עובד או עובד קבלן- זו השאלה / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

מושבים וחברי מושבים רבים בוחרים להתקשר עם קבלנים על מנת שיעניקו להם שירותים שונים בתחומי חקלאות, תחת העסקה ישירה של העובדים. הקבלנים מבצעים את השירותים באמצעות עובדים מטעמם ולא אחת אני נשאלת האם לקיבוץ קיימת חשיפה כי עובד הקבלן יתבע את הקיבוץ בדבר זכאותו לזכויות הנובעות מיחסי עבודה ואף יבקש להחיל בעניינו את צו ההרחבה בענף החקלאות? ואכן, החשיפה בהחלט קיימת. בחרתי לסקור בפניכם פסק דין* שניתן זה עתה וממחיש את החשיפה המשפטית.

באותו מקרה הנתבע, חקלאי בעל משק חקלאי לגידול תמרים ובית אריזה, נהג לעבוד בשיתוף פעולה עם קבלן אשר דאג להביא עובדי שטחים לעבוד במשקו. התובע טען כי הועסק על ידי הנתבע בשדות שם מגדל הנתבע ירקות ועשבי תיבול, טיפל במטעים, נטיעות, קטיף, ריסוס וכן עבד בבית האריזה.

הנתבע הכחיש את טענות התובע וטען כי אינו מכיר את התובע וזה לא עבד אצלו. לטענתו, הוא מעסיק עובדי שטחים רק בימים עמוסים כתגבור והם מגיעים לעבודה באמצעות קבלנים, אשר הם בבחינת מעסיקיהם.

ראשית בחן בית הדין האם התקיימו בין התובע לבין הנתבע יחסי עבודה. בית הדין שוכנע כי התובע עבד במשקו של הנתבע, ועל כן, היה "עובד" בתקופה הרלוונטית לתביעה . בית הדין קובע שעצם העובדה כי הנתבע אינו מכיר את התובע אינה מלמדת בהכרח כי התובע לא עבד בשטחו ועבורו, משעה שהקבלן היה אוסף ומסיע את הפועלים אל השדות והנתבע לא תמיד היה מקבל את פניהם בבוקר. כך, הנתבע גם לא בדק כמה עובדים מגיעים מדי בוקר לשדות. לאחר שבית הדין קבע כי התובע היה עובד הוא עובר לבחון את שאלת זהות המעסיק. היינו האם התובע הועסק ב"העסקה מורכבת", באמצעות "קבלן"?

התובע טען כי הנתבע הוא מעסיקו ואילו הנתבע, אשר כאמור הכחיש הכרות כלשהי עם התובע וכי עבד בשטחו, טען כי אף אם ייקבע כי התובע עבד בשטחו, הרי שיש לראות את התובע כעובד של הקבלן עמו התקשר.

בית הדין מונה את המבחנים לזיהוי המעסיק בתבנית העסקה מורכבת. כדאי שתכירו מבחנים אלו. עסקינן במבחני האותנטיות והלגיטימיות המורכבים ממבחני עזר שונים. באשר לאותנטיות התבנית, יש לבחון האם הלבוש הפורמלי בו הולבשה תבנית ההעסקה תואם את העסקה האמיתית שנרקמה בין הצדדים או שמא היא למראית עין בלבד. בין המבחנים המרכזיים ניתן למנות את המבחנים הבאים: מי קיבל את העובד לעבודה? עם מי סוכמו תנאי שכרו? מי נשא בעלות שכרו? בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי היה עליו להתפטר? האופן בו ראו הצדדים הלכה למעשה את היחסים ביניהם. ויודגש, התייחסות למבחנים אלה צריכה להיעשות תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של תבנית ההעסקה המדוברת: מיקור חוץ - של המשאב האנושי (קבלן כוח אדם) או של פונקציה (קבלן שירותים), התקשרות כלכלית אחרת כגון: שיתוף פעולה בין צדדים וכיוצ"ב. באשר ללגיטימיות התבנית, יש לבחון האם בתבנית ההעסקה "אין כל דבר הנוגד יסודות משפט העבודה", ובכך להפכה למנוגדת ל"תקנת הציבור". לבחינת לגיטימיות התבנית יש הן היבטים סובייקטיביים – במסגרתם של אלה תבחן, בין היתר, שאלת תום הלב של הצדדים. האם ביצירת תבנית ההעסקה הם התכוונו להתחמק מהחלת הוראות חוק, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וכיוצ"ב על העובד ובכך לקפחו כלכלית או ארגונית או שמא ביסוד ההתקשרות עמדה מטרה אחרת לגיטימית; והן היבטים אובייקטיביים –אפילו לא התכוונו הצדדים לקפח את העובד ופעלו מתוך מטרה לגיטימית, האם העסקת העובד בתבנית הנבחנת פוגעת בהשגת תכליות משפט העבודה.

על בסיס הראיות שהונחו בפניו בית הדין יישם את המבחנים וקבע כי אכן הנתבע עבד בשיתוף פעולה  עם הקבלן וכי הפיקוח על עבודתו של התובע נעשה לא רק על ידי הקבלן  אלא גם על ידי הנתבע. בית הדין קבע כי לא הובאה בפניו כל ראיה המלמדת על התקשרות בין הנתבע לקבלן לצורך מיקור חוץ של עבודת החקלאות. לא הוצג הסכם התקשרות ולא הוצגו חשבוניות בגין התמורה ששילם הנתבע לטענתו לקבלן. בית הדין ממשיך וקבע כי הנתבע מודע לבעייתיות בלגיטימיות ההעסקה של עובדי שטחים בשטחו, עושה דין לעצמו, מתעלם מקביעות שיפוטיות וממשיך להעסיק את הפועלים באופן אשר מקפח את זכויותיהם. בית הדין מזכיר כי  מדיניות הפסיקה נטתה להכיר ביחסים שיכול ויתפרשו לכיוון יחסי עבודה, אך יכול גם ויתפרשו לכיוון יחסי קבלן, כיחסי עבודה דווקא, כאשר פרשנות אחרת עשויה להביא לתוצאה של התחמקות מבצוע חובות כדין. על יסוד כל הראיות שהובאו וההלכה הפסוקה, נקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין התובע לבין הנתבע. עוד קבע בית הדין כי על יחסי העבודה בין הצדדים  חלות הוראות צו ההרחבה בענף החקלאות. אמנם נטל ההוכחה בדבר חלותו של צו הרחבה מוטל על העובד הטוען לכך אך בית הדין שוכנע  כי התובע עמד בנטל כאמור ופסק לזכותו תשלומים בגין פדיון חופשה, הבראה, הפרשות לפנסיה ומענק שנתי.  עוד טען התובע כי לא קיבל תלושי שכר ובגין כך קיבל פיצוי בסך של 5,000 ₪ וכי לא קיבל הודעה בכתב בנוגע לתנאי העסקתו ובגין כך קיבל פיצוי בסכום של 2,000 ₪.

הנה כי כן קיימת גם קיימת חשיפה משפטית והמלצתי הינה לעגן בהסכם המבוסס על המבחנים שפירטתי לעיל כל התקשרות קבלנית

*סעש (נצ') 38273-07-17  סעד סוידאת - איתן רחמפור (פורסם בנבו) 24.2.2021

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

איילת רייך מיכאלי, עו״ד

מתמחה בקיבוצים ומושבים, משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

ayeletr@kv-yavne.co.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237