פסקי דין
לשון הרע בין חבר מושב לחברי הנהלה / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
01 דצמ 2017 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״דאין זה סוד כי לעיתים קיים מתח בין אחד או יותר מחברי המושב לבין חבר או חברים המכהנים בוועד ההנהלה. במקרים מעין אלו אנו עלולים לפגוש בסוגיית לשון הרע. הפעם בחרתי לסקור בפניכם פסק דין העוסק בסוגיה זו. אמנם בפסק הדין הצדדים היו חבר קיבוץ מול מרכז המשק, אולם בהחלט ניתן ללמוד ולהשליך הימנו ליחסים בין חבר מושב ליו"ר ועד ההנהלה או חברי הנהלה. מדובר בפסק דין שניתן ממש לאחרונה בבית המשפט השלום באשדוד (10.10.17)* כאשר השאלות המרכזיות שעלו בפסק הדין היו האם מכתב ששלח מרכז משק למספר אנשים מהווה לשון הרע כנגד החבר? ואם כן, האם עומדת למרכז המשק הגנת "אמת דיברתי"?
באותו עניין הגיש חבר תביעה בגין עוולת לשון הרע כנגד מרכז המשק וכנגד הקיבוץ עצמו. על פי הנטען בתביעה, מרכז המשק שלח דוא"ל למספר מכותבים, ובו התייחס, בין השאר, לאירוע שבו על פי הטענה תקף אותו התובע, בעת פגישה במשרדו של מרכז המשק. בין השאר נכתב באותו דוא"ל: "הוא לקח אותי בצוורון, הרים אותי ולחץ אותי נגד הקיר וצעק בפנים ... פנים היו מעוקמות. הוא גרם להוצאת החולצה שלי מהמכנסיים שלי...".
יצוין כי פגישה זו נערכה על רקע מחלוקות שהתגלעו בין התובע למרכז המשק, באשר לאופן ניהול מעבדת המחשבים והאלקטרוניקה שפעלה בקיבוץ תחת ניהולו של התובע.
ת"א (שלום)(אשדוד) 40968-06-14 מיכאל טר קזריאן נ' קיבוץ יהל-אגודה שיתופית (פורסם בנבו, 10.10.2017)
בקשת המושב מירון לבטל החלטת רשות מקרקעי ישראל לאפשר רכישת זכויות בנחלה במושב ללא הסכמת האגודה / איתן מימוני, עו״ד
28 נוב 2017 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דבקשה שהגיש מושב מירון למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לאפשר העברת הזכויות בנחלה הנמצאת בשטח המושב לבני זוג אשר רכשו אותה מחברת מושב, בלא הסכמת המושב.
ת"א (נצרת) 26094-09-17 מירון מושב עובדים נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 06/10/2017
ביהמ"ש העליון ביטל את הכרעת המחוזי וקבע כי אגודה קהילתית רשאית לחייב גם את מי שאינם חבריה בגין שירותים קהילתיים אותם היא מספקת / איתן מימוני, עו״ד
26 נוב 2017 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר עסק בשאלה האם תושבי ההרחבה של קיבוץ שריד, אשר פרשו מחברותם באגודה הקהילתית, רשאים להפסיק לשלם את מיסי האגודה הקהילתית
ע"א – 2853/16 2890/16 גולן משעלי ואח' נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית קהילתית ואח'י, פס״ד מיום 02/11/2017
ההיטל על העסקת עובדים זרים בחקלאות בוטל החל מינואר 2016 ואולם היטל זה מסתבר, שריר, קיים, בועט ונושך בהעסקת מסתננים.
בישראל שוהים נכון לסוף 6/2017 38,540 מסתננים בעיקר מאפריקה, (72% מאריתראה, 20% מסודן) מקצתם מועסקים גם בחקלאות. בסוגריים יוער סוגיה לא פתורה היא האם ההיטל הנדרש הינו בשיעור 10% או 20%.
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון(1) נקבע כי ביסודו הושת ההיטל על עובדים זרים חוקיים, אבל...."תכליתו של ההיטל היא לצמצם העסקת עובדים זרים בכלל... לעניין זה, אין הבדל בין עובדים אשר נכנסו לישראל כדין, לבין עובדים אשר הסתננו לישראל, ולא קיבלו היתר עבודה בישראל, ולא נקבעו לגביהם כל מכסה או אמצעי בקרה מעבר לכך, קשה להלום, כי דווקא מי שמעסיק עובד זר חוקי יחוייב בהיטל, ואילו מי שמעסיק עובד זה שהסתנן ללא היתר, יופטר מחובה זו".
פסק הדין ניתן בערעור שהוגש על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע(2) שם הוגש ע"י המערער כאן ערעור על קביעתו של פקיד השומה. במסגרת הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתקבל במחוזי – הבקשה נדחתה (בינתיים, ולטענת המערער, צמח החוב ל-18 מיליון ₪).
ע"א 446/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון ניתן ב-12.9.2017.
הבן הממשיך הלך לעולמו לפני בעלי הנחלה. למי תעבור הנחלה בפטירת ההורים?/ עו"ד צבי שני
20 נוב 2017 נכתב ע"י צבי שני, עו״דבן ממשיך"- רבות נכתב על מושג זה, והנה מגיעה העת בה הנושא נדון רבות בבתי המשפט ברחבי הארץ. לפי הגדרתו, בן ממשיך זכאי לקבל את הזכויות במשק חקלאי לאחר פטירת שני ההורים, ואינו חייב לפצות את שאר היורשים. עם זאת, מה קורה כאשר הבן הממשיך ואשתו הולכים שניהם לעולמם לפני ששני ההורים נפטרים? האם הזכויות במשק יחזרו להורים, או שמא בעצם מינוי הבן הממשיך ההורים מוותרים על היכולת להוריש את המשק למי שיחפצו?
בשאלה זו בדיוק דן סגן הנשיאה, כב' השופט אלון גביזון, בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (ב"ש 2401/00, ב"ש 2402/00), ואשר פסק דינו ניתן ביום 24.10.2017. מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב בנושא הבן הממשיך, ואשר מהווה נדבך נוסף בהגדרת הזכות ומאפייניה השונים.
ת״ע (משפחה) (ב״ש) 2401/00 2402/00 מ. ׳ י. ואח׳, פס״ד מיוום 23/10/17
תשלומים לאגודה קהילתית – הכרעה בעליון / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
30 נוב -0001 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״דמושבים רבים, שהחליטו ברבות השנים על בניית הרחבה וקבלת משפחות של תושבים, פעלו להקמת אגודה קהילתית - במטרה שתאגד הן את מי שהם חברי האגודה החקלאית והן את מי שאינם כאלה. מהר מאוד התברר כי קיים מתח בין שתי האגודות ולא אחת נדרשתי לגיבוש הסדרים על מנת שאלו ידורו בשלום זו עם זו. מתח נוסף קיים בסוגיית התשלומים אותם רשאית האגודה הקהילתית לגבות מחבריה ואף ממי שפרש מחברות בה אך נשאר להתגורר ביישוב. סוגייה זו העסיקה לא אחת את בתי המשפט וניתנו בה הכרעות שונות. מחלוקות אלו הגיעו עד לבית המשפט העליון אשר ממש לאחרונה (2.11.17) נתן את הכרעתו* אשר מעתה והלאה תהיה ההלכה המחייבת. נוכח חשיבותו של פסק הדין ראיתי לנכון להביא את עיקריו בפניכם.
*ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (פורסם בנבו, 02.11.2017)
בתקנונים השכיחים בהתיישבות העובדות מצוי בד"כ סעיף בוררות המפנה מתדיינים בישוב בעת מחלוקת לבוררות.
סעיף 52 בפקודת האגודות השיתופיות מהווה "השראה" לסעיפי הבוררות.
הסעיף בין היתר עוסק בסכסוך "בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה".
סכסוך שכזה יכול שיסוב סביב זכויות של עובד האגודה. שאלה היא האם גם במקרה שכזה, היינו מחלוקת באשר לזכויות של עובד מכֹח דיני העבודה, האם גם אז יש תוקף לתניית הבוררות?
ס"ע 40601-02-17 ישראל עיני נ' עמותת הפועל ירושלים ניתנה 3.9.17.
ע"ע (ארצי) 791/05 דורון רץ נ' רועי ספיר
הפקעת קרקע בגין הפרת חוק ההתיישבות- זה הכלל / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
03 נוב 2017 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״דהקוראי הוותיקים וודאי כבר יודעים כי במסגרת הליווי המשפטי שמשרדי מעניק אגודות אני מלווה התקשרויות בתחומי חקלאות מגוונים: גדשי"ם, מטעים, רפתות, ענף הלול, קנביס רפואי ועוד. לא אחת הדגשתי בפניכם את הצורך להסדרת השימושים החקלאיים על פי המתחייב מחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההתיישבות") ומעת לעת אני מביאה בפניכם דוגמאות למקרים שעלו בפסיקה. המציאות של חקלאי ארצנו ואף הפסיקה מלמדים על מגמה ברורה של הגברת אכיפה מצד הרשות המוסמכת ונקיטה בסנקציות חמורות כנגד מפרי החוק, ובניהן הפקעת הקרקע והחזרתה לרשות מקרקעי ישראל. לא אחת, אני נשאלת- נו מה, באמת עלולים לקחת לנו את הקרקע?- דעו שהתשובה לכך חיובית. ממש לאחרונה בית משפט העליון (2.10.17)* נגע בסוגיה והדגיש שהפקעת הקרקע היא הכלל, ואילו הקנס הכספי הוא החריג בלבד.
רע"א 3019/17 החקלאי "תלמי מנשה" אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית (פורסם בנבו, 02.10.2017)
בשטף תביעות העובדים התאילנדים כנגד מעסיקיהם מופיע רכיב הפנסיה כאחד מרכיבי התביעה. גם בביקורת משרד העבודה (מקודם הכלכלה) "מככב" רכיב הפנסיה כעבירה עקב אי הפרשה בהתאם לצווים (פנסיה כללי וחקלאות).
במאמר זה נעסוק באותן תביעות אזרחיות בהן כדרך קבע מופיע רכיב הפנסיה בכתב התביעה והוא נתבע לכל תקופת ההעסקה אף אם חלפו למעלה מ-7 שנים מחודש העבודה שבעדו לא בוצעה הפרשה לפנסיה (ההתחיסות היא ליום הגשת התביעה).
במאמר מוסגר יצויין כי לגבי עובדים זרים בחקלאות לא נתקנו התקנות המאפשרות הפרשה לקופת פנסיה ייעודית (בניגוד לעו"ז בענפים אחרים).
פס"ד שדן בתביעה בעניין אי הפרשות לפנסיה חזר וחידד את ההלכה לגבי תוקפה של תביעה לתשלום הסכום המגיע בגין פנסיה בעד תקופת עבודה שחלה לפני יותר מ-7 שנים.
(1) ע"ע 36058-12-13 יעקב וקסלר נ' י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ ניתן 30.6.2017.
(2) סע"ש (חיפה) 40264-06-13.