מידע בנושא זכויות היסטוריות

בלוח השנה העברי סיימנו את "ראש השנה" שהוא "יום הדין", בו נפתחים הספרים ונחרצים גורלות לשנה שבאה עלינו לטובה, שנת התשפ"ב וכעת אנו עומדים רגע לפני יום כיפור ומבקשים סליחה מכל מי שפגענו בו, נתפלל ביחד ונתחיל השנה החדשה נקיים מעוונות.

אנו בעיצומה של מערכה שנמשכת תקופה ארוכה במהלכה העלנו דרישות לביטול החלטות מפלות שמקורן בתקופה של קום המדינה אשר בטעות לא בוטלו עד ליום זה. אנו נלחמים על הבית פשוט כך! אנו דורשים שינוי מידי בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (המועצה) הפוגעות באופן יסודי ומהותי בזכויות הקניין והעיסוק של בעלי הנחלות, נוכח "עידן הנחלה המהוונת" שהביא שינוי דרמטי בכל הקשור לזכויות בעלי הנחלות בחלקת המגורים.

כפי שכבר הבהרנו היטב, החלטות המועצה והוראות הביצוע של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עדיין לא הטמיעו את כל השינויים הנדרשים שנובעים נוכח המדיניות החדשה בחלקת המגורים, כאשר במועד כתיבת שורות אלה, ההחלטות, למרבה הצער, מכילות הוראות שעומדות בסתירה לחוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו ודינן להתבטל על הסף.

בג"ץ הקשת המזרחית שניתן בשנת 2002 גרם לפגיעה קשה מתמשכת ובלתי אפשרית בזכויות של חקלאים ובעלי נחלות וכעשור לאחר מכן, ניתן פסק הדין "פרום הערים העצמאיות" שסלל את הדרך לפתיחתו של "עידן הנחלה המהוונת".

ביום 10.4.2018 רמ"י פתחה את שעריה ליישום ההחלטה שכיום מוסדרת בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה (החלטה 979 בתחילת הדרך) ומועד זה מסמן תחילתה של תקופה חדשה בכל הקשור לזכויות בעלי הנחלות בחלקת המגורים.

אם נבחן את אבני הדרך החל מבג"ץ הקשת המזרחית ועד "עידן הנחלה המהוונת" (פתיחת השערים היום 10.4.2018), נמצא כרסום מתמשך בזכויות של בעלי הנחלות, כאשר תקופה זו שארכה כ- 16 שנים והחלטות מועצת מקרקעי ישראל ורמ"י שהתקבלו במהלכה, יצרו אפליה מהותית בין בעלי זכויות של נכסים בעיר ובכפר, אותה אנו דורשים לתקן לאלתר בזכות ולא בחסד!

עסקינן בתביעה במסגרתה מבקשים קיבוץ חפציבה וקיבוץ בית אלפא כי יוענקו להם זכויות יתר בשטחי המשבצת המקוריים אותם הם חוכרים מרשות מקרקעי ישראל, בעודם מסתמכים על הלכת "שיח חדש", שהכירה בכך שבמצבים מסוימים יהיה זכאי חוכר חקלאי ל"זכויות יתר" במקרקעין. 

על כן, בית המשפט מחדד את הלכת שיח חדש בהדגישו כי תביעה במסגרתה מבקש חוכר כי יוענקו לו זכויות יתר שאינן מוענקות לכלל המגזר החקלאי, עומדת בניגוד לעקרונות השוויון והאחידות, ומשום כך ראוי לקבלה אך במקרים יוצאי דופן בהם קיימת הצדקה משפטית לסטות מהם.

ע"א 463/18 קיבוץ חפציבה, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ  ואח' נ' קרן קיימת לישראל ואח', פס״ד מיום 05/03/2018

לאחרונה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, הקובע מה "רף הכניסה לבית המשפט" של חוכרים המעוניינים להוכיח, כי הם זכאים לזכויות נוספות לאלו המוענקות לחוכרים בחוזי החכירה האחידים ובהחלטות ונוהלי מועצת ורשות מקרקעי ישראל.

פסק דין הינו בערעור על פס"ד של כבוד בית המשפט המחוזי, אשר דחה את טענותיהם של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא לזכויות עודפות ביחס לחוזים הנהוגים ברמ"י ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. הזכויות שהתבקשו הינן זכויות בעלות או זכות הקרובה לבעלות ביחס לשטח החכירה המקורי של הישובים.

בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אולם מצא להוסיף מספר דברי הבהרה ביחס למשמעותה ותחום מחייתה של פסקה 34 לפסק הדין "שיח חדש" (הידוע גם כ"בג"ץ הקרקעות" ו"בג"ץ הקשת המזרחית"), אשר נתנה, לכאורה, פתח לישובים בעלי טענות לזכויות מיוחדות בקרקעותיהם לפנות לבתי המשפט ולהוכיח אותן.

ע"א 463/18 קיבוץ חפציבה ואח' כנגד קק"ל ואח, פס״ד מיום 05/03/19

שר האוצר חתם ביום 13.1.19 על החלטות חדשות שיובאו להלן וביניהן על החלטה 1591 שתחליף את החלטה 1553 שהיתה אתנו החל מחודש מאי 2018 וכעת אנחנו מתבקשים להתרגל למספרה החדש.

התיקון בהחלטה 1591 מתייחס לבעלי נחלות שמחזיקים הסכם חכירה ישיר בתוקף ומבקשים להמשיך להחזיק בחוזה החכירה ולא לחתום על הסכם החכירה שאושר בהחלטה 1311 ולבעלי נחלות שמחזיקים הסכם החכירה לא בתוקף והחוכר מבקש לחדש את החכירה לפי תנאי החכירה הקבועים בהסכם שהוא מחזיק ויש לו זכאות לפי הוראות ההסכם לחדש את החכירה.

ביהמ״ש המחוזי במחוז מרכז דחה תביעה של תושבים מכפר ורבורג להצהרה לפיה חלק מקרקעות מושב כפר ורבורג, הינן בבעלות התובעים, כל אחד בהתאם לחלקו במקרקעין, כי  הכרזת האפוטרופוס לנכסי נפקדים שהחלקות הרלבנטיות הן "נכס נפקד"  בטלה מעיקרה ושהכרזת שר האוצר כי החלקות הרלבנטיות הן נכס נרכש ומופקע – אף היא,  בטלה מעיקרה.

ביהמ״ש דחה את התביעה משקבע כי הינו סבור כי התובעים הוכיחו את תביעתם והלכה למעשה, כי הנזק בתוך היישוב אם היתה מתקבלת התביעה מהווה אכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין, כי כי התובעים  לא הצליחו לעמוד בנטל הכבד, לסתירת הרישום במקרקעין. ביהמ״ש הוסיף וציין כי הינו  סבור כי לא ניתן ללמוד מהאופן בו נוסחו, כי הזכות המוענקת למתיישבים, היא זכות בעלות במקרקעין וכי ניתוח החוזים  מעלה כי מעולם לא ניתנה התחייבות או הסכמה, להעניק למתיישבים זכות בעלות.

ת"א (מרכז) 9106-02-08 אגרנוב ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח', פס״ד מיום 27/07/16
 

מפולת של טעויות - פרשת הקשת הדמוקרטית המזרחית  (יחידה שניה) / רון רוגין, עו״ד

פרשת הקשת הדמוקרטית המזרחית היא פסיקה בעלת חשיבות מכרעת בכל הנוגע למדיניות הקרקעית כלפי המרחב הכפרי בישראל. פסיקה זו, משנת 2002, היא אבן הראשה של המדיניות הקרקעית ב'מקרקעי ישראל' - היינו: מקרקעין בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוחַ או הקרן הקיימת לישראל - הנתונים לניהול רשות מקרקעי ישראל (לשעבר, מינהל מקרקעי ישראל).

אף על פי שפסק הדין עצמו נגע אך ורק לשאלת סבירות חלוקת התמורות הכספיות הנובעות משינוי ייעוד קרקע חקלאית, הנכללת ב'מקרקעי ישראל', הרי שהיא נתפסת (אם תרצו: הביורוקרטיה המשפטית עטה על הפסיקה כמוֹצֵאת שלל רב) כ'עמוד האש' של כלל המדיניות הקרקעית כלפי החוכרים בתנאי נחלה בישראל.

חשוב, אם כן, לשוב אל הטקסט המקורי ולנתח אותו, אחד לאחד, באיזמל מנתחים. ניתוחַ זה מלמד, לשיטת עמותת אדמתי, כי אין בפסק דין זה מְתום: כולו פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה (ישעיהו  א' 6).

 

החלטה 1370 "רפורמה בניהול מקרקעי ישראל" (להלן: "ההצעה"). מועד הישיבה לאישור ההחלטה נקבע ליום 14.3.2016.

הצעה לתיקון ההחלטה 1370 מתמקדת במספר שינוים, שהעיקרי הוא שבעסקאות שבוצעו באזורים שאינם בעדיפות לפי בניה בפועל ובעסקאות ביישובי עולים הוגבלה ההטבה אך ורק למגרשים בהם ההטבה נמוכה מ 300,000 ש"ח.

כמו כן עפ"י ההצעה יהיה ניתן לבצע רישום בעלות במקרקעין הרשומים בבעלות קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל").

חוזר זה יתמקד בשינוים בהחלטה לגבי מגרשי מגורים באזורים שאינם באזורי עדיפות לאומית ואינם למטרות תעסוקה

בית המשפט העליון קיבל בחלקו ערעור של יורש זכויות במקרקעין שהופקעו ממנו בשנות ה 70 ע"י מנהל מקרקעי ישראל וקבע כי הגם שאין להורות על רישומו כבעלים של חלקה, אשר לשיטתו ניתנה לו כפיצוי בגין ההפקעה, יש להורות על השבת התיק לערכאה הדיונית לדיון בסוגיית הפיצויים המגיעים לו בגין ההפקעה. נקבע כי מחדל הרשויות הוא שהוביל לאי פיצוי המערער בזמן, ועל כן חרף חלוף הזמן אין זה צודק כי ייצא ללא פיצויים.

עא 5161/12 דוד כרמלי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום  08/02/2016

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.