הסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מזהמי הסביבה פקעה / איתן מימוני, עו״ד

איתן מימוני, עו״ד איתן מימוני, עו״ד

ביהמ"ש נתבקש לפסוק עונש למטמנת עברון, קיבוץ עברון ומנהליו שהורשעו בניהול עסק בניגוד לתנאי רישיון עסק שניתנו לו, וגרימת מפגעים סביבתיים שונים.

הרקע

הנאשמת 1- חברת "עברון- תממ מחזור" עוסקת בהטמנה ובמחזור אשפה, והיא מנהלת אתר להטמנת פסולת בקבוץ עברון, שהינו הנאשם 2, אשר היה מעורב בעצמו בניהול האתר. נאשם 3 שימש כמנכ"ל החברה וכמנהל האתר מטעם הקיבוץ, והנאשם 4 שימש כמנהל התפעול והאחזקה של האתר.

כל הנאשמים מואשמים בהפעלת האתר בניגוד לתנאי רשיון העסק, ובכלל זה: היעדר תשתיות איטום כנדרש, גלישת פסולת ועוד. בעקבות חלק מההפרות הנ"ל, נשלחה לנאשמים 1 ו- 3, התראה  לפי סעיף 20כא לחוק המים, תשי"ט-1959 ולפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968. חרף מכתב ההתראה והשימוע שנערך בענייין, המשיכו הנאשמים להפעיל את האתר בניגוד לתנאי רישיון העסק, כך גם המשיכו מפגעי ריח מהאתר, והימצאותם של בעלי חיים שניזונו משאריות הפסולת.

המשרד להגנת הסביבה הדגיש שהנאשמים ביצעו את העבירות על פני תקופה של 5 שנים, וכי האינטרס הציבורי מחייב ענישה הן להרתעת היחיד, והן להרתעת הרבים. נטען, כי הנאשמים הורשעו בעבירות ניהול עסק בניגוד לתנאי רישיון, אי הימנעות מכל פעולה מזהמת מים ו/או העלולה לגרום לזיהום מים, בגרימת ריח חזק ובלתי סביר, ונאשמים 3-4 הורשעו בעבירות של הפרת חובת הפיקוח.

מנגד, הנאשמים טענו כי כל הפסיקה אליה התייחס המשרד להגנת הסביבה דנה באתרי פסולת פיראטיים, על כן מדובר בנסיבות מחמירות יותר מבמקרה שלפנינו, שהרי כאן מדובר במטמנה מורשת, אשר ביצעה השקעות עתק בתשתיות, זאת להבדיל מאתר פיראטי, המכניס רווחים לבעליו ללא השקעה בהכנות, בתשתיות, תב"ע, ועוד. בהתאם, הנאשמים הפנו לפסיקה שונה בה הענישה הייתה מקלה יותר.

הנאשמים טענו עוד כי המשרד הפריז בהאשמותיו בין היתר כי לא הורשעו בעבירה של זיהום מים אלא רק בפוטנציאל לכך ובהעלאתו הרשעות שאינן בתוקף משום שיש בהן התיישנות. נטען כי אף מדברי עדת התביעה עולה כי המטמנה עובדת בהתאם לסטנדרטים הכי גבוהים מבחינת תפעול, רגולציה והשקעה בתשתיות. בנוגע למפגעי הריח נטען, שמתוך כך שבמטמנת זבל עסקינן, לא מן הנמנע כי בסביבתה יהיה זבל וריחות לא נעימים. הנאשמים טענו שיש לשים לב לנסיבות ולכך שלא מדובר בעבירות שתוכננו ע"י עבריינים אלא באנשים נורמטיביים ושומרי חוק, העובדים קשה בקיבוץ.

דיון והכרעה                                                                                  

ביהמ"ש הכיר בחשיבותו של ערך הגנת הסביבה. נקבע כי המושג "איכות הסביבה" אינו רק צמד של מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ. בעידן המודרני, הכולל תעשיות מזהמות ואוכלוסייה גדולה המסוגלת לייצר אשפה בכמויות עצומות, קמה חובה על כלל האוכלוסייה, לשמור על הטבע, כולל האוויר, הים, היבשה ופנים כדור הארץ, כולל מי תהום, ודיני איכות הסביבה מייצגים את רצון האנושות לעגן באמצעות חקיקה את רצון החברה לשמור על איכות הסביבה.

ביהמ"ש קבע כי ידע כל תאגיד, וידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח, כך שהסבלנות שהנהיגו ביהמ"ש כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בד"כ בהטלת קנסות, פקעה, ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה.

הנאשמים, במעשיהם, פגעו בערכי הטבע ובאיכות החיים, ומידת הפגיעה היא חמורה. בקביעת מתחם העונש ההולם, ביהמ"ש לקח בחשבון את הערכים החברתיים שנפגעו ואת מידת הפגיעה בהם, את מדיניות הענישה הנהוגה, וכן את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ובחלקו של כל אחד ואחד מהנאשמים, כאשר החלק העיקרי בביצוע העבירות שייך לחברה, אחריה לקיבוץ, לאחר מכן לנאשם 3, והחלק הקטן ביותר הוא חלקו של הנאשם 4. עוד התחשב בנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות, אך בעיקר נלקח בחשבון הנזק והזיהום שהיו עלולים להיגרם כתוצאה ממעשי הנאשמים.

הנאשמים, כאמור, ביקשו לאבחן בין מטמנה מאושרת, שהפרה את תנאי הרישיון שניתן לה, לבין מטמנה לא מאושרת, שכלל לא קיבלה רישיון. ההבדל העיקרי, בכל הנוגע לדיני איכות הסביבה, בין שני סוגי המטמנות הנ"ל, אינו טמון בעבירה של עיסוק ללא היתר, או הפרת תנאים בהיתר, אלא, במהות הזיהום ועוצמת הפגיעה באיכות הסביבה. מכאן, יכול להיות מצב בו מטמנה פיראטית זיהמה אך במעט את איכות הסביבה, ומנגד יכולה להיות מטמנה שקיבלה היתר כדין, אך הפרה אותו תוך גרימת זיהום חמור לאיכות הסביבה. ברור, שבמקרה זה, עונשה של המטמנה המאושרת יהא חמור בהרבה מעונשה של המטמנה הלא מאושרת.

סיכום

בהתחשב בכל הנימוקים דלעיל, מצא ביהמ"ש כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשי הנאשמים הם:

נאשמות 1 + 2 : קנס הנע בין 200,000 ₪ 800,000 ₪, והתחייבות כספית כפולה.

נאשמים 3 + 4 : קנס הנע בין 20,000 ₪ ועד 80,000 ₪, התחייבות כספית כפולה.

  וכן ממאסר מותנה ועד ל- 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות.

בנוגע לרכיב המאסר בעונש, הוחלט כי לפנים משורת הדין, להימנע מהטלת מאסר בפועל של ממש על מי מהנאשמים 3 ו- 4, אך הובהר, שבעתיד ייתכנו מקרים בהם העונש הראוי יהא מאסר בפועל, בין זה שניתן לרצותו בעבודות שירות, ובין זה שירוצה מאחורי סורג ובריח, אך כל מקרה ונסיבותיו. 

מסקנת ביהמ"ש היא, שבגין ביצוע כל העבירות שבכתב האישום, יש להטיל על כל הנאשמים יחד, לשלם קנס בסך 1,000,000 ₪ (מיליון ₪), והתחייבויות כספיות בסך 2,000,000 (שני מיליון ₪), בנוסף למאסר המותנה שהוטל על נאשם 3, והכל בהתאם לחלוקה שפורטה בגזר הדין.

בנוגע לנאשם 4 – נאשם זה עבר תהליך שיקומי, והוא ממשיך לעבוד במטמנה, בכדי לפרנס את בני משפחתו, ולאור חלקו הקטן יותר מחלקם של יתר הנאשמים, ולאור כל הנימוקים שפורטו על ידי לעיל, כולל מצבם הרפואי שלו ושל רעייתו, נמצא שיש לאבחן בינו ובין הנאשם 3, שהיה בכיר יותר אצל החברה. ביהמ"ש שוכנע, שקיים סיכוי של ממש כי הנאשם 4 ישתקם, ועל כן החליט, כי בעניינו ניתן לסטות לקולא מהרף התחתון של מתחם העונש ההולם את מעשיו, הן בנוגע לרכיב הקנס והן בנוגע לרכיב המאסר המותנה, עד כדי מחצית מסכום הקנס וויתור על רכיב המאסר המותנה.

ת"פ (חיפה) 37109-03-16 – מדינת ישראל- המשרד להגנת הסביבה נ' עברון- תממ מחזור ואח', פס״ד מיום 22 בינואר 2020.

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.