על דמי נסיעה לעבודה מחוץ לשטח מדינת ישראל(1) / שמואל גלנץ, עו״ד

מעסיק הופטר מהחובה לשאת בהוצאות נסיעתו של עובד מחוץ לשטח המדינה

מי שמעסיק עובדים פלסטינאים, מודע לתופעת התביעות מטעמם כנגד מעסיקיהם, גם החקלאים.

שטף התביעות שהתפשט כאש בשדה קוצים, מלובה כבר מעצמו בעקבות אין-ספור פסקי דין שבהם נתבעים חקלאים בעניינים שונים, וביניהם בענייני זכויות המוקנות מכ̇ח צו ההרחבה בחקלאות.

אחד מרכיבי התביעה הנפוצים מתייחס להחזר דמי נסיעות בשטח הרשות הפלסטינאית.

יובהר כי לפי צו ההרחבה בענף החקלאות, עובד חקלאי קבוע וזמני זכאי להחזר הוצאות נסיעותיו (לפי עלותם) מביתו וחזרה(2).

יתרה מכך הצו קובע: "במקום שאין תחבורה ציבורית סדירה, יסיע המעסיק את העובדים הלוך ושוב".

הנה כי כן המעסיק אחראי להסעת עובדיו הפלסטינים מביתם למעבר הגבול בבוקר יום העבודה, משם לאתר העבודה, וכך חזרה בתום יום העבודה.

יוזמות שונות שניסו לבטל את חובת המעסיקים לשאת בהוצאות נסיעת עובדיהם בשטחי הרשות הפלסטינאית, כשלו, ככל הנראה בשל התנגדות הסתדרות העובדים הכללית החדשה שהינה צד להסכם הקיבוצי שהורחב בצו לכלל ענף החקלאות.

לענייננו, פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה באילת, עסק בדמי נסיעות של עובד שהגיע לעבודתו מידי יום מירדן.

מעשה שהיה כך היה: עובד ירדני עבד כ-4.5 שנים בחברה העוסקת בעבודות עפר ופיתוח. עם סיום קשרי העבודה, הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החברה. בתביעתו שורה ארוכה של נושאים: השלמת שכר ענפי, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים, העדר שימוע, קרן השתלמות, פנסיה ועוד. ברשימת רכיבי התביעה נכללה גם התביעה להחזר הוצאות נסיעותיו בשטח ממלכת ירדן עד למעבר הגבול.

כאן נעסוק רק ברכיב דמי הנסיעות בשטח שמחוץ לישראל. ודוק, בענף הבניין כמו בחקלאות, מחייב צו ההרחבה את המעסיק לשאת בכל הוצאות נסיעותיו של העובד מביתו לעבודה וחזרה.

בתביעה טען התובע כי הוסע על ידי הנתבעת ממעבר הגבול אל מקום העבודה, אך לא קיבל תשלום עבור הוצאות הנסיעה מביתו למעבר הגבול וחזרה. התובע העמיד תביעתו ברכיב זה על סך של 30,100 ₪.

מנגד טענה הנתבעת כי משסיפקה לתובע הסעה בתוך שטח מדינת ישראל, יצאה ידי חובתה ואין היא חייבת בתשלום נסיעות שמחוץ לתחומי המדינה, וכי האחריות לנסיעותיו בירדן חלה עליו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע לא הוכיח את הוצאותיו בפועל.

לאחר ששמע בית הדין את טענות הצדדים, פסק: "משסיפקה הנתבעת הסעה לתובע מהמחסום ועד למקום העבודה, ומשהוראות ההסכם הקיבוצי אינן מחייבות בהחזר הוצאות בגין נסיעות מחוץ לתחומי המדינה, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות הנסיעה של התובע מעבר לגבול, בירדן. משכך דין תביעת התובע ברכיב זה, להידחות".

יצוין כי פסיקה זו של בית הדין נתקבלה חרף האמור בהסכם הקיבוצי הכללי להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה. שם נקבע כי במשק הפרטי מחויב מעסיק לשלם הוצאות נסיעה לפי מחיר נסיעה מוזל בתחבורה ציבורית ממקום מגורי העובד למקום עבודתו.

סופו של הליך: לזכותו של התובע נפסק בגין שורת רכיבים שתבע, סך של כ-104,000 ש"ח וכן 7,500 ש"ח בגין הוצאות.

לעניין מעסיקי עובדים פלסטינאים: פסק הדין ניתן בבית דין אזורי לעבודה, ולכן אינו מהווה תקדים מחייב, ואולם ראוי לשים אליו לב היות שהוא הפוך לפסקי הדין שניתנים באשר לחובת המעסיקים לממן הוצאות נסיעה של עובדיהם בשטחי הרשות הפלסטינאית.

 

 סע״ש (עבודה)(אילת) 26498-11-16 אל קראלה רמזי נ׳ מיקי את עודד בע״מ, פס״ד מיום 30/04/19

האמור לעיל אינו בבחינת יעוץ משפטי



האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237