תביעה שהגישה אלמנה אשר החזיקה בזכויות בנחלה במושב כנגד בנה ורעייתו, בה היא מבקשת מביהמ"ש להצהיר כי הבן ורעייתו אינם בעלי הזכויות בנחלה ולהורות על סילוק ידם ממנה וליתן צו האוסר עליהם לבוא בשעריה.

תמ"ש (משפחה)(קריית גת) 18751-11-14 פלונית נ' אלמוני, פס״ד מיום 17/09/2017

תביעת לשון הרע על סך 200,000 ₪ שהגישה חברת ועד המושב נס הרים בגין פרסומים כנגדה שנשלחו לגורמים שונים על ידי הנתבע.

ת"א (שלום)(ירושלים) 29011-08-13 – שמואל נ' נוריאל ואח'י, פס״ד מיום 20/06/2017

הלכה חדשה באופן חישוב המגיע לעובד שעתי שהיקף עבודתו משתנה מידי חודש

בפסק דין חדש⁽¹⁾ שונתה ההלכה לפיה מחושבת זכאותו של עובד שעתי לפיצויי פיטורים. עד כה נהגה ההלכה (הלכת "סנונית"⁽²⁾) שהתבססה על האמור בתקנה⁽³⁾ "היה שכר עבודתו של עובד... יראו כשכרו האחרון... את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים". לפי תקנה זו ובהתאם לפסק הדין שנהג, חושבה הזכאות לפיצויי הפיטורים בעובד שעתי שהיקף שעות העבודה השתנה, לפי ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה האחרונים מוכפל בשכר האחרון (ליחידה) אותו קיבל העובד. זו היתה ההלכה שנהגה.

ע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM BERH TEAMI ניתן 4.6.2017.

במציאות בה אנו חיים כאשר "כולם מכירים את כולם" והמועצה האזורית הינה מעסיק שכיח עולה בלא מעט מקרים השאלה האם העסקת קרוב משפחתו של ראש הרשות או של גורם משמעותי במועצה מותרת או שמא היא בבחינת נפוטיזם שריח רע עולה ממנו.

דיון בעניין שכזה התקיים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע⁽¹⁾ בעתירה נגד מינויו של עובד לתפקיד במועצה עקב היותו קרוב משפחה – בן דוד של ראש המועצה.

האם מתן שירותי טיפול בבעלי חיים שאינם למאכל ורכיבה בקיבוץ ובמושב הם שימושים חקלאיים? או שימושים הדורשים הסדרה מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)?

בשנים האחרונות הסדירה מועצת מקרקעי ישראל את הנושא במסגרת החלטות שונות: החלטה 1316 במושב, ולאחרונה בהחלטה 1472 בקיבוץ (הנסמכת בהגדרותיה על החלטה 1316). ראו גם חוזרי משרד 6/17 וכן 15/17 בנושא.

ישנה טענה נגד הסדר זה, המושמעת על ידי רבים העוסקים בענף, לפיה המדובר בשימושים חקלאיים לכל דבר ואין צורך להסדירם.

נושא זה עלה לדיון בבג"ץ, וזאת בעקבות החלטה 1316. הדברים תקפים גם לגבי שימוש זה בקיבוצים. 

בג"ץ קיבל את עמדת מועצת מקרקעי ישראל וקבע ששירותי טיפול בבעלי חיים, אחסנתם, רכיבה טיפולית ולימודי רכיבה לא ייחשבו כשימוש חקלאי, ויחשבו שימושים נלווים הדורשים הסדרה מיוחדת.

בג"ץ 8615/14 אמיר פלדשטיין נ' מועצת מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 05.01.2017(

בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י כבוד השופטים אליקים רובנישטיין, חנן מלצר וענת ברון, מושב צפריה, מושב עובדים להתיישבות דתית שיתופית בע"מ (להלן: "המערער ו/או מושב צפריה") נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן:"רמ"י"), ע"א 2149/15, נדחה ערעורו של המערער בעניין קבלת סעד הצהרתי, לפיו, זכאי המערער להגיש תביעת פיצויים לוועדת הפיצויים של רמ"י, בגין גריעת שטח מקרקעין ממשבצת נחלות אגודת המושב, לטובת הרחבה למגורים.

החלטה בעניין הסמכות העניינית של ביהמ"ש המחוזי לדון בתביעה שהגישו בן ואמו כנגד מושב משמרת לעניין גידול קנאביס בחלקות שברשותם בשטח המושב.

ה"פ (לוד) 35332-05-17 – גילה כרמי נ' משמרת מושב עובדים, פס״ד מיום 26/07/17

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר דחה תביעה לאכיפת הסכם מכר שנקבע בין הצדדים בנוגע למשק המצוי במושב גיאה.

ע"א (ב״ש) 58097-03-17  בן דוד נ' עמר, פס״ד מיום 27/07/17

אגודה שיתופית הינה יישות משפטית מתחום 'המשפט הפרטי' ועל כן פטורה מהחובה לערוך מכרזים לצורך קבלת עבודה או שירותים. יחד עם זאת, על מנת להפחית עלויות או לחילופין להשיא רווחים, עורכים לעיתים מושבים מעין התמחרות בה משתתפים מספר מציעים. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע דן בשאלה האם אגודה היתה רשאית לחזור בה מהתמחרות ולקיים התמחרות נוספת, על אף שכבר נבחר זוכה בהתמודדות הראשונה. בפסק הדין דובר על התמחרות בין חברי אגודה אולם הדברים רלוונטיים גם לעניין התמחרות שעורכת אגודה בין נותני שירותים, קבלנים וכיו"ב. כיוון שמדובר בסוגיה חשובה ושכיחה בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו של פסק הדין.

* ת"א (שלום) (ב"ש) 14236-11-14 משה עזרא נ' אגודה שיתופית -מושב עובדים להתיישבות (פורסם בנבו, 10.08.2017)