ביהמ"ש העליון: בעלות בנחלה חקלאית במושב כרוכה בחברות באגודה השיתופית / איתן מימוני, עו״ד

איתן מימוני, עו״ד איתן מימוני, עו״ד

ערעור שהגיש מושב שזור על שני פסקי דין שניתנו בביהמ"ש המחוזי בהם נקבע כי המשיבים, שהינם מתיישבים בשטח המושב אולם אינם חברי המושב, זכאים להירשם כבעלי נחלות יחד עם כל הזכויות הנלוות לכך.

הרקע

בין מושב שזור, הסוכנות היהודית, ורשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם משבצת במסגרתו המושב קיבל זכויות על הקרקע. בשנות ה-70 התיישבו במושב 55 משפחות שחלקן הגדול היו חברי אגודה וקיבלו בו נחלות. בהמשך, הסוכנות שמהווה את הגוף המיישב בהסכם הפנתה 19 משפחות נוספות לרמ"י לצורך הקצאת נחלות כאשר בפועל נכרתו מולם הסכמים שפרטיהם אינם ידועים.

המשפחות בנו את בתיהן במושב בשנות ה-80 ומאז מתגוררות בהם. מאז החלו להתגורר במושב, סרב המושב להקצות למשפחות שטחים לנחלותיהן לצרכי עיבוד חקלאי או לצרפם כחברים באגודה, והם נשארו בבחינת מתגוררים ללא זכויות מבלי שהוקצו להן אמצעי ייצור כמו מים, מכסות לגידולים חקלאיים, וכן מבלי שיוכלו לקבל זכויות כספיות שמגיעות לחברי אגודה כגון: חלק בפיצויי הפקעה על שטח שנגרע מהמושב לטובת העיר כרמיאל, וכספים על פדיון מניות תנובה שהיו בבעלות המושב אותם קיבלו חברי האגודה.

במקביל להליכים המשפטיים התנהלו הליכים בין הצדדים בפני רשם האגודות השיתופיות, אשר עסקו בשאלת בחרותם של המשפחות באגודה. בסופו של דבר התקיימה הצבעה באסיפה הכללית, בה נדחו כל הבקשות של המשפחות להתקבל לחברות באגודה.

לאור הדברים עיקר המחלוקת היא- האם לתובעים הוקצו נחלות במושב, שאז הם זכאים גם לכל הזכויות הנלוות לכך, או שהם קיבלו רק מגרשים לבניית ביתם במסגרת פרויקט "בנה ביתך" שנועד להרחבת המושב.

ביהמ"ש המחוזי פסק בשני המקרים כי לתובעים הוקצו נחלות במושב, ועל כן זכאים הם לקבל קרקעות וזכויות כפי שקיבלו חברי המושב. על ההבדלים בין הכרעות בתי המשפט עמד ביהמ"ש העליון בהרחבה בפסק דינו.

המושב ערער על פסקי הדין וטען, כי המשפחות אינן חברות באגודה ועל כן לא מגיעות להן זכויות כל שהן בנכסי האגודה או שטחים המגיעים לבעלי נחלות חקלאיות.

מנגד, טוענות המשפחות, כי המונח "נחלה" הוא מונח בעל משמעות ברורה וכי הוא כולל בתוכו את כלל הזכויות הנלוות של בעלי נחלה חקלאית לרבות אמצעי הייצור, השטחים והכספים מפירות אמצעי הייצור והסכמי ההפקעה שנחתמו במשבצת המושב. לשיטתן, בעל נחלה לא חייב להיות חבר באגודה החקלאית, והדבר עולה גם מהוראות החלטה 970 של מועצת מקרקעי ישראל לפיה זכויות במקרקעין אינן תלויות בחברות באגודה.

דיון והכרעה

ביהמ"ש העליון דן בשאלה האם להותיר את החלטות ביהמ"ש המחוזי על כנן ולקבוע כי המשפחות בעלות נחלה חקלאית וזכאיות לזכויות הנלוות אליה גם אם אינן חברות באגודה, או לקבוע שאינן זכאיות כלל לזכויות הנלוות. לצורך כך, בחן ביהמ"ש העליון שלוש חלופות אפשריות למתווים אשר הוצעו ע"י רמ"י על מנת להתמודד עם הבעיה.

החלופות הראשונה והשנייה הציעו לפצל את החברות באגודה מן הזכויות בנחלה מכוח החלטה שיפוטית, או לחלופין מכוח סעיף בחוזה המשבצת המאפשר לרמ"י ולסוכנות לפעול במקרקעין שבמשבצת המושב על פי שיקול דעתן ללא צורך בהסכמת האגודה במקרים חריגים. היתרונות באפשרויות אלה הן שהמשפחות יוכרו כבעלי נחלות מבלי שיתקבלו כחברים באגודה, תוך שהשטחים ואמצעי הייצור של המושב יחולקו שווה בשווה בין בעלי הנחלות לרבות המשפחות. בכך תינתן גושפנקא למעשה העשוי ששרר בשטח כבר למעלה מ-30 שנה, והדבר יהווה מענה לחוסר תום הלב בהתנהלות האגודה. כמו כן, פתרונות אלו משקפים את המצג שהציגו הצדדים לרשויות לפיו המשפחות בעלות נחלה במושב.

החלופה השלישית הינה גריעת השטח העודף עליו נמצאות הנחלות של המשפחות ממשבצת המושב, והענקת השטח למשפחות במסגרת חוזים פרטניים אשר אינם קשורים בהסכם המשולש שהאגודה צד לו. בכך יצומצם שטח המושב ל-55 נחלות ושאר השטח יושב לידי רמ"י אשר תחכיר את השטח למשפחות בלא צורך בהסכמת האגודה. עפ"י חלופה זו, ביהמ"ש לא יפגע בעקרונות היסוד של אגודות שיתופיות לפיהן החברות באגודה קשורה בקשר הדוק עם הזכויות הנלוות של ההחזקה במקרקעין בשטחה. החיסרון יהיה בכך שהמשפחות יאלצו לשלם דמי חכירה מהוונים וכי הדבר יהיה מנוגד למצג שהציגו הרשויות השונות.

לאחר ששקל את החלופות, קבע ביהמ"ש העליון כי החלופה הטובה ביותר היא השלישית. ביהמ"ש העליון נימק את החלטתו בכך שהמשפחות לא עבדו מעולם בחקלאות והם אינן ומעולם לא התקבלו לחברות באגודה. אליבא דביהמ"ש העליון, מתן נחלות וזכויות למי שאינם חקלאים ואינם חברי אגודה מנוגד לרעיון העומד בבסיסן של הנחלות החקלאיות. ביהמ"ש העליון הוסיף לציין, כי אומנם היו מקרים בעבר בהם פוצלה החברות באגודה מהזכות לנחלה, ואולם, הדבר נעשה תוך שמירה על העיקרון לפיו מלכתחילה הזכאות לנחלה חקלאית תהיה צמודה לחברות באגודה.

עוד ציין ביהמ"ש העליון כי התוצאה מתיישבת גם עם התנהגותן של המשפחות, אשר במשך שנים רבות התנהלו כמי שמחזיקות בשטח למגורים בלבד ולא בשטחים חקלאיים נוספים אשר זכאים לה בעלי נחלות ולא נשאו באותם חובות של בעלי נחלות.

לאור האמור, נפסק כי האפשרות השלישית נותנת ביטוי לכוונה האמיתית של הצדדים בעת ההתקשרות בינהם, והיא שהמשפחות יהיו בעלי קרקע בלבד ולא בעלי נחלות חקלאיות והזכויות הכרוכות בכך. על כן קבע ביהמ"ש העליון, כי השטח בו נמצאות המשפחות יגרע ממשבצת המושב, תוך שהמשפחות יחתמו מול רמ"י חוזי חכירה פרטניים אשר יעניקו להם זכויות של ברי רשות בקרקע.

סיכום

לאור האמור, קיבל ביהמ"ש את ערעורי המושב וקבע כי יש לנהוג עפ"י החלופה השלישית לפיה המשפחות יהיו בעלות זכות מגורים בלבד ולא בעלי נחלות חקלאיות.
בהתחשב בנסיבות ובחוסר תום הלב בהתנהלות המושב, לא עשה ביהמ"ש צו להוצאות, וקבע כי ההוצאות שנפסקו לחובת המושב בביהמ"ש המחוזי יישארו על כנן.

 

ע"א 7019/14 שזור מושב עובדים נ' פרג'י, פס״ד מיום 16/05/2018

 

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.