"היום הרת עולם" ראש השנה תשע"ט / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

ראש השנה הוא זמן בשנה שבו האדם יכול להתחדש לגמרי בכל התחומים בחייו, מתרחש הריון, הכל מתחיל מחדש והכל אפשרי. נפתח "חלון הזדמנויות" לעשות שינוי בחיים אם רק מתחברים לרכבת שתצא מהתחנה היום רגע לפני שקיעה. הרכבת מעלה את כל הנוסעים שרק יבקשו לעלות, היא תצא למסע של יומיים שיסתיים ביום שלישי בשקיעה. כל אחד יוצא מתחנה אחרת אבל כולם יכולים להגיע לאותה תחנה בסוף המסע.

בתפילת מוסף שרים את הפיוט "היות הרת עולם":

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם
הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים    
אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים  
אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים       
וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ          
וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ   
אָיוֹם קָדוֹשׁ"

הפיוט ממחיש את ההתחרשות הרוחנית במהלך יומיים של ראש השנה ואת המשפט מולו אנו עומדים. כל אחד מתחבר למקום שמתאים לו אבל בסוף כולם בד"כ רוצים להתחדש, להיות יצירתיים להרגיש "טוב" להרגיש אהובים ומחובקים. הריון ולידה זה המקום הכי מתאים להרגיש התחדשות וחיבוק. הם מעבירים באדם התרגשות, חיים חדשים מגיעים לעולם.       

תינוק הוא "לוח חלק" שלומד בכל יום דברים חדשים על העולם, ואנחנו רק רוצים שהתינוק שלנו יתפתח ויראה עולם של שמחה וחיבוק ומנסים להרחיק אותו ממקומות של סכנה.

בראש השנה כל אחד מחליט איזה תינוק הוא רוצה שייוולד במהלך מסע של יומיים. התינוק הוא רק משל בכדי להמחיש לכל אחד מה טמון בראש השנה. מי שיביט אחורה לשנה שחלפה ויבדוק מה הוא ביקש לעצמו או תכנן  בשנה שעברה שיקרה ימצא שאין לנו שליטה על ההתרחשויות, אנחנו יכולים לתכנן אבל בהרבה מקרים נמצא שמה שקורה הוא לא מה שחשבנו או רצינו שיקרה.

בראש השנה כל באי עולם עוברים לפני בורא עולם כמי "בני מרון" וכל אחד נידון לפי הרצון שלו.

לפני תפילת מוסף שליח הציבור שר את הפיוט "ונתנה תוקף" שהוא בין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים. הפיוט מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל, ואת אפסות האדם מולו. הפיוט נאמר על ידי רבי אמנון ממגנצא לאחר שעבר ייסורים קשים על קידוש השם. הפיוט מרטיט את הלב, המילים שלו חודרות עמוק לתוך הנשמה ומחברות את השומע למקום של התרגשות וחיבור.

מפאת עוצמתו המיוחדת של הפיוט בחרתי להביא ממנו קטע:        
"... וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן. כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרו. מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ.               כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי.       וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ. וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם:     בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן, כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן, מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ. מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ. מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה. מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא. מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה. מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה. מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ. מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף. מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר. מִי יֵעָנִי וּמִי יֵעָשֵׁר. מִי יִשָּׁפֵל וּמִי יָרוּם. וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה      מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה, כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ, קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת , כִּי לא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ אִם יָשׁוּב מִיַָד תְּקַבְּלוֹ. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרָם כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם. אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר, וְסוֹפוֹ לֶעָפָר בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ ְכַחֲלום יָעוּף..."

אם נבחן את העולם שבו אנו עוסקים "המגזר החקלאי" בשנה שחלפה, נמצא שבאו לעולם "תינוקות" חדשים שעשו שינוי מהותי בעולם הנחלות. שנת תשע"ט היא בסימן "התחדשות" לאור החלטות חדשות ומהותיות שנכנסו לחיינו שמשפיעות על בעלי הנחלות במישורים רבים.

"עידן הנחלה המהוונת" - החלטות 1311 ו- 1553:

החלטה 1553 נולדה בשנת 2003 בהחלטה 979. ההחלטה נולדה מחדש מעת לעת וכעת היא נכנסה באופן רשמי לעולמנו החל מיום 10.4.18.

בעלי הנחלות עדיין לא מפנימים את ההחלטה על כל רבדיה שכן חלפו שנים מאז שהיא התקבלה, היא עברה את בית המשפט העליון ומאז שהיא אושרה בפסק דין "פורום הערים העצמאיות" ביום 9.6.11 נעשתה עבודה רבה בכדי שניתן יהיה להביא אותה לעולם מוכנה ליישום.

כיום ההחלטה מיושמת בכל המרחבים של רמ"י וברור כי ההחלטה היא עידן חדש בעולם הנחלות "עידן הנחלה המהוונת". זו כבר לא אותה נחלה לפני ואחרי ההחלטה. ההחלטה אומנם היא "וולנטארית" אך ברור כי במרחק של מספר שנים לא רב רוב מוחלט בעלי הנחלות יידרשו להחלטה ולו רק בכדי לבנות את הבית השלישי בנחלה וכן בכדי לבצע פיצול של מגרש מהנחלה.

ההחלטה היא "כפויה" במכירה. הקונה שיקבל את הזכויות בנחלה עם חלקת מגורים מהוונת, ייכנס לעידן הנחלה המהוונת ולא יכיר כלל מה היה כאן לפני כן. נחלה מהוונת היא עולם חדש, בדיוק כמו התינוק שנולד בראש השנה וצריך לדעת להכיר אותה ולטפל בה נכון. חשוב לבחור את המסלול הנכון ולבצע פעולות בנחלה רק לאחר שההחלטה נבחנה ונבחר המסלול המתאים ליישום. לעיתים בעל הנחלה יחליט להיוותר בעולם הישן ולא ליישם את עידן ההיוון וכל מקרה ייבחן לגופו.

תקופת הביניים לביצוע "התחשבנות מחדש":

רמ"י קבעה תקופת ביניים שמתחילה ביום 10.4.18 ומסתיימת ביום 9.4.19 לצורך ביצוע תהליך של "התחשבנות מחדש". מי שזכאי לבצע התחשבנות מחדש הוא מי שביצע פעולה בנחלה בין התאריכים 9.6.11 ועד ליום 10.4.18 ("המועד להתחשבנות מחדש") ושילם תשלומים לפי החלטות קודמות וזכאי לקבל תשלומים בחזרה או להכיר בתשלומים ששולמו על ידו בכדי ליישם את החלטה 1553.

התנאי לקבל את ההטבה של "התחשבנות מחדש" - הגשת בקשה לביצוע התחשבנות מחדש עד ליום 9.4.19. בעל נחלה שלא יגיש את הבקשה במועד האמור לא יהא זכאי לקיזוז תשלומים וישלם תשלום כפול.          
בהתאם לכך בעל נחלה שיבצע פעולות בנחלה כיום שלא לפי החלטה 1553 ויבקש ליישם את החלטה 1553 בהמשך, לא יוכל לקבל קיזוז של תשלומים ששולמו על ידו בעת יישום החלטה 1553.

התוצאה היא - כל תשלום שישולם החל מיום 10.4.18 שלא בהתאם להחלטה 1553 לא יקוזז בעת יישום החלטה 1553 בעתיד.

רכישת נחלה לפני ואחרי המועד הקובע - בעל נחלה שרכש נחלה במועד להתחשבנות (בין התאריכים
9.6.11 – 10.4.18) מחדש ויגיש את הבקשה עד ליום 9.4.19, יהא זכאי לקיזוז דמי ההסכמה ששילם המוכר.    
לדוגמא:

נחלה נרכשה ביום 1.1.16  בסך של 6 מיליון ₪.

המוכר שילם דמי הסכמה 2 מיליון ₪.

הקונה יגיש בקשה להתחשבנות מחדש ביום 1.10.18.

ביום 1.6.19 הקונה יקבל חשבון דמי רכישה בסך 2,400,000 ₪.

הקונה ישלם את ההפרש בין דמי הסכמה לדמי רכישה סך של 400,000 ₪ (הערה - בגין דמי ההסכמה ששולמו תחושב הצמדה לצורך הנוחות לא חושבה הצמדה בדוגמא).

הקונה יחתום על הסכם חכירה מהוון (ככל וקיים תצ"ר רשום במושב) וכן על נספח להחלטה 1553 במסלול "דמי רכישה" ויקבל את כל ההטבות לפי מסלול "דמי רכישה": מלוא זכויות הבניה הקיימות והעתידיות ללא תשלום לרמ"י, פיצול מגרשים ללא עלות לרמ"י (יחול היטל השבחה ומס רכישה), פטור מדמי הסכמה בגין חלקת המגורים במכירה, אפשרות להשכיר בתים בנחלה, ביטול רצף בין דורי (אפשרות לבניית הבית השלישי), היוון חלקת המגורים.

דוגמא נוספת:

כל העובדות הן בהתאם לדוגמא שלעיל בשינוי שלהלן:

הקונה  מגיש את הבקשה להתחשבנות מחדש ביום 1.6.19 (אחרי המועד להתחשבנות מחדש).

הקונה לא זכאי לקיזוז דמי ההסכמה ששילם המוכר וישלם דמי רכישה בסך 20% + מע"מ.

דמי הרכישה יעמדו על סך של 1,500,000 ₪.

התוצאה - הפסד לקונה של 1,100,000 ₪!

בית שלישי בנחלה:

בחודש יוני 2016 אושר תיקון 1ב לתמ"א 35. מושבים רבים וכן מועצות אזוריות עובדים על עריכת תב"ע חדשה. ההליכים בשלבים שונים, במרכז הארץ אין עדיין תב"ע לשלוש יחידות בשלושה מבנים. באזורי פריפריה קיימות תכניות לבניה של שלוש יחידות נפרדות + יחידה של 55 מ"ר עם קיר משותף.

בעל נחלה בה לא מתקיים רצף בין דורי לא יוכל לבנות את הבית השלישי אם הוא לא יישם את החלטה 1553 לכל הפחות במסלול "דמי חכירה" בסך 3.75% + מע"מ.

ההמלצה היא לעבוד במקביל לתהליך אישור התב"ע וליישם את החלטה 1553. כל מקרה ייבחן לגופו וייבחר המסלול המתאים מבחינת הצרכים המשפחתיים כאשר אנו רואים בנחלה שלוש יחידות עם אפשרות לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה.

עד למועד שבו תאושר תב"ע חדשה, ניתן יהיה לבנות את היחידה של ה- 55 מ"ר עם קיר משותף לאחת היחידות. בעל נחלה שישלם את "דמי הרכישה" יוכל להשכיר את היחידות בנחלה, כאשר קיימת חובת התגוררות של בעל הנחלה באחת היחידות בנחלה ועיבוד ברצף של החלקות החקלאיות בנחלה. במסלול דמי חכירה (3.75%) לא ניתן להשכיר בתים בנחלה.

נכון להיום קיימות שומות במסלולים שונים לדמי חכירה ודמי רכישה, שומות להתחשבנות מחדש ולפיצול מגרש מנחלה. הוגשו הליכי "עיון חוזר" ונצבר ניסיון שמאפשר לתת את הייעוץ המתאים עבור כל מקרה לגופו וכן לצורך עריכת הצוואות.

מהפכה בכללי הורשה בנחלות:

לאחרונה נפל דבר בכל הקשור לכללי ההורשה בנחלות כאשר בוטל המעבר האוטומטי בין בני זוג בעת שבו אחד מבני הזוג הולך לבית עולמו. מי שיחתום על הסכם החכירה לפי החלטה 1311 חייב לערוך צוואה ולקבוע שבן הזוג שנותר בחיים מקבל את כל הזכויות בנחלה בכדי למנוע חיכוך עם הילדים, כלות וחתנים בעת פטירה.

עוד יישפכו מילים רבות על התיקון בכללי ההורשה ובהמשך נעביר סדרה של מאמרים על מה שצופן לנו העתיד (התינוק החדש בכללי ההורשה) בכדי שבעלי הנחלות יוכלו לצפות את ההתרחשויות בעת פטירה ולתת מענה מידי לתקלות שעשויות לקרות ולגרום לזעזועים קשים במשפחות.

מי שלא יישם את עידן הנחלה המהוונת לא יחולו עליו הכללים החדשים אך עדיין קיימת חובה משפחתית לערוך צוואה בכדי לא להותיר את היורשים "להסתדר" ביניהם כי המציאות מראה שברוב המקרים לא רק שלא מסתדרים אלא מתפרקים.

ביטול מינוי בן ממשיך - אחת הדרמות הגדולות בנוסף לשינוי בכללי ההורשה שקרתה, היא הדרישה לבטל מינוי של בן ממשיך בכדי ליישם את החלטה 1311 ולחתום על הסכם חכירה או ליישם את החלטה 1553 ולחתום על אחד המסלולים (דמי חכירה או דמי רכישה), כאשר מונה "בן ממשיך" שנרשם כדין בסוכנות היהודית במושב סוכנותי או במושב שהיה בעבר סוכנותי ומונה בן ממשיך.

הדרישה לביטול המינוי של הבן הממשיך תכניס לחיכוך הורים מול ילדים ותביא למאבקים במשפחות במקום שבו לא תהיה הסכמה מצד הבן שמונה כבן ממשיך לבטל את המינוי – דרישה זו תגרום לבעיות רבות במשפחות והיא עוד תעלה על שולחן הדיונים חדשות לבקרים.

גישור במשפחה:

אנו מנסים להטמיע בעידן החדש כללים שיסייעו לבעלי הנחלות להימנע ממחלוקת משפחתית לאחר ששני בני הזוג הלכו לבית עולמם וכמובן כאשר אחד מהם או שניהם בחיים. אנו עוסקים "ברפואה מונעת" כאשר אנו מבקשים מבעלי הנחלות לחתום על מערכת הסכמים בטרם ביצוע פעולות בנחלה:

הסכם בין דורי - הסכם שמסדיר את היחסים בין ההורים לילדים בעת ביצוע בניה בנחלה או מגורים של אחד הילדים עם משפחתו באחד הבתים בנחלה. ההסכם מסדיר את נושאים של בניה, פיצול, פטירה של בעלי הנחלה או של הילד/ילדה, גירושין, פשיטת רגל, מכירה, סכסוך משפחתי והורשה, בכדי למנוע אפשרות של "קביעת עובדות" בשטח מבלי שלהורים תהיה שליטה על הנעשה בנחלה. על ההסכם יש לחתום בטרם ביצוע בניה או מגורים בנחלה ולבצע תיאום ציפיות רוחבי ולקחת בחשבון את כל השיקולים ביחס למשפחה המורחבת. 

הסכם ממון - ההסכם מסדיר את מערכת היחסים בין בן הזוג שנותר בחיים ומכניס בן/בת זוג חדש/ה לחייו. החלטות רמ"י קובעות שבן/בת הזוג מקבל/ת את הזכויות בנחלה ככל והוא ידוע בציבור. בכדי להימנע "מהתקלה" הזו יש לערוך הסכם ממון עם בן/בת זוג ולקבוע הוראות דרקוניות בכל הקשור לנחלה. את ההסכם יש לאשר בבית משפט לענייני משפחה. לאור כך שהסכם ממון חל בחיים יש לצרף להסכם צוואה שחלה במוות ולסגור את כל הסדקים שעשויים להיפרץ בחומת ההורשה של הנחלה. הסכם ממון יש לחתום בין בן/בת שבונים בנחלה לבין הכלה/חתן בכדי למנוע אפשרות של איום על הנחלה המשפחתית מצד כלות/חתנים בעת פטירה של בן/בת או פרידה או מכירה או הורשה.

צוואה - צוואה היא הדרך של אדם לקבוע הוראות כיצד להוריש את הזכויות בעיזבונו. הורים שעורכים צוואה הדדית קובעים הוראות להעברת הזכויות לילדים לאחר שאחרון מהם ילך לבית עולמו. צוואה הדדית באה לעולם בכדי להגן על הזכויות של בן הזוג שהלך לעולמו בכדי שלא יתבצע שינוי בצוואה אחריו. בנחלה צוואה הדדית היא "צוואת כבוד" כאשר בן הזוג שנותר בחיים יכול לערוך צוואה חדשה ולקבוע הוראות בהתאם לשיקול דעתו - הצוואה האחרונה היא הקובעת!        

לאחר ששונו כללי ההורשה, מי שיחתום על הסכם החכירה לדורות לפי החלטה 1311, יחסה תחת כללי ההורשה החדשים ובמקרה זה - צוואה הדדית ניתנת לביטול בהתאם להוראות החוק ולא ניתן לערוך צוואה חדשה ולקבוע הוראות חדשות אם לא בוצע ביטול כדין. נבהיר בעניין זה, כי לא קיימת פסיקה בנושא ביטול צוואה הדדית ויש הגורסים כי עדיף לא לבצע צוואה הדדית אלא שכל אחד מבני הזוג יבצע צוואה עבורו מבלי לקבוע שהיא הדדית (נביא סדרה של מאמרים בנושא במהלך שנת תשע"ט).

במהלך שנת תשע"ח שיתפתי אתכם בסיפורים רבים שהתרחשו בחדר הגישור בהם לקחו חלק משפחות מהמגזר החקלאי שביקשו לנסות להביא פתרון בדרך של הידברות. קיימות סיבות רבות לכך שמשפחות מגיעות למאבקי ירושה. במגזר החקלאי מאבקי הירושה מאוד מצויים בגלל הפוטנציאל הגלום בנחלה ובייחוד לאור כך שהילדים נכנסים לתוך הנחלה המשפחתית כאשר ההורים בחיים דבר שלא קיים במגזר העירוני.

המסקנה שעולה בכל המקרים, היא שההורים לא ערכו תיאום ציפיות עם הילדים בטרם נקבעו עובדות בשטח וכאשר לא נותרה צוואה הדרך לפתרון היתה הרבה יותר סבוכה מאשר נותרה צוואה גם אם לא כל הילדים הסכימו לקבל את רצון ההורים.

בשנת תשע"ט ב"ה נעסוק ביתר שאת "ברפואה מונעת" ונעשה שימוש בהחלטות החדשות של רמ"י בכדי להביא שלום בקרב משפחות במגזר החקלאי שמבקשות לחלק את הנחלה ולהותיר משפחה ונחלה לדורות. הליכי הגישור מאוד יעילים ומאפשרים ליצור אווירה נוחה להידברות, על מנת להתגבר על מכשולים, תחושות והרגשות ומקרים שהתדרדרו ללא שליטה ולהשיב את המשפחה למסלול המתאים.

"התינוק" שאנו מייחלים לו בשנת תשע"ט הוא שלום ושלווה במשפחות במגזר החקלאי. אני מרגיש את הרצון של המשפחות לעשות שינוי ובעידן הנחלה המהוונת זה אפשרי ולכן אנו מבקשים ששנת תשע"ט: 
תביא שנת עשייה טובה.

אנו מאחלים לכל בית ישראל שנה טובה שתכתבו ותחתמו לחיים טובים בריאים ומאושרים.

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות, בעסקאות ובסוגיות הקשורות למגזר החקלאי והמגזר הכפרי על כל גווניו, ניתוח ויישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל, טיפול משפטי בכל הסוגיות מול רשות מקרקעי ישראל, שיוך דירות בקיבוצים ובניית פרויקטים ב"שטח המחנה" וצמיחה דמוגרפית בקיבוצים, וכולל בתוכו מחלקת מגזר חקלאי ואגודות שיתופיות, מחלקת מיסים ומחלקת נדל"ן.

טל. 03-5751531
פקס. 03-5751530
דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

אתר: https://www.lieblaw.co.il/

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237