קוראיי הנאמנים וודאי כבר יודעים, כי השאלה אם ניתן להגדיר עסק כ"עסק חקלאי" אם לאו, אינה פשוטה לעיתים, ובתי המשפט נדרשו אליה לאחרונה לא אחת. לשאלה זו נודעת חשיבות רבה שכן הפעלת עסק שאינו חקלאי על קרקע חקלאית תיחשב הן ל"שימוש חורג" אסור על פי חוק ההתיישבות והן לעבירה על חוקי התכנון והבנייה. מלבד מישורים אלו, להגדרת העסק כ"חקלאי" חשיבות גם בפן הכספי. שכן, במערכת היחסים החוזית מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ככל שיקבע כי מדובר בעסק מסחרי, על בעליו לשלם בהתאם לשימוש המסחרי הנעשה בשטח, להבדיל מדמי חכירה בגין השימוש החקלאי. סוגיה זו נדונה לאחרונה (25.10.18) בבית משפט העליון, ומפאת חשיבותה לציבור החקלאים בחרתי להביא את עיקרי פסק הדין בפניכם.

באותו עניין הפעילו זוג ממושב בשרון במקרקעין שברשותם, בין השאר, פנסיון סוסים. השניים ניהלו נגד רמ"י הליכים משפטיים בעניין הפנסיון, כשתוך כדי ניהולם התפרסמה החלטה 1316 של מועצת מקרקעי ישראל. בעקבות החלטה זו קבע בית המשפט המחוזי כי המחלוקת המשפטית בין הצדדים אינה רלוונטית יותר, שכן בהתאם להחלטה 1316 הפעלתו של פנסיון הסוסים במקרקעין נעשית כדין. על החלטה זו הגישה רמ"י ערעור לבית המשפט העליון. אציין כי החלטה 1316 חלה על אגודה שיתופית חקלאית שהיא מושב עובדים או כפר שיתופי אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין בתנאי נחלה.

המחלוקת בין הצדדים בערעור התמקדה ביחס להחזקת סוסים תמורת תשלום מצד בעליהם, באמצעות פעילות המכונה "פנסיון". מחד גיסא סברו בני הזוג כי מדובר בשימוש חקלאי, ומאידך גיסא טענה רמ"י כי פעילות זו נופלת בגדר "שימושים נלווים לגידול בעלי חיים". לשתי השיטות, אין מניעה עקרונית שבני הזוג ימשיכו להפעיל במקרקעין פנסיון סוסים, והנפקות של המחלוקת היא כספית: שאם מדובר בשימוש נלווה, נדרשים המתיישבים לעמוד בתנאי החלטה 1316, ובין היתר יידרשו לשלם לרמ"י סכומים גבוהים יותר עבור השימוש במקרקעין.

*ע"א 4925/14 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' דוד אהרוני (פורסם בנבו, 25.10.2018)

ראיון עם עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי, בתכנית ׳סוגרים חשבון׳ של הטלוויזיה החינוכית מיום ד׳ 18/10/17, על תכניות הותמ״ל להפקיע קרקעות חקלאיות במטרה לייצר פתרונות כושלים לבעיית הדיור.

למעלה מ 100,000 דונם של קרקע חקלאית מיועדת להפקעה.

המדיניות ההיסטרית של הותמ״ל לא תפתור את בעיית הדיור מחד ותגרום לנזק בלתי הפיך ליכולתם של החקלאים להתפרנס בעתיד מאידך.

במקום לפעול להידברות עם החקלאים באשר לשטחים בהם יש צורך לבנות ולפעול לפי תוכניות קיימות, מעדיפה הותמ״ל להשתמש במדיניות דורסנית שתפגע קשות בחקלאים ולא תייצר פתרון לאף אחד.

בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, כיום לא ניתן עוד לבצע מיזמים סולאריים במתכונת של חכירת משנה כי אם על דרך של הקמת תאגיד משותף המקבל את הקצאת הזכויות בקרקע. מציאות משפטית זו אשר אינה תואמת למהות העסקית המקובלת בשוק עלולה לסכן את האינטרסים החוזיים והקניינים של האגודות.

מציאות בעייתית זו מחייבת לעמדתנו את מועצת מקרקעי ישראל לבחון מחדש את ההגבלות אשר הוטלו על האגודות בהחלטותיה הנוגעות לביצוע מיזמים סולאריים, ובמקביל מחייבת את האגודות כבעלי הקרקע לבצע חשיבה עסקית מחודשת של כל מהלך ההתקשרות מול היזם. ולבחון אפשרויות ליטול חלק ממשי יותר בפרויקט שייתכן ויניב להם בעתיד רווחים נאים יותר בהשוואה לדמי השימוש המקובלים כיום. 

סעיף 3.1 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1505 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע" קובע את ההנחות בדמי חכירה מהוונים הניתנות על הקצאת קרקע לתיירות.

ב- 6 לספטמבר 2016 אישרה ועדת הכספים את הצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעל תיירות) (הוראת שעה), התשע"ו - 2016, המגדיר מפת עדיפות חדשה לענף התיירות.

מטרת הצו להגדיל את היצע חדרי האירוח בישראל, בעיקר של מלונאות עממית, כגון אכסניות, מה שבין השאר, עשוי לסייע להורדת המחירים בענף התיירות. בעשור האחרון מספר החדרים הפעילים בבתי המלון עלה במתינות, בעוד מספר התיירים הכפיל את עצמו. חוסר הגידול בהיצע חדרי אירוח הוא אחד הגורמים לעליית מחירי הלינה.

עפ"י הצו, ייהנו יזמים בתחום התיירות באזורים הנכללים במפת העדיפות החדשה ממענק של עד 20% מערך ההשקעה.

 

עניינה של העתירה כנגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר שימושים נלווים לפעילות החקלאית בנחלה במושבי עובדים, אשר סיווגה טיפול בבעלי חיים ואחזקתם כשימוש נלווה ולא כשימוש חקלאי.

בג"ץ 8615/14 אמיר פלדשטיין נ' מועצת מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 05/01/17

ראובן מעונין בשינוי יעודם של מקרקעיו, אך רשויות התכנון אינן מאפשרות לו לעשות כן לפי רצונו אלא מחייבות אותו לשנות גם ייעודם של מקרקעין סמוכים הנמצאים בבעלות שמעון. כתוצאה מכך, האינטרסים של ראובן ושמעון במקרקעין השייכים להם כלואים זה בזה. לפיכך, פועל ראובן על מנת לשנות הן את יעוד מקרקעיו, והן את יעוד מקרקעיו של שמעון. שמעון נהנה מהתכנית אותה יזם ראובן – אך מסרב לשלם בגין כך. האם זכאי ראובן לחייב את שמעון בהשבה בעילת עשיית עושר ולא במשפט?

ת"א 3344-10-00 בן סירא ואח' נ' ברנהיים ואח', פס״ד מיום 05/03/17

"רשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות  מחוז ת"א,  הגישה תובענה להמרצת פתיחה כנגד חברות מקבוצת בן עזר, בבקשה להצהיר כי הסכמי חכירה חקלאיים שנכרתו בשנות החמישים והשישים עמם אינם חלים על עשרות דונמים של קרקע חקלאית.

התביעה הוגשה כחלק ממאמצי הרשות לפדיון קרקע חקלאית ששינתה ייעודה. התביעה הוגשה לאחר שייעוד השטח השתנה במסגרת תכנית שייעודה פיתוח בית דגן.  קבלת עמדת המדינה על ידי ביהמ"ש משמעותה הוספה עתידית של מאות יחידות דיור במרכז הארץ.

בתגובה אומר מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קכמן כי זו עוד דוגמא לדורסנותה של רמ"י והתעלמות מזכויות החקלאים.

נוצלה כאן הזדמנות-פז להכריע ביחס לתוקף "כתבי שיפוי" הנהוגים בעולם התכנון, כתנאי לקידום תכניות מתאר לשינויי יעוד המשביחים כלכלית נכסי מקרקעין, לקראת תביעות פיצויים של מי שייפגעו מאותה תכנית.

פה-אחד פסקו כב' השופטים דנציגר, הנדל וברון, כי זהו נוהג בלתי-חוקי החורג מהחוק המסמיך את הועדות המקומיות הוא חוק התכנון והבניה, בלתי-חוקתי בהיותו סותר את חוק-יסוד: תקציב המדינה, ומפר את חובתן המוחלטת של הועדות לפצות בעצמן נפגעים מתכניות חדשות.

תוך כך, הורחב המושג "מס, היטל או תשלום חובה" גם על החיוב העתידי הנכלל בכתבי השיפוי, עוד בטרם שילם יזם התכנית תשלום שיפוי כלשהו. מדובר ברעידת אדמה בעולם התכנון, וימים יגידו מה יהיו השלכותיה.

ע"א  5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ׳ הועדה המקומית לתכנון ולבניה - ראשון לציון ואח׳, פס״ד מיום 15/12/2016

לאחרונה פנה פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לשר האוצר, לרשות מקרקעי ישראל וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את זכות שכביכול ניתנה בהחלטת מועצה 1470 לייזום בקרקע, ולהותיר אך ורק את הפיצוי הכספי.

בין היתר, נטען על ידי פורום הקרקעות, כי יש במתן זכויות הייזום כדי להפלות ולקפח מגזרים אחרים בחברה שאינם זוכים להטבות כאלה, וכי החלטה 1470 בה נקבעה זכות הייזום כביכול עומדת בניגוד לעקרונות שנקבעו בבג"צ הקרקעות שעסק בהחלטות 717, 727 ו- 737.

פנייתו של פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לוקה בראש ובראשונה בעיוותן של העובדות, ואף בטעויות רבות בנוגע למצב המשפטי.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון קובע כי אין לסוכנות היהודית זכות לקבל פיצויים בגין הפקעה או שינוי ייעוד קרקעות ■ השאלה הגדולה: מה עם הכסף שהסוכנות כבר קיבלה?

(גלובס - 15/11/16)

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה קיבוץ יגור/ צילום: איל יצהר
עמוד 1 מתוך 2

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237