חלם (במקרה הטוב) או סדום??? מה שברור – רגולציה אטומה ומנותקת ! ובכל זאת יש תקווה / שמואל גלנץ, עו״ד

שני סיפורים:

הקדמה לסיפור א':
בענף החקלאות (גם במספר ענפים אחרים) נפוצה התקשרות של מזמין עבודה עם גורם חיצוני שמבצע עבור המזמין את העבודה.

צורת התקשרות זו מקובלת בענפים בהם אין העבודה קבועה ורצופה והיא תלויית צרכים המשתנים מעת לעת. בחקלאות מקובלת התקשרות שכזו עת נדרש הביצוע בפרק זמן קצר ובד"כ על ידי מספר גדול יחסית של עובדים.

על פי חוק מי שמספק כוח אדם למזמין עבודה חייב להיות מוכר ככזה על ידי משרד העבודה ולקבל רישיון לעסוק בכך. קבלת הרישיון כרוכה בנוהלים מדוייקים ובהפקדת ערובה כספית בסכום לא מבוטל. מטרת הערובה היא הבטחת חובותיו של הקבלן כלפי עובדיו. ככלל, מקובלת התקשרות עם "קבלן כח אדם" באופן שהקבלן משים עובד אצל מזמין העבודה והתמורה אותה משלם המזמין לקבלן נמדדת לפי שעות עבודה וכד'. התמורה על פי חוק חייבת להיות בגובה שיאפשר תשלום לעובד לפחות בגובה שכר המינימום והתשלום לחברת כוח האדם מגלם בתוכו גם את רווח החברה.
בצורת התקשרות אחרת, זו הנפוצה בענף החקלאות, מזמין החקלאי ביצועה של עבודה מוגדרת ומבצע העבודה עושה זאת באמצעות עובדיו. עובדים אלה ודרך ביצוע העבודה הינם באחריותו המלאה של המבצע. המבצע הוא זה שמנהל את העבודה, הוא זה שקובע את מספר העובדים לביצועה והוא זה שאחראי לאיכות הביצוע.
התשלום המוסכם אותו משלם המזמין למבצע מתייחס ישירות לתפוקות ולתוצאות העבודה. בהתקשרות שכזו אין מדידה של זמן העבודה אלא מדידה של תפוקות ואיכות. התשלום בו נושא מזמין העבודה מחושב לפי מכפלת כמות התוצרת בתעריף ליחידה. בענפים מסויימים בחקלאות צורת התקשרות זו של הזמנת עבודה ותשלום לפי תפוקות הינה הדרך המקובלת כך למשל בעבודות קטיף שם כל העבודה מתבצעת בפרק זמן קצר יחסית בשל הבשלה מהירה של היבול, מטעמי יעילות, אילוצי ארגון, מיכון, הובלות וכד'.

הסיפור:
פרדסנים ברמת הגולן התקשרו עם אדם שמגייס צעירים יוצאי צבא כעבודה מועדפת ומארגן אותם לעבודות בחקלאות.
כנגד פרדסן (אחד מיני כמה) אשר 16 צעירים ביצעו אצלו קטיף אשכוליות בקבלנות הוגש כתב אישום בשל הפרת "החוק להעסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם[1]". על פי החוק אסורה התקשרות עם חברה לא מוכרת והנוהג כך עובר עבירה פלילית.
בענייננו הועסקו הצעירים בקבלנות וקיבלו שכרם כל אחד לפי תפוקותיו היינו מספר מיכלי האשכוליות שקטף כל אחד. אמנם כן, התמורה הכללית שולמה על ידי החקלאי למי שאירגן את הקבוצה ושוב על בסיס התפוקות המצטברות שביצעו הצעירים.

להבנת הח"מ – עבודה בקבלנות שמוזמנת מגורם חיצוני אינה מגדירה את אותו גורם כחברת כוח אדם שמשימה עובדים במקום עבודה. לפיכך מופרכת הטענה להתקשרות עם 'חברת כוח אדם' לא מוכרת.

מה היה לנו כאן?
צעירים יוצאי צבא שבחרו לעבוד בחקלאות במסגרת קבוצה מאורגנת (אחרת לא ניתן לפעול) וכעבודה מועדפת, יצרו מציאות שלפי פקחי משרד העבודה הפכו את החקלאי לעבריין ובכך גורמים בעקיפין להפסקת מפעל חיובי, מפעל לדוגמא, שהרי ברור שבעתיד לא יסתכן חקלאי בהעסקה לפי מודל זה. והכל בגלל פירוש דווקאי של חוק שמטרתו נכונה אבל אינו רלוונטי בענייננו.

הקדמה לסיפור ב':
כזכור האשרה המקורית הניתנת לעובד זר בחקלאות היא ל-63 חודשים, בעקבות מגפת הקורונה ניתנו הארכות מנהליות המתירות העסקת עובדים ל-66 חודשים.
לכאורה עובד השוהה בארץ מעבר לתקופה זו הינו שוהה בלתי חוקי (בהתעלם מ- 60 ימי "הערכות ליציאה מישראל") ואסור לו לעבוד בישראל כך גם אסור לחקלאי להעסיק עובד כזה.

ברם, פגעי מגפת הקורונה לא נסתיימו! יציאת עובדים לתאילנד אפשרית רק באמצעות הסדרים אותם מנהלת שגרירות תאילנד בישראל, כך בשל מגבלות כניסה לתאילנד שהן פרי החלטות הממשלה שם.
בישראל עובדים רבים שפגה אשרתם ומנגד אפשרות היציאה מוגבלת ומצומצמת, בפועל בשגרירות תאילנד בארץ רשימות עובדים המבקשים לשוב למולדתם והם ממתינים לתורם. סדר התור נקבע בלעדית ושרירותית ע"י השגרירות. למעסיקים אין שליטה ו/או השפעה על רשימת היוצאים.
מאז ספטמבר קצב יציאת העובדים היה טיסה אחת לחודש ובה כ- 250 עובדים. בחודש מאי צפוי תגבור מסויים במספר הטיסות ואולם עדיין הקצב רחוק מלהדביק את הנדרש. לפי נתוני השגרירות, בתור ליציאה עובדים רבים רשומים (ממתינים חודשים לתורם) וידוע שלא כל מי שפגה אשרתו נרשם.

הסיפור:
יחידות הביקורת של רשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים החלו לאחרונה בביצוע ביקורות אצל חקלאים במטרה לאתר כאלה המעסיקים עובדים שפגה אשרת העבודה שלהם. הרשות מאיימת, ואף החלה, בנקיטת צעדים כנגד מעסיקים שכאלה.

ושוב, דרישות רשות האוכלוסין שחקלאי לא יעסיק עובד שפגה אשרתו מעוררות, בהמעטה, תהיות רבות:

  • האם החקלאי אמור לשלח ממשקו את העובד שהרי על פי החוק[2] "יראו מחזיק במקרקעין כמי שמעסיק עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא אם כן הוכיח המחזיק אחרת"?
    בקיצור, לך תוכיח שאין לך...
  • האם החקלאי אמור להמשיך להלין את העובד הזר על חשבונו עד שיגיע תורו לטוס? על מי תיפול עלות ההלנה?
  • האם על העובד הזר להסדיר לעצמו ביטוח רפואי? האם מצופה שהחקלאי יעשה זאת על חשבונו?
  • האם אין להתחשב בעובדה שמכסת העובדים הזרים המאושרת חסרה והחקלאים משוועים לעובדים?
  • מדוע לא תנהג רשות האוכלוסין כמקובל לגבי מסתננים שם נקבע בעקבות עתירה לבג"צ[3] "...לא תתבצע אכיפה כלפי מעסיקיהם של מי שהגישו בקשה כאמור בטרם יסתיים הליך בטיפול בבקשה". שם נמשך "הטיפול" מאז 16.1.2011 – יום מתן פסה"ד.

לסיכום:
2 תופעות של הגדלת ראש ודווקנות שאין להן הצדקה והיגיון והכל בניגוד לאינטרס הישיר המיידי של החקלאי בשני המקרים ובמקרה הראשון גם בניגוד לרצוי מבחינה ערכית, ציונית וכלכלית.

ובכל זאת לא אבדה תיקוותנו. פניה למנכ"ל משרד החקלאות ד"ר נחום איצקוביץ' תוך חשיפתו לשני הסיפורים הביאה אותו לבדיקה מיידית תוך הבטחה לטפל ב-2 הבעיות כפי שהוצגו. יש תקווה...

[1] חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 ס' 10 ב (א)

[2] חוק עובדים זרים התשמ"א-1991 ס' 4א

[3] בג"צ 6312/10 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ומשרד הפנים

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237