכן, אין להטיל את האשמה לגבי הפירוק עליו באופן אישי.

הרשם בהחלטתו, דחה את טענת המשיב לפיה אין לחייבו לפי סעיף 49 לפקודה משום שהיה מזכיר ומשום שלא הורשע בעבירות מהסיבה שהסעיף נוקט בכמה חלופות ולא נדרשת הרשעה בפועל על מנת להחיל את הסעיף. הסעיף נוקט גם במילים "השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה" ולפי החלטת הרשם:

"אין ספק, כי החזקת עשרות רבות של שיקים חתומים על ידי ראש האגודה (...), פיזורם על ידי המשיב לא רק בענייניה של האגודה כשמדובר במאות אלפי שקלים, אם לא במיליוני שקלים, קבלת הלוואות ממלווים בשוק האפור, היעדר בקרה על התשלומים ששולמו למלווים אלה כהחזר, תשלום ריבית שהגיעה עד כדי 25%, כל אלה אינם התנהגות הוגנת כלפי האגודה. זהו שימוש שלא כהוגן בכספי ובנכסי האגודה."

על כן, זוהי דוגמא להטלת סנקציה כלכלית על חבר אגודה אשר השתמש בכספי האגודה באופן שאינו הוגן כלפי חברי ונכסי האגודה ומכאן שהרשם משמש גם כ"שומר החומות" של האגודה השיתופית וחבריה.

  • פירוק אגודה שיתופית- הרשם אחראי לתת צו לפירוקה של האגודה השיתופית. לרשם יש שיקול דעת רחב גם בנושא עילות פירוק של אגודה שיתופית והוא אחראי על הליך הפירוק. כאשר מספר חברי האגודה מונה פחות מ-7 חברים, לרשם אין שיקול דעת והוא מחויב להורות על פירוקה.
  • סמכות שיפוטית- לרשם האגודות השיתופיות סמכות שיפוטית והצווים שיוצאים על ידו הם שווי ערך לפסק דין של בית המשפט המחוזי. לרשם סמכות גם למנות בורר ליישוב סכסוכים בין האגודה לבין החברים בה.

על החלטת רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות ניתן לערער באמצעות עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. אולם, בבג"ץ 3886/06 חיים צ'מיני נ' רשם האגודות השיתופיות נקבע כי בג"ץ לא יתערב בהחלטות של הרשם אלא במקרים חריגים "כאשר פסק-הדין לוקה בטעות משפטית מהותית או כאשר מתקיימות נסיבות יוצאות דופן אחרות, בהן שיקולי הצדק מחייבים את תיקון ההחלטה" ולכן, בפועל ברובם המכריע של המקרים בג"ץ לא יתערב בהחלטת הרשם.

הלכה זו, למעשה מדגישה את חשיבותו וכוחו של הרשם. ברוב המכריע של המקרים, בתי המשפט, מודעים למומחיותו של הרשם וסומכים על שיקול דעתו השיפוטי.  

החלטה נוספת מעניינת שניתנה על ידי הרשם היא בעניין 5819-6669-18 אריה נול נ' בני דרור- מושב שיתופי להתיישבות בע"מ. במקרה הנדון, המבקש התגורר עם אשתו במושב ושניהם היו חברי האגודה. כאשר התגרש המבקש מאשתו, מכר לה את זכויותיו בדירה שבמושב ולימים השכירה לו האגודה קרוואן בתחומי המושב שם גר לסירוגין למרות בקשת האגודה ממנו לפנות את הקראוון. טרם מכירת הבית, נתבקשו בני הזוג לחתום על הסכם אשר משייך להם את ביתם ולפי תנאיו, אם הם מוכרים את ביתם לאחר, חברותם באגודה פוקעת. המבקש לא חתם על ההסכם טרם מכירת ביתו. בנוסף, לפי התקנון של האגודה, מי שעקר את מושבו מן המושב, חברותו פוקעת.

המשיבה טענה כי חברותו של המבקש פקעה משום שהוא אינו מתגורר במושב. המבקש טען שאין חברותו פוקעת מכיוון שהוא שוכר קרוואן במושב, משתתף באסיפות, משלם דמו חבר, כתובת מגוריו ומקום קבלת הדואר שלו במושב וכו'.

בהחלטת הרשם נקבע, כי ההסכם כמובן לא חל על המבקש מהסיבה שהוא לא חתם עליו ולכן מכוח ההסכם לא פוקעת חברותו. לעניין התקנון, קבע הרשם כי שאלת עקירת אדם ממקום מושבו אינה נוגעת רק לעצם מכירת הנכס ועל האגודה המבקשת להוציא חבר לבדוק פרמטרים שונים ומגוונים כמו מקום מגוריו בפועל, מידת מעורבותו בקהילה, השתתפות בבחירות, תשלום מיסי אגודה ועוד.

 

לסיכום-

לרשם האגודות השיתופיות סמכויות רבות. הוא משמש כרגולטור מטעם המדינה אשר תפקידו לרשום אגודות שיתופיות, לפקח על כל פעולותיהן, ליישב סכסוכים בין האגודה לחבריה ולבסוף להחליט האם להוציא צו פירוק לאגודה כאשר עולה הצורך בכך.

לרשם גם יש הרבה מקום לשיקול דעת בהחלטותיו וגם בסמכותו השיפוטית וכפי שראינו, בתי המשפט לא נוטים להתערב בהחלטותיו. 

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות ביטול עסקאות ומתן ארכות בית שלישי בן ממשיך בר רשות דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1514 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1553 החלטה 1580 החלטה 1583 החלטה 1585 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה במקרקעי ישראל השכרת בתי מגורים התחשבנות מחדש התיישבות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה עדיפות לאומית עובדים זרים עובדים זריםֿ פטור ממכרז פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תובענה ייצוגית תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.