בהמשך למכתבנו שבסימוכין ובהמשך לשאלות ובקשות נוספות שהובאו לפתחנו בכל הנוגע לאפשרות לקיים אסיפה כללית בתקופה זו, הרינו להבהיר:  אנו סבורים כי גם כעת, על אף ההקלות שניתנו, יש להימנע ככל האפשר מכינוס אסיפה כללית.

ככל שהנושאים העולים לדיון ולהכרעת האסיפה הכללית הינם מן הסוג הסובל דיחוי, יש להעדיף אפשרות זו.

הודעת רשם האגודות השיתופיות - 15/06/2020

בית המשפט העליון קבע כי סכסוך אודות חברות באגודה שיתופית אינה סוגיה חוקתית אלא רק במקרים חריגים ובכך הביא לסיום דיון לא סגור זה שנמשך עשרות בשנים.

מדובר על בקשת רשות ערעור של נהריה –כפר שתופי להתיישבות חקלאית על החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר במסגרתה נדחתה בקשת אגודת נהריה להורות על עיכוב הדיון בתובענה שהוגשה נגדה בשל קיומו של סעיף בוררות הקיים בתקנונה. (רע"א 959/20).

בפרשה זו דובר על אישה שחברותה הופסקה באגודה בשל העובדה שאינה עומדת בתנאי הכשרות לחברות מאחר ואינה מחזיקה במשקה החקלאי. בית המשפט המחוזי שאליו פנתה האישה לביטול החלטת האגודה, קיבל את תביעתה ביולי 2017 וקבע כי אופייה של האגודה השתנה, כמו עיסוקם החקלאי של יתר חברי האגודה עבר וחלף מהעולם וכי הוצאתה מהאגודה הייתה שלא כדין.

כשנה לאחר מכן הלכה האישה לעולמה וביתה ביקשה להעביר אליה את חברותה באגודה ואל הבקשה גם צורפה פניית האם למנות את הבת כחליפתה.

כשמיענה האגודה לענות הגישה הבת בדרך של המרצת פתיחה פניה לבית המשפט בבקשה שיורה לאגודה להעביר את חברותה של האם אליה.   האגודה בתשובה לבקשה השיבה כי הבת אינה כשירה להירשם כחברה באגודה שכן אינה מתגוררת בשטחי האגודה כנדרש בתקנות ובתקנון האגודה. בנוסף טענה האגודה שאת הסכסוך יש להעביר להכרעת רשם האגודות השיתופיות או לעכב את ההליכים בשל קיומה של תניית בוררות בתקנון האגודה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האגודה להעביר את הדיון לרשם האגודות וגם דחה את הבקשה לעכב את ההליכים בתובענה כדי להעבירה לבוררות וקבע כי הוא מקבל את עמדת הבת שעניין חברותה הוא עניין חוקתי ולא עניין פנימי הנוגע לעסקי האגודה ולכן סעיף הבוררות לא חל על עניינים חוקתיים.

על החלטה זו של בית המשפט שלא להעביר את הסכסוך לבוררות בטענה שמדובר בעניין חוקתי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שקיבל את הערעור וקבע בפסק דין תקדימי כי אמנם נקבע בפסיקה כי עניינים בעלי עניין "חוקתי" לא יוכרעו בידי בורר אלא יגיעו לדיון בבית המשפט גם אם יש תניית בוררות, אך אין זה המקרה.

בית המשפט העליון עשה סדר בסוגיה זו שהייתה פתוחה עשרות בשנים וקבע כללים ברורים הקשורים לסכסוכים בקבלה לחברות או בהוצאה מחברות

רע״א 959/20 נהריה - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ׳ דפנה פרידמן, פס״ד מיום 03.05.20

רשם האגודות השיתופיות ער לקושי בעת הזו לקיים אסיפות כלליות באגודות שיתופיות ובכלל כך במושבים וקיבוצים קל וחומר לאור המתחייב מתקנות שעת חירום המגבילות את הפעילות עליהן פירטתי שבוע שעבר.

אז מה עושים?

נמנעים ככל הניתן מכינוס אסיפות כלליות.

אם קיימים מקרים מיוחדים ויוצאי דופן אשר דחיית ההכרעה בהם עלולה לגרום לנזק כלכלי משמעותי לאגודה או לחבריה, למשבר חברתי עמוק, או לקושי של ממש בהמשך ניהולה התקין של האגודה יש לפעול בהתאם לכללים להלן:

הנחיות רשם האגודות לקיום אספות כלליות לקיום ישיבות במגבלת משרד הבריאות (עד 10 משתתפים)

ההנחיות המצ"ב מאפשרות הארכת תוקף לוועד נבחר זאת על פי ההנחיות המפורטות וכן הן מתייחסות לישיבות ועד בהרכב העולה על 10משתתפים.

על רקע של צמצום מקורות ההכנסה מהחקלאות נוצר הצורך באיתור מקור הכנסה אלטרנטיבית לחברי האגודה החקלאית במושב.  כך עלה הרעיון להקמת מרכז מסחרי ותחנת דלק בחלקות האגודה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל המאפשרת לאגודות ליזום מיזמים כלכליים שאינם חקלאים.

וועד האגודה הוביל  פרויקט ייזום של מרכז מסחרי, תוך יצירת וודאות ברורה לגבי השיתוף כולו, מהותו, היקפו על כל מרכיביו וזאת באמצעות הכנסה קבועה ומוגדרת למושב ולחבריו בגישה של  "ללא נטילת סיכונים".

הגישה המוזכרת לעיל נחשבה גישה חדשה ואחרת, מצד אחד הגבילה את הכנסות המושב לסכום החזר חודשי שלא יפחת מסכום שנקבע מראש ומאידך הבטיחה את קיומו של הפרויקט מבלי לחשוף את האגודה לסיכונים תפעוליים וכלכליים. כ"כ הוסכם כי חלקו של המושב לא ידולל בשום מקרה. מנגנון ההסכם המוזכר לעיל של

"יזם –  אגודה"  מגלה עניין רב אצל מושבים (וקיבוצים) נוספים בארץ שביקשו לאמצו כמודל לגישה אחראית בתכנון ובנית פרויקטים כלכליים במושבי

תקנוני הקיבוצים כוללים, ברובם, סעיף ששמו "פקיעת חברות מאליה". תחת כותרת זו מפורטות נסיבות, כדוגמת פטירת החבר חו"ש, שאם התרחשותן נפסקת חברותו של החבר מעצמה, ללא צורך בהחלטה נוספת של הקיבוץ. אלא שפעמים רבות קיים פער בין המציאות בשטח למציאות המשפטית. דוגמא לכך קיבלנו בפסק דין שניתן לאחרונה (12.9.19)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, אשר מפאת חשיבותו לקיבוצים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

באותו מקרה נדון ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות לדחות בקשה להכרה במערער כחבר קיבוץ.

*עמ"נ (מינהליים י-ם) 3009-09-18 עופר טלר נ' קיבוץ כפר גלעדי- אגודה שיתופית (פורסם בנבו, 12.09.2019) "שה"

מרביתם המוחלטת של הישובים הכפריים מאוגדים תחת אגודה שיתופית על פי הסיווג המתאים לאותה אגודה. (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה קהילתית ועוד)

אגודה, היא סוג של תאגיד שהוקם על ידי חבריו להשגת מטרה משותפת ובשונה מתאגידים אחרים לחברות האישית יש משמעות בחוק ורק במצבים נדירים ניתן למנות מיופה כוח לייצג את החבר באסיפה הכללית.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת קיומו של רווח כזה.

עוד נקבע בפסיקה כי התקנון מהווה חוזה בין האגודה לחברי האגודה ובין חברי האגודה בינם לבין עצמם ולכן חשיבות עדכון התקנון והתאמתו לשינויים הנדרשים מחייבת בחינה ועדכון של התקנון אחת לכמה שנים.

חשוב לציין כי תקנון האגודה הינו המדרג הנמוך ביותר ואסור שיסתור את כל חוק, את פקודת האגודות השיתופיות ואת תקנות האגודות השיתופיות.

חברות במושב, או בכל אגודה אחרת, טומנת בחובה זכויות וחובות כאחד. ברובם המוחלט של התיקים המגיעים לפתחו של רשם האגודות, מבקשים הפונים להכיר בהם כחברי אגודה, לאחר שהאגודה סירבה לעשות כן. מבחינה זו, המקרה שנדון לאחרונה* בפני סגן רשם האגודות היה שונה. באותו עניין היו אלו דווקא המבקשים שפנו אל הרשם וביקשו למחוק את שמם מפנקס החברים בעוד שהאגודה טענה כי מדובר בחברים מן המניין. בהחלטתו דן סגן הרשם בדרכים בהן ניתן להכיר באדם כחבר אגודה, ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריהם.

אותו עניין החל במינוי חוקר מטעם הרשם לדון בשאלת חברותם של הפונים באגודה. בדו"ח החקירה שהגיש המליץ החוקר שלא לגרוע את שמם של המבקשים מפנקס החברים. המלצה זו הובאה להכרעה בפני סגן הרשם.

*273-4112-18 מתניה ונעמי אהרונוביץ נ' נריה - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע״מ(פורסם בנבו, 18.08.2019)

אגודה הינה סוג של תאגיד משפטי (cooperative), דהיינו התארגנות של חבר בני אדם המבקשים יחד לפעול לקידום מטרה משותפת וכך למעשה הוקמו הקיבוצים, המושבים השיתופיים, מושבי העובדים, הכפרים השיתופיים ועוד.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת את קיומו וזאת בשונה מחברה שבה השאת ההון והרווח הינו המטרה המרכזית.

בעוד בחברה יכול להיות אדם אחד הבעלים של החברה וגם יכולים להיות בעלי מניות שחלקם בחברה שונה, הרי שבאגודה שיתופית בעיקרון לכל חבר יש אותן זכויות וחובות וכך גם זכויות ההצבעה באספה הכללית שהינה אישית. (ייפוי כוח מתאפשר רק במקרים ייחודיים).

שוני חשוב ונוסף הוא הניהול של האגודה ובדרך כלל הנהלת האגודה נבחרת לתקופה של שנתיים והמכהנים בה עושים זאת על דרך של התנדבות וללא כל תמורה כספית ויכולתם לקבל החלטות מחייבת לא פעם סיוע מקצועי של מומחים בתחומים שונים ובעיקר בתחום המשפט.

סיום שנה ותחילת שנה חדשה היא הזדמנות לבחון מחדש את התנהלות האגודה על מנת לרענן תחומים שבהם האגודה צריכה לבדוק את עצמה.

שנתיים לאחר שבית המשפט העליון הכריע בנוגע לחובת תשלום לאגודה שיתופית במקרה בו חבר האגודה הפסיק חברותו (ע"א2853/16, ע"א 2890/16 12568-03-1 משעלי ואח' נגד מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, "עניין שריד", וראו חוזר משרדנו 17/17 מחודש נובמבר 2017), נדרשה לנושא גם מנהלת מחלקת הבוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד דנה ביאלר.

תב' 2624/27/2016, טל אל ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ נ' אזרך איזולדה, בפני מנהלת מחלקת בוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות.

חוזר מס׳ 14/19 של משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

 

עמוד 1 מתוך 9

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237