צבי שני, עו״ד

צבי שני, עו״ד

משרד עורכי דין צבי שני מתמחה בתחומי המגזר החקלאי ודיני העבודה.

office@shany-law.co.il

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תופעת ההרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים אינה חדשה, והיא החלה עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת. הנהלים המכתיבים את דרך הביצוע של ההרחבה, לרבות ההיבטים התכנוניים והקנייניים, מוגדרים בהחלטות רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י'), החל מהחלטה 737 על גלגוליה השונים, עד להחלטה 1547 בימינו אנו. במסגרת זו, אושרה מדיניות לפיה שיווק מגרשי בניה למגורים בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה יעשה לגבי מספר מגרשים השווה ל-115% מתקן הנחלות. יתרת המגרשים תשווק במכרז פומבי. לדוגמא, כאשר תקן הנחלות הינו 80, תאושר הרחבה בת 92 מגרשים שיורשו להיות מוקצים בפטור ממכרז.

מושבים רבים נכנסו בשנות השמונים של המאה הקודמת לקשיים פיננסיים, ומצאו עצמם מנהלים מלחמת קיום כלכלית. המושבים נכנסו להסדר הבראה כלכלית, שבמסגרתו נמחלו ונמחקו חלק מחובותיהם. בדרך כלל, למושב מונה משקם, שלימים הוחלף על ידי הכונס.

ע"א 4707/17 עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסק דין מיום 7.3.2019

בעת האחרונה נושא הבן הממשיך נדון רבות בבתי המשפט השונים. לאחרונה ניתן פסק דין חשוב בבית המשפט המחוזי בחיפה הדן ביחס בין זכות הבן הממשיך לזכויות אחרות הנוגעות במשק, כגון מכסת ביצים, וכן בסיווגה המשפטי של הזכות לעניין התיישנות תביעות בנושא.

עמ"ש (חי') 60154-01-18, פסק דין מיום 12.12.2018

כידוע, 'בן ממשיך' הוא נושא ייחודי לתחום המושבים. מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת של ההורים, בעלי הזכויות בנחלה, להעביר את הנחלה לאחר אריכות ימיהם לבנם או לביתם אותם מינו ל'בן ממשיך'. המינוי הינו בהמלצת האגודה, ונרשם בספרי הסוכנות היהודית, ולעתים גם בספרי רשות מקרקעי ישראל. אך מה הדין כאשר ההורים מבקשים לחזור בהם מהמינוי, והבן הממשיך אינו מוכן לוותר על כך?

שאלה זו נדונה במספר פסקי דין בשנים האחרונות, ולאחרונה ניתן פסק דין חשוב בעניין מאת השופט אלון גביזון, מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.

תמ"ש (משפחה)(ב״ש) 53793-03-15 פלונית נ׳ פלוני, פס״ד מיום 6.11.2018

בן ממשיך"- רבות נכתב על מושג זה, והנה מגיעה העת בה הנושא נדון רבות בבתי המשפט ברחבי הארץ. לפי הגדרתו, בן ממשיך זכאי לקבל את הזכויות במשק חקלאי לאחר פטירת שני ההורים, ואינו חייב לפצות את שאר היורשים. עם זאת, מה קורה כאשר הבן הממשיך ואשתו הולכים שניהם לעולמם לפני ששני ההורים נפטרים? האם הזכויות במשק יחזרו להורים, או שמא בעצם מינוי הבן הממשיך ההורים מוותרים על היכולת להוריש את המשק למי שיחפצו?

בשאלה זו בדיוק דן סגן הנשיאה, כב' השופט אלון גביזון, בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (ב"ש 2401/00, ב"ש 2402/00), ואשר פסק דינו ניתן ביום 24.10.2017. מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב בנושא הבן הממשיך, ואשר מהווה נדבך נוסף בהגדרת הזכות ומאפייניה השונים.

ת״ע (משפחה) (ב״ש) 2401/00 2402/00 מ. ׳ י. ואח׳, פס״ד מיוום 23/10/17

מושבים וקיבוצים רבים הקימו הרחבות קהילתיות בתחומיהן. על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), קרקע ההרחבה נגרעת ממקרקעי האגודה. האם האגודה זכאית לפיצוי בגין הקרקע שנגרעת ממנה לטובת בניית ההרחבה?

שאלה זו נידונה בערעור שהגיש מושב צפריה לבית המשפט העליון, אשר נתן את פסק דינו ביום   15.8.2017

ע"א 2149/15 צפריה נ' רמ"י, פס״ד מיום 15/0/17.

מינוי בן ממשיך והסוגיות הנובעות ממנו מופיעים בתדירות הולכת וגוברת בבית המשפט ברחבי הארץ. כך, בעלי משק שבחרו למנות בנם או בתם ל'בן ממשיך', לעתים לפני עשרות בשנים, מבקשים לבטל את המינוי בטענות שונות. בתי המשפט נדרשים לסוגיה בכל מקרה לגופו, תוך ניתוח הנסיבות השונות. בהתאם, הפסיקות בנושא רבות ומגוונות, ומבטאות מספר גישות שונות בהתייחס לסוגיה.

לאחרונה ניתן פסק דין ייחודי בנושא בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, מאת השופטת  ג'מילה ג'בארין כליפה (תמ"ש (נצ') 11744-07-13).

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הגברת פעולות האכיפה מטעם הרשות המוסמכת על ביצוע חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, אשר מגישה כתבי תביעה כנגד קיבוצים ומושבים שעושים, לכאורה, שימוש חורג בקרקעות חקלאיות ללא קבלת היתר בהתאם לחוק. כתוצאה מכך, מבקשת הרשות את הפקעת הקרקע מרשות האגודה והשבתה לרמ"י, הפועלת בשם מדינת ישראל.

(ע"א 10998-02-16 – תלמי מנשה אגודה שיתופית נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות)

יחסי האגודה החקלאית, קרי המושב, וחבר האגודה, הינם יחסים מורכבים. המושב הינו בעל זכויות בקרקע, במכסות מים, ונוסף על כך ישנם יחסי שכנים, שיתוף כלכלי ברמה כזו או אחרת, ולרוב גם קרבת משפחה בין רבים מחברי המושב.

דוגמא למורכבות היחסים, למורכבות הזכויות בקרקע החקלאית ("קרקע המשבצת"), וכן להתנהלות נכונה של אגודה שיתופית חקלאית, ניתן למצוא בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת בוסתן בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז

הפ (מרכז) 37146-01-12‏ ‏ רמי בן ישי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 31/12/2013

ידוע הדבר כי במשק חקלאי ניתן לבנות, בדרך כלל, שלוש יחידות דיור.

לכן, במקרים רבים מבקשים הילדים לבנות את ביתם על משק ההורים, כפתרון דיור זמין. הבונים משקיעים מיטב כספם בבניה, לעתים כאשר המשק אינו רשום על שמם, או שאינם רשומים כבנים ממשיכים.

אך מה קורה כאשר הנחלה עליה מבקשים לבנות כבר ממושכנת לטובת בנק או נושה אחר? האם בן הבונה במשק ההורים כפוף למשכנתא שלקחו ההורים, גם בלי קשר לבית שבנה?

ע"א  5922/15 בנק דיסקונט נ' קרויזר ואח', פסק הדין מיום 26.4.2017.

האם ניתן לערער על החלטות רשם האגודות השיתופיות בפני בית המשפט העליון? בפסק דין שניתן אך לאחרונה (16/11/2016) ע"י נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת מרים נאור, עסק בית המשפט בשאלה.

בג"ץ 5945/14 יונתן זאנדני נ' רשם האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 16/11/16

 

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237