בית הדין לעבודה אישר כי בוצעו דיווחים פיקטיביים למדור התשלומים (ימי עבודה עודפים) / שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו"ד שמואל גלנץ, עו"ד

כידוע העסקת עובדים פלסטינים מותנית באישור משרד הפנים האגף לשירות מעסיקים, בעבר מדור התשלומים – "מת"ש".

מעבר לצורך בקבלת אישור מת"ש להעסקת פלסטינים נדרש כל מעסיק מידי חודש לדווח למת"ש על מספר ימי העבודה של כל עובד. דרישת מת"ש היא שהעובד יועסק ב"העסקה מלאה". מידי חודש מחשב מת"ש את ימי העבודה הפוטנציאליים ובהתאם נדרש הדיווח מטעם המעסיק (אלא אם הומצאו אישורי מחלה וכד').

דרישה זו של מת"ש מהווה עילה קבועה לעימותים מול המעסיקים.
בניגוד לעבודה בענפים אחרים, בחקלאות אין ספור אילוצים המונעים צורך ואפשרות ל"העסקה מלאה". מת"ש אינו מתחשב באופי המיוחד של העבודה בחקלאות. לנוכח מדיניותו הקשוחה של מת"ש והפעלת סנקציות כנגד מעסיקים שאינם מדווחים על 'העסקה מלאה' נאלצים חקלאים רבים לדווח על ימי עבודה פיקטיביים, ימים בהם העובד לא עבד והמעסיק נאלץ לשלם בגין ימים אלה סכומים ניכרים, בהן פיצויי פיטורים, פנסיה חלק מעסיק וחלק עובד, בעבר גם דמי אירגון, דמי מחלה, חופש ועוד.

אלא... בתשלום העודף המיידי לא מסתיים העניין. עובדים רבים משטחי יהודה ושומרון בעידוד אירגונים שונים ועורכי דין רבים מציפים את בתי הדין לעבודה בתביעות כנגד מעסיקיהם. בתי הדין ככלל מתייחסים לדיווחי מת"ש ככאלה המשקפים את שארע במציאות (בין היתר בהעדר רישומי נוכחות כחוק בשל סירוב עובדים לחתום). ההלכה הנוהגת היא שרשימות מת"ש מחייבות לכל דבר ועניין אלא אם הוכיח המעסיק אחרת, נטל אותו מתקשים רבים מהמעסיקים להרים.

בפס"ד שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בירושלים[1] נתבע חקלאי ע"י עובדו שעבד אצלו כ-10 שנים לתשלום רשימת זכויות נטענות.

כאן נתמקד בנושא הדיווחים למת"ש.

התובע בתביעתו טען כי המעסיק דיווח על ימי עבודה פחותים מאלה שביצע בפועל ומנגד טען המעסיק כי נאלץ לדווח על ימים עודפים על אלה שבוצעו בפועל כך כדי שלא תשלל זכותו לקבלת היתר להעסקת פלסטינים.

החקלאי רשם ביומנו במדוייק את ימי עבודת עובדיו וחלקית אף החתים אותם על דף נוכחות. בבית הדין הציג החקלאי טבלה המשווה בין ימי עבודה בפועל לימים שדווחו למת"ש. התברר שבתקופה שלא התיישנה: "למעשה עולה מסכימת הנתונים כי על פי הדווח למת"ש עבד בסה"כ 1,273 ימים ובממוצע 16.3 ימים בחודש..." ומנגד לפי דוחות הנוכחות שערך החקלאי "... בפועל התובע עבד כל התקופה 1,069 ימים, המהווים בממוצע 13.7 ימים בחודש".

בית הדין קיבל במלואה את גרסת הנתבע בין היתר גם משהושמעו לו הקלטות שיחות בין הצדדים בהן מפציר הנתבע בתובע להתייצב לעבודה והתובע "מבקש" לאפשר לו לסיים עבודה בבניין אצל צד ג' שאינו מוכר לנתבע. בשיחות הוזהר התובע פעמים מספר שאם ימשיך לנצל את היתר העבודה שהוצא על שם החקלאי וימשיך לעבוד בעבודות בניין (משתלמות יותר) כי אז תמסר על כך הודעה למת"ש ורשיונו יבוטל.

תביעת החקלאי להחזר / קיזוז תשלומי היתר בסך 18,000 ₪ ששולמו על ידו למת"ש עקב דרישות האחרון לדיווח על העסקה מלאה, נדחו על ידי בית הדין.

בהליך נדונה גם תביעת התובע להשלמת פיצויי פיטורים (ההפרש שבין 6% ל-8.33%) ודמי הודעה מוקדמת. בית הדין לאחר שהושמעו לו הקלטות השיחות בין הצדדים השתכנע כי התובע הוא זה שהתפטר בהתנהגותו "בסירוב התובע להתייצב לעבודה, התפטר בפועל".

בית הדין דחה את טענת התובע לתשלום דמי הודעה מוקדמת ומאידך לא קיבל את טענת החקלאי לקיזוז דמי הודעה מוקדמת בשל כך שהטענה לא כומתה. באשר להשלמת פיצויי פיטורים קיבל בית הדין "את הטענה לזכאות הפרשי הפרשות לפיצויי פיטורים בשיעור 8.3% לפי צו ההרחבה בענף החקלאות".

בענין זה, לעניות דעת הח"מ טעה בית הדין. אין בצו ההרחבה בענף החקלאות חובה להפריש 8.3% לטובת פיצויי פיטורים בכל מקרה, כל שיש בצו, 6%, הופרש בזמן אמת למת"ש וכאמור בעודף. בסוגריים יוער כי הסכום בו חוייב החקלאי בעניין זה עמד על סך 4,810 ₪ (חושב לפי דוחות הנוכחות) סכום שלא הצדיק התעסקות בהגשת ערעור.

תובנות

מפסק הדין למדנו:

  • אושרה על ידי בית הדין במקרה מסויים זה גירסת מעסיק מול מת"ש, נחשפה המציאות של דיווחי יתר עקב דרישות מת"ש להעסקה מלאה.
  • התבררה שוב החשיבות של ניהול דוחות נוכחות כחוק.
  • תיעוד באמצעות הקלטה סייע לבית הדין לקבל טענות המעסיק ולעשות עמו צדק.

בשולי הדברים:
אם מקרה מסויים זה הוא המאפיין את הכלל כי אז מידי שנה נאלצים חקלאים לשלם לפי דרישת מת"ש סכום עודף, לא מוצדק, של כ–20 מיליון ₪.

[1] סע"ש (אזורי)(ירושלים) 58634-07-19 אלבראדעיה נ' חורש, פס״ד מיום 09/08/21

האמור אינו תחליף לייעוץ משפטי

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאת מגרשים הרמת מסך השבות מקרקעין השמדת תוצרת חקלאית התיישבות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.