מבצע להסדרת שימושים לא מוסדרים בחלקת המגורים בנחלה

מועצת מקרקעי ישראל החליטה בישיבתה האחרונה מיום 24/12/18 לאשר הצעת החלטה שמטרתה לעודד הסדרה של שימושים לא חקלאים בחלקת המגורים.

בהחלטה נקבעו כמה תנאים שרק העומדים בהם יוכלו להיכנס למתווה ההסדרה ואלו הם:

  1. תנאי לביצוע עסקה בהתאם להחלטה זו הינו הסדרת השימושים הלא מוסדרים בנחלה, ככל שישנם, לרבות תשלום בגין תקופת העבר ועד מועד ההסדרה בפועל והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת רמ"י ונוהלי רמ"י.

  2. עבור חובות העבר שנוצרו עד מועד כניסתה לתוקף של החלטה זו- 6% מערך הקרקע למועד ההסדרה, אך לא יותר מתקופה של 4 שנים. (עד 24% מערך הקרקע במצטבר, גם אם תקופת השימוש הייתה גבוהה יותר).

  3. עבור חובות עבר שנוצרו ממועד אישור ההחלטה זו ועד למועד ההסדרה בפועל 6% מערך הקרקע לשנה או החלק היחסי ממנה.

  4. שיעור התשלום לשנה עבור חובות עבר למבני קיט כפרי יהיה 6% באזור שאינו אזור עדיפות לאומית, 4% מערך הקרקע באזור עדיפות ב', 3% מערך הקרקע באזור עדיפות א' ו-1% מערך הקרקע לשנה באזור קו עימות.

  5. הסדר זה לא יחול על שימוש לגביו ניתן פסק דין והתשלום בעד השימוש במקרה זה יעמוד על כל תקופת השימוש הלא מוסדר בנחלה. בסמכותה של ועדת פשרות של רשות מקרקעי ישראל במסגרת שיקול דעתה הבלעדי להחיל את ההסדר האמור במסגרת פשרה בהליכים המתנהלים בבתי משפט.

  6. ההחלטה תחול רק בנחלות בהן בעל הזכויות הינו מעל גיל פנסיה ורק בהתייחס לשימושים שניתן להסדירם.

זו רוח ההחלטה, אך מאחר והיא טרם פורסמה מה שיקבע יהיה נוסח ההחלטה כפי שיפורסם בקרוב ומי שעומד בתנאי ההחלטה, מומלץ שיחכה לפרסומה בטרם הסדרה.

יש לשים לב שההחלטה אינה גורפת והיא באה לתת מענה רק לבעלי זכויות בנחלה שמוגדרים כפנסיונרים.

ההחלטה ככל שהיא נוגעת בתעסוקה, עדיין מפלה את אזרחי המגזר הכפרי לעומת אזרחי המגזר העירוני באזורי עדיפות שבהם בעלי זכויות בישוב כפרי נדרשים לשלם מחיר מלא בעוד במרחב העירוני מקבלים עלי הזכויות הנחות לפי אזור עדיפות וגם משלמים על פי החלטה לשינוי יעוד וניצול.

ההחלטה היא כיוון נכון להסדרה כפי שהדבר נקבע בהחלטה 1101 של מועצת מקרקעי ישראל (שם נקבע תשלום של 5% לשנה ולא יותר מ-20% לגבי שימושי עבר וללא מגבלת גיל בעלי הזכויות).

החלטה 1101 , כזכור עברה את מבחן בג"ץ שנתן רוח גבית בהחלטתו ליישום ההחלטה שהותקפה בבג"ץ ובהרכב מורחב של 7 שופטים שדן גם "בהטבת המבצע" קבע בג"ץ כי "תשלום בגין שימוש לא חוקי לצורך הסדרתו לאחר מעשה, מהווה, איפה "פתרון ריאלי".." ובסעיפים 108-114 להחלטתם מנתחים שופטי בג"ץ למה ההחלטה לעודד הסדרה באמצעות תשלום מוקטן על שימושים בעבר היא ראויה.

פקידי רמ"י לא אפשרו לבעלי זכויות לבצע את ההחלטה ונתנו למימושה פרשנות שעיקרה את הטבת המבצע כפי שזו נקבעה בהחלטה.

התוצאה שאזרחים רבים במרחב הכפרי מצאו את עצמם בגדר עבריינים בשל חוסר יכולתם הכלכלית לממש את ההחלטה.

יש לשים לב כי בעל זכויות שנכנס למתווה ההסדרה, נהנה מתמריץ תשלום של 6% ללא הנחת אזור ועד 4 שנים (מקסימום 24%) ובתנאי שהוא גם מסדיר את השימוש קדימה.

אין חובה בהסדרה קדימה להוון את הזכויות ל-49 שנים ובעיקר הדבר נוגע לבעלי זכויות מבוגרים, או לשימוש שלא בהכרח נדרש להסדירו ל-49 שנים שבגינה נדרש תשלום גבוה.

על פי סעיף 4.2 בנוהל 37.04 של המנהל נקבע כי:

"בבקשה להסבת מבנה קיים לפל"ח בהתאם לתוכנית תקפה ניתן יהיה לאשר עסקה לתקופה הפחותה מ-49 שנה אך לא פחות מ-10 שנים וזאת בהתאם לבקשת בעל הזכויות".

 

לסיום

ההחלטה בהחלטה מטיבה לעומת המצב בפועל, אך מפלה לעומת המצב בשכננו העירוניים שבהם בעלי הזכויות גם נהנים מאזורי עדיפות וגם משלמים על פי שינוי יעוד וניצול ואלו דברים שיש להמשיך להיאבק עליהם על מנת שזכויותינו לא יהיו פחותות משכננו במרחב העירוני.

 

עומד לרשותכם!

ב ב ר כ ה,

דודו קוכמן

מזכ"ל האיחוד החקלאי

עודכן לאחרונה ב ראשון, 30 דצמבר 2018 13:09

פריטים קשורים

  • הנחיות השמאי הממשלתי בקווים המנחים פוגעות בנחלות / דודו קוכמן, עו״ד

    בימים אלה פרסם השמאי הממשלתי את פרק כ"ט לקווים המנחים המתמקד בהנחיות לגבי עריכת שומה לצורך חישוב דמי חכירה ו/או דמי רכישה בחלקת המגורים בנחלה.

    אגף שומת מקרקעין מפיץ מעת לעת קווים מנחים הכוללים הנחיות וכלים שבאמצעותם השמאים הנדרשים לשום נכס מסוים יפעלו.

    הרעיון כשלעצמו מבורך ויש בו גם כוונה ליצירת שפה אחידה, שכן שמאות אינה מדע מדויק וחשוב גם לציין ולברך שטיוטות של קווים מנחים מפורסמים להערות הציבור לפני שהם מפורסמים כקווים מנחים.

    מתוך קריאת הקווים המנחים ולא בפעם הראשונה עולות רמיזות כי חלק מההנחיות חורגות מאמות מידה מקצועיות והן נכפות על השמאי הממשלתי ע"י רמ"י.

  • חקיקה ארכאית של החקלאות פוגעת בחקלאים / דודו קוכמן, עו״ד

    בימים אלה ניתן ידי ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ערעור פסק דין הקובע כי מרכז מבקרים בחווה לגידול פרפרים אינה חקלאות שכן על פי חוק התכנון והבנייה בישראל מרכז מבקרים אינו דרוש במישרין לגידול בעלי החיים.

    בכך מסתמך ביהמ"ש על חקיקה ארכאית של חוק התכנון והבנייה שבו לא קיימת הגדרה למושג חקלאות, אלא על דרך השלילה.

    מדובר בפסק דין שניתן בהמשך לשרשרת פסקי דין אחרים שניתנו בשנים האחרונות ואשר כולם מתבססים על החקיקה הלא רלוונטית מלפני למעלה מחמישים שנה שבמהלכה החקלאות בעולם השתנתה ללא היכר ובישראל כמדינה מובילה בתחום בפרט.

    שבעים שנה מאז שהוקמה המדינה ואין בחוק התכנון והבנייה סעיף המגדיר מהי חקלאות בישראל למרות היותם של חקלאי ישראל מהמובילים בעולם.

    רע״פ 896/19 אילן בן יוסף נ׳ הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון ואח׳, פס״ד מיום 28/05/2019

  • ״אכיפה בתנועה" / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

    בחודש אפריל 2019 הסתיים המועד הרשמי במסגרתו נדרשו הוועדות המקומיות להמציא ליחידה הארצית לאכיפה את הסקר של השימושים החורגים בתחום השיפוט שלהן.

    כצפוי הסקר לא הושלם במועד אך בשטח אנו רואים פעילות הולכת וגוברת של אכיפה מצד רשות מקרקעי ישראל, ועדות מקומיות ובייחוד מצד היחידה הארצית לאכיפה במשרד האוצר.

    בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה (סעיף 254טו) נקבע, כי יו"ר של הועדות המקומיות יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה מידי שלושה חודשים דיווח על פעולות האכיפה המבוצעות על ידן וכן דיווח על ממצאים ביחס לעבודות אסורות ושימוש אסור ("שימוש חורג") שאותרו על ידם בתחום הפיקוח.

  • דגי נוי - עסק חקלאי? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

    השאלה אם ניתן לסווג פעילות כפעילות חקלאית אם לאו, היא שאלה קריטית.

    זאת, בשעה שהן על פי דיני התכנון והבנייה והן על פי חוק ההתיישבות, שימוש שאינו חקלאי הנעשה על קרקע חקלאית ללא קבלת היתר, נחשב ל"שימוש חורג" ואסור, שבצדו סקציות חמורות.

    בנוסף, לשאלה זו יש גם השלכות כספיות נרחבות, שכן דמי השימוש הנגבים על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") בגין פעילות בעלת אופי מסחרי גבוהים משמעותית מאלו הנגבים בגין פעילות חקלאית. מדובר בנושא רלוונטי לקיבוצים רבים אשר לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים גם עסקים הנמצאים בתחום "האפור".

    פסק דין* שניתן לאחרונה (6.2.19) בבית המשפט השלום בבית שמש דן בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית, ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.

    * ת"א (שלום בי"ש) 45276-06-13 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' יוסף ערוסי (פורסם בנבו, 06.02.2019)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237