מושבים רבים ואף חברי מושבים עוסקים בהשכרת נכסים. ברובם המוחלט קובעים הסכמי השכירות כי חובת תשלום הארנונה מוטלת על שוכר הדירה. ההסכמים אף קובעים כי על השוכר מוטלת חובת הדיווח לרשות כי הוא האחראי לביצוע תשלום הארנונה. עם זאת, הדין עצמו "מקל" עם הרשות וקובע כי כל עוד לא דווח לה אחרת, היא רשאית להמשיך ולדרוש את תשלום הארנונה ממי שרשום בספריה כמחזיק בדירה.

פסק דין שניתן לאחרונה (17.9.20)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דן בשאלה האם ייתכנו מקרים בהם, למרות האמור, הרשות אינה רשאית להמשיך ולהסתמך על הרישום אצלה. בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

עת"מ (מינהליים ת"א) 51396-10-19 רונן קרסנובורסקי נ' מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב-יפו (פורסם בנבו, 17.09.2020)

אני נשאלת שאלות רבות אודות סוגיית הזכאות לקבלת פיצוי לחקלאים שנאלצו להשמיד את בעלי החיים שהם מגדלים, בהתאם לצו מטעם השירותים הווטרינריים. צו השמדה כזה מסב לחקלאים נזק כספי רב, אשר רק בגין חלקו הוא זכאי לפיצוי על פי פקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה - 1985 (להלן: "הפקודה").

כך, בעוד שהמדינה מעניקה פיצויים בגין נזקים "ישירים" עבור תמותת העופות עצמם, וגם זאת עד לתקרה שקבע המחוקק, בעלות כל הנזקים "העקיפים" (השמדת ביצים, תערובות וכיוצא בזה) נושא החקלאי לבדו. אם לא די בכך, החוק מעניק למדינה גם סמכות לשלול, בתנאים מסוימים, את מתן הפיצויים בגין ההשמדה, במקרה שלדעתה החקלאי לא עשה את המוטל עליו למניעת המחלה.

פסק דין שניתן לאחרונה (4.10.20)* בבית משפט השלום בכפר סבא דן הן בשאלת הפיצויים בגין הנזקים "העקיפים" והן בשאלת הערכאה שבסמכותה לדון בתביעה מעין זו. בשל חשיבותו של פסק הדין לקיבוצים העוסקים בחקלאות בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

*ת"א (שלום כ"ס) 65556-12-19 איכותית בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 04.10.2020)

בהמשך להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1580 מיום 24.12.18, שכותרתה "מינוי ועדה לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי במושב", אבקש לפנות לכב' בדברים, כלהלן:

ביום 24.12.18 התקבלה החלטת מועצה 1580 לפיה הוחלט לבחון חלופות הכנסה למשק החקלאי במושב.

קריסת עצים הינה תופעה שכיחה בעונת החורף, והיא עשויה להוביל לנזק רב. לפיכך, מוטלת על רשות מקומית החובה לפקח ולטפל בעצים שבתחומה. לפנינו מקרה בו חויב ועד מקומי בנזקים שנגרמו לרכב בשל קריסת עץ, לאור ממצאי בית המשפט לפיהם הועד המקומי לא נקט באמצעי זהירות מספקים למניעת הסיכון.

תא"מ (שלום)(ת״א) 11165-11-17 רביב נ' מושב נהלל-ועד מקומי ואח׳, פס״ד מיום 20/05/2020

 

 

המבקשת, אם חד הורית ו-2 ילדיה הנכים מתגוררים ביישוב מולדה, יישוב לא מוכר, אשר נמצא בהליך הסדרה ליישוב מוכר. בשנת 2018 הודבק צו לסילוק יד ופינוי מקרקעי ציבור על דלת בית המגורים של המשפחה, בטענה כי ייעוד המקרקעין הינו חקלאי וכי הם לא נועדו למגורים. צו זה ניתן מכוחו של חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981, המאפשר פינוי אדם אשר תפס מקרקעין שלא כדין.

רעא 2652/20 זינב אלהואשלה נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז דרום, פס״ד מיום 28/04/2020

 

 

 צור יאמין ממזכרת בתיה, אשר הואשם בבית משפט השלום ברחובות כי הינו עושה שימוש חורג בקרקע חקלאית שבבעלותו בכך שבקרקע זו מתנהל עסק מסחרי של 7 צימרים ו-2 מחסנים ושטח אספלט כשטח כולל של כ-1,200 מ"ר, זוכה השבוע מחמת הספק על ידי השופטת אדנקו סבחת חיימוביץ.

תו״ב (שלום)(רחובות) 30573-05-15 ועדה מקומית לתכנון ובניה נ׳ יאסין ואח׳, הכרעת דין מיום 13/05/2020

בית משפט נדרש לשאלה מה הוא המועד הקובע לכניסתה לתוקף של החלטת רשות מקרקעי ישראל המאפשרת לבעלי זכויות במקרקעין להסדיר את השימוש החורג שעשו בקרקע, תוך קבלת הטבה בצורה של הפחתת חובם בגין השימוש החורג.

ת"א (שלום)(ת״א) 18877-11-14, בעניין החלטה 1265 של רשות מקרקעי ישראל

 

 

מכוח הסכם משבצת מחזיקים בני זוג חברי מושב בשתי נחלות.  בהתאם להסכם שבין המושב ורמ"י,  השימוש בנחלות מוגבל לצרכים חקלאיים, ולצרכים אלו בלבד. אף על פי כן, בני הזוג הקימו על נחלות אלו מבנים בלתי חוקיים רבים אשר הושכרו לאחרים ובוצעו בהם שימושים חורגים שונים שאינם לשם חקלאות. על אף שבמהלך השנים ננקטו הליכים אזרחיים ופליליים רבים כנגדם, השימושים החורגים לא הופסקו. בהתאם לכך, הגישה רמ"י תביעה לנטילת הנחלות מבני הזוג והחזרתן לרמ"י.

ת"א (לוד) 37802-10-13 מדינת ישראל נ' קלקודה ואח, פס״ד מיום 19/12/19

 

 

המקרה שבפניכם ימחיש לכם עד כמה חשוב להתנהל בהתאם לחוק.

לפני למעלה משנתיים, ביום 23.10.17 ניתן פסק דין* אשר במסגרתו התקבלה תביעה שהגישה הרשות המוסמכת לוועדת ההכרעה, נגד אגודה, שהינה אגודה שיתופית המאגדת בתוכה 36 אגודות המחזיקות בשטח אדמה גדול, בגין שימוש חורג בקרקע.

לאחרונה (26.2.2020) ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין** בערעור שהוגש על החלטת הוועדה. בשל חשיבותו הרבה של פסק הדין שניתן בערעור, המהווה נדבך נוסף בהחמרת הענישה בפסיקה נגד מפירי החוק, בחרתי לסקור אותו בפניכם.  

ראשית אזכיר כי בתביעה שהגישה הרשות נטען כי הנתבעת הפרה את חוק ההתיישבות בכך שהקנתה זכויות שימוש בקרקע ובמים לצד ג', שאינו זכאי לכך. בתביעה נטען בין השאר כי לאור העובדה כי מדובר בקרקע זמנית לא ניתן היה מלכתחילה לתת לגביה היתר לשימוש חורג. 

בכתב ההגנה טענה האגודה כי נכון לעת הגשת התביעה לא נעשה כל שימוש חורג בשטח המריבה וכי האגודה נכנסה לשותפות אמת עם צד ג' תוך עיבוד עצמי באמצעות עובדים וכלים משלה.

בפסק דינה דחתה הוועדה את הטענה כי לא ניתן לתת היתר לשימוש חורג לקרקע זמנית.

על רקע של צמצום מקורות ההכנסה מהחקלאות נוצר הצורך באיתור מקור הכנסה אלטרנטיבית לחברי האגודה החקלאית במושב.  כך עלה הרעיון להקמת מרכז מסחרי ותחנת דלק בחלקות האגודה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל המאפשרת לאגודות ליזום מיזמים כלכליים שאינם חקלאים.

וועד האגודה הוביל  פרויקט ייזום של מרכז מסחרי, תוך יצירת וודאות ברורה לגבי השיתוף כולו, מהותו, היקפו על כל מרכיביו וזאת באמצעות הכנסה קבועה ומוגדרת למושב ולחבריו בגישה של  "ללא נטילת סיכונים".

הגישה המוזכרת לעיל נחשבה גישה חדשה ואחרת, מצד אחד הגבילה את הכנסות המושב לסכום החזר חודשי שלא יפחת מסכום שנקבע מראש ומאידך הבטיחה את קיומו של הפרויקט מבלי לחשוף את האגודה לסיכונים תפעוליים וכלכליים. כ"כ הוסכם כי חלקו של המושב לא ידולל בשום מקרה. מנגנון ההסכם המוזכר לעיל של

"יזם –  אגודה"  מגלה עניין רב אצל מושבים (וקיבוצים) נוספים בארץ שביקשו לאמצו כמודל לגישה אחראית בתכנון ובנית פרויקטים כלכליים במושבי

עמוד 1 מתוך 7

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237