על פי הגדרת "חכירה לדורות" בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 ועל פי הנוסח הקיים של סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק, על מרבית מקרקעי ישראל החכורים לדורות לרבות קרקעות שיש למחזיקיהם הזכות להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזי חכירה לדורות לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל - לא חל היטל השבחה, במקום זאת מעבירה הרשות חלף היטל השבחה בשיעור 12% מתשלומי דמי החכירה המהוונים, אשר באזורי עדיפות לאומית הינם מופחתים או אפסיים.

הוראת החוק דלעיל מפלות לרעה ופוגעות קשות במקורות הפיתוח, והתשתיות בעיקר באזורי עדיפות, שהינם מרבית קרקעות הישובים החקלאיים, בהם הקרקע משווקת בדמי חכירה מהוונים מופחתים (ואף אפסיים) ולכן תשלומי חלף היטל ההשבחה קטן (או מתאפס) בהתאמה

עקב כך, ישובים חקלאים בכלל וישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית בפרט, סובלים ממחסור חמור במקורות מימון, דבר שאינו מאפשר שדרוג ופיתוח תשתיות והקמת מוסדות ציבור באותם הישובים, כך שתתאפשר קליטת מתיישבים חדשים בישובים אלו.

מציאות זו, בה ישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית אינם עומדים בנטל הוצאות פיתוח, אינה מאפשרת לאותם ישובים לקלוט מתיישבים חדשים וכך לא מתאפשר לממש פוטנציאל שיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים באזור הפריפריה מחד גיסא וחיזוק ההתיישבות באזורים אלו מאידך גיסא.

יצוין כי, החלטת מועצה 888 אשר אפשרה גביית כספים מהמומלצים, הביאה במישרין, לתנופת התיישבות בישובי קו העימות בצפון, בהם הוקצו מעל 3,000 מגרשים בתקופת זמן קצרה.

החלטה חשובה של ועדת המחוזית לפיצוים והיטל השבחה במחוז חיפה שמקנה גם ליחידה השלישית כיחידה עצמאית פטור של 140 מ״ר מהיטל השבחה.

ערר (ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה - מחוז חיפה) מס': פחכ/8035/0619 עו"ד מעודה יוסף נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פרדס חנה-כרכור. החלטה מיום 18/05/20

 

מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, פרסם את התנגדות האיחוד החקלאי לתזכיר החוק להארכת תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שנחקק בהוראת שעה לזמן מוגבל!

לדבריו מקריאת הטיוטה עולה כי למרות ההבטחות שניתנו גם בדיונים בכנסת וגם בשיחות עם נציגי הממשלה שלא להאריך את החוק או לצמצמו באופן משמעותי ביותר, בהצעת החוק יש שינויים מינוריים בלבד ובסעיפים אחרים  מוסרים חלק ממגבלות החוק ובכך מציעים להעניק לותמ"ל סמכויות מוגזמות, תוך עקיפת הליך התכנון הרגיל ורמיסתו.

עמדת האיחוד החקלאי, כמו עמדות מרבית הגופים המקצועיים היא כי אין להאריך את תוקף הוראת השעה עקב היותה כלי קיצוני וחריג, העוקף את מסלולי התכנון הרגילים ואין כל הצדקה להמשך שימוש בו נוכח המלאי התכנוני הקיים כבר עתה שמאפשר הגדלה של היצע דירות שיכול לספק את יעדי הממשלה בהתמודדות עם משבר הדיור.

 

לאחרונה פסקה ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי חיפה, בפעם השלישית, כי אין להוסיף הוצאות פיתוח לשווי המכירה, לצורך חישוב מס הרכישה, מקום בו עד למועד החתימה על הסכם הרכישה לא בוצעו עבודות פיתוח במקרקעין הנרכשים.

ו"ע 61323-08-18 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין - חדרה

באפריל 2017 אושר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה אשר החמיר מאוד את הענישה על עבירות תכנון ובניה. בהתבטאויות רבות בתקשורת אמרו בכירי משרד המשפטים כי תיקון זה נועד במיוחד למיגור עבירות הבניה במגזר הערבי והחקלאי, והוא אכן מורגש היטב.

בתמצית, התיקון מאפשר הטלת קנסות בשיעורים של מאות אלפי ₪, אפילו באמצעות החלטות מינהליות של פקחים, כאילו היה מדובר בקנס פעוט על השמשה של הרכב. כמו כן, התיקון מאפשר את הגבלת הסמכות ושיקול הדעת של בתי המשפט, לשפוט את האזרח מתוך ראיה חומלת, המשקללת את הנסיבות הספציפיות של המקרה, ובהן גם את מחדלה של המדינה להעמיד לרשות המגזרים הללו, תכניות עדכניות ומפורטות אשר תאפשרנה להם מגורים ופרנסה בכבוד.

ודווקא על רקע מדיניות החמרת הענישה, התקבל לאחרונה פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה המשמיע קול אחר.

עפא (חי') 16521-10-19 אחמד ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל

האם וכיצד יש להתחשב בציפייה בלתי ממומשת לשינוי ייעוד של מקרקעין במסגרת בחינת תביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

את פסק הדין של ביהמ״ש העליון כתבה השופטת ברק-ארז. כדאי לקרוא גם את דעתו החולקת של כבוד השופט גרוסקופ (שניהם יוצאי הפקולטה למשפטים באונ תא).

בר"ם 10212/16, בר"ם 89/17 בר"ם 322/17 בר"ם 2666/17 דלי דליה ואח׳ נ׳ קציעה גיוין ואח׳, פס״ד מיום 01/04/2020

בתאריך 25.3.2020 פורסמו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר), התש"פ- 2020.

התקנות קובעות הארכה של מועדים החל מ- 15.3.2020 ועד לתום 60 יום ממועד פרסום התקנות (="התקופה הקובעת"), וזאת ביחס לכל המועדים שנקבעו בחיקוקים כמפורט להלן

מבקר המדינה נזף אתמול (ד') בוועדת הערר המחוזית מרכז לתכנון ובניה בשל עיכוב מתמשך שחל במתן החלטה בערר בנושא תוכנית  בניה באיזור התעשיה החדש של נתניה.

בימים אלה קיבלה ועדת המשנה לערערים שליד המועצה הארצית לתכנון ובניה החלטה בסוגיה העוסקת בהמרת נחלות מתוכננות למגרשי מגורים, זאת בעקבות סירוב הועדה המחוזית לאשר את התכנית. (ערר(מטה)26/19)

רבים המתבלבלים ובצדק בין סוגיות תכנוניות וסוגיות קנייניות ופעמים רבות הסיבות לבלבול נובעות מסתירה בהחלטות שכן לא פעם גוף רגולטורי אחד מייצר החלטה שלא ניתנת ליישום בשל מגבלות שקובע גוף רגולטורי אחר.

אחרי שנים רבות שבהם הקפיאה רשות מקרקעי ישראל את איוש הנחלות במקום שבו קיימת פרוגרמה שלא מומשה, קבעה מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 1445 שאיוש נחלות בכל אזורי הארץ יבוטל, למעט באזורי הנגב והגליל כמשמעותם בחוק רשות לפיתוח הגליל והחוק לפיתוח הנגב. לאחרונה אף התקבלה החלטה נוספת המצמצמת את איוש הנחלות רק למספר מצומצם של ישובים

ערר (מטה) 26/19 המועצה האזורית עמק חפר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז מרכז, החלטה מיום 26/07/19

לפני כשמונה חודשים קבע בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה כי פעילות במרכז המבקרים בחווה אינה מהווה חלק אינטגרלי מגידול הפרפרים וכי גידול הפרפרים, דהיינו השימוש החקלאי בקרקע, היא פעילות נלווית, משנית, לפעילות אירוח המבקרים, אשר שכשלעצמה אינה שימוש חקלאי. עוד נקבע כי גביית התשלום אינה המבחן העיקרי בבחינת טיב השימוש בקרקע חקלאית, אך בנסיבות העניין יש בה כדי ללמד שאירוח המבקרים בתשלום מהווה את עיקר פעילות החווה, ולכן, בניגוד לפעילויות חקלאיות אחרות, השימוש החקלאי בחוות הפרפרים לא "עומד על רגליו" ללא פעילות המבקרים. בסיכומו של דבר נתן בית המשפט לעניינים מקומיים צו להפסקת פעילות בחווה*.

בראשית פסק הדין* שניתן לאחרונה (28.5.19) חוזר בית המשפט העליון על ההלכה לפיה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (היינו לאחר שהעניין נדון כבר ב-2 ערכאות) תינתן במקרים חריגים במסגרתם מעלה הבקשה סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או כאשר עולה חשש לעיוות דין או אי-צדק שייגרם למבקש. בית המשפט מציין כי בענייננו, קביעותיו של בית המשפט המחוזי אינן מחדשות הלכה אלא נסמכות על ההלכה הקיימת. על כן, אין עניינו של המבקש מעלה כל שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי בנסיבות העניין או חשש לעיוות דינו ודינה של בקשת רשות הערעור להידחות על הסף.

בית המשפט ממשיך וקובע כי אף לגופו של עניין נראה כי הפעילות שמבצע המבקש במקרקעין לא עולה כדי שימוש חקלאי. כך,  סעיף 7 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה קובע הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית: (א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות ... (ב) "מטרה לא חקלאית", בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים."

בהתאם להלכה, פרשנות התיבה "במישרין" צריכה "לצמצם כל שימוש לפעולות הקשורות מניה וביה בייצור". על בסיס הלכה זו נקבע בפסיקה כי השאלה אם מדובר ב"שימוש חקלאי" תוכרע לפי שני תנאים מצטברים: האחד – קיומה של זיקה ישירה והדוקה בין אופי הפעילות המתקיימת במקרקעין לפעילות החקלאית. השני – היקפה של הפעילות הנלווית; ככל שזו רחבה יותר, כך "הכף תיטה לקבוע שאין מדובר בשימוש חקלאי".

* בב"נ (מקומיים חד') 42891-08-15 הוועדה מקומית לתכנון ובניה שומרון נ' אילן בן יוסף (פורסם בנבו, 12.09.2018)

**עפ"א (מחוזי חי') 58369-10-18 אילן בן יוסף נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה שומרון (פורסם בנבו, 22.01.2019)

***רע"פ 896/19 אילן בן יוסף נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון (פורסם בנבו, 28.05.2019)

עמוד 1 מתוך 6

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237