מידע בנושא אגודות שיתופיות

כל מי שהיה חבר בועדת קליטה יודע, כי קביעת קריטריונים לקליטה, ברורים ככל שיהיו, לא הופכת את עבודת הוועדה לקלה. שכן, התנאים החשובים ביותר לקליטה (אופי טוב, התאמה לקהילה וכיוצ"ב) אינה ודאיים או ניתנים למדידה, והם מקור להתלבטות הוועדה לגבי המועמד לחברות. שיקול הדעת של הוועדה, החורץ את גורל המועמד, נתקף לא אחת בבית המשפט. פסק דין שניתן לאחרונה (8.3.19) בבית המשפט המחוזי בנצרת עסק בסוגיה חשובה זו ועל כן בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.

באותו עניין דובר בתובעים אשר חפצו להיקלט בשנת 2013 כחברים בקיבוץ אשר ברבות השנים, בעקבות משברים דמוגרפים שעבר, הפך למושב עובדים. באותו שלב (שנת 2013) עוד לא שונה הקיבוץ למושב עובדים, ולא היה אפשרי להתקבל לחברות. משכך חתמו התובעים על "בקשת הצטרפות לפרויקט" (לא מושב). כמו כן עברו התובעים באותה השנה הליכים של קבלה (אבחונים ומיונים), ואף שילמו 20,000 ₪ דמי רצינות. בישיבתה מיום 23.5.13 החליטה ועדת הקבלה של הקיבוץ לקבל את בקשת התובעים להצטרף לפרויקט. באותה השנה עקרו התובעים את מקום מגוריהם ועברו לקיבוץ בו התגוררו במשך 4 שנים (2013-2017). אולם, ביום 27.3.17 קיבלו התובעים מכתב, חתום על ידי יו"ר הוועד הממונה, בו צוין כי לאחר שדן בבקשתם, החליט הוועד הממונה שלא לקבל את התובעים לחברות. בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי הנימוק שבגינו לא התקבלו התובעים לחברות היה כי הם אינם מתאימים למושב מהבחינה הקהילתית.

במסגרת תביעתם טענו התובעים, בין השאר, כי הקביעה שאינם מתאימים לחיי הקהילה סותרת את האבחון המקצועי שעברו התובעים בהצלחה ואת מבחן המציאות – מגורים במושב לתקופה של 4 שנים, בהן השתלבו ללא קושי וללא דופי. עוד נטען כי ההחלטה הנסמכת על קריטריון עמום הינה בלתי סבירה. עוד טענו התובעים, כי גם אם קריטריון מידת הקהילתיות הינו לגיטימי, הרי שלא ניתן להחילו עליהם רטרואקטיבית. לטענתם, מסיכומי פגישה כאלה ואחרים עולה, כי רק לאחר המועד שבו הודיעו להם כי לא התקבלו לחברות נקבעו לראשונה קריטריון זה.

*ה"פ (מחוזי נצ') 56424-05-17 בשמת פוקודה נ' מיצר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית (פורסם בנבו, 08.03.2019)

הוועדות בקואופרטיב מהוות מרכיב חשוב במבנה הדמוקרטי שלו. כל קואופרטיב מקים בתוכו מספר שונה של ועדות, לפי צרכיו. גם המושב, הקואופרטיב הרב-תפקודי, מקים בתוכו ועדות, וגלל היקפו הרחב של הקואופרטיב, והשילוב של מרכיבי הקהילה והשלטון המקומי, מספרן של הוועדות במושב הינו, בדרך כלל, רב יותר מאשר בקואופרטיבים אחרים.

המאמר לומד את מבנה ותפקוד הוועדות בקואופרטיבים שונים ברחבי העולם והנוסף את תפקידי ותפקודי הוועדות בקיבוץ, שגם הוא קואופרטיב כפרי והדומה במספר מרכיבים קואופרטיבים למה שקורה במושב.

המאמר מנסה לתאר ולהסביר וללמוד את תהליכי ייסודן של הוועדות במושב, באילו תחומים הן פועלות, מהן סמכויותיהן, ואיזה מקום יש להן במבנה הדמוקרטי של הקואופרטיב. הועדות במושב נמצאות בתחומים רבים המתוארים והמוסברים והמנותחים במסגרת המאמר. המאמר הוא ראשוני בנושא בו הוא עוסק ופותח פתח להמשך המחקר על הוועדות במושב.

בחירות לועד האגודה במושב מהווה פעמים רבות מקור למתחים ולעימותים. בשל כך, קיימת חשיבות רבה שהליך זה, עליו ממונה ועדת הקלפי יתקיים תוך הקפדה יתירה על הוראות הדין.

סטייה מהוראות אלו עלולה להביא לערעור על תוצאות הבחירות ובמקרים מסויים אף לפסילתן.

האם הצבעה באמצעות יפוי כח תביא לפסילת הבחירות? מה קורה אם תיבת הקלפי מוצבת מאחורי פרגוד?

החלטה שניתנה לאחרונה (30.5.19)* על ידי רשם האגודות השיתופיות, עו"ד מירון הכהן, עסקה בסוגיות אלו ונוכח חשיבותן בחרתי להביאה בפניכם בתמצית.

* תיק מס' 570008939 בעניין ירחיב - מושג עובדים להתיישבות שיתופית בע״מ (30.5.19) (פורסם בנבו)

הליך בוררות ממושך שהחל בבית המשפט המחוזי הועבר להכרעה בפני בורֶרֶת אחת נמשך אצל בורר שני, הגיע שוב לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון.

תובנות:

• לא כל מחלוקת ראוי שתהפוך מיד "למלחמת עולם" ותגרור פניה להליכים משפטיים. נכון יותר לנהוג כמנהג אהרון הכהן...
• הליך שנמשך כ-10 שנים, (ולא ברור אם הסתיים) יכול היה להתברר בפורום אחר, במהירות, ביעילות ובהוצאות מינימליות. בתנועות ועדות משפטיות הפועלות כך.
• מתבקש היה שהסכסוך יתברר בפני הועדה המשפטית בתנועת המושבים או במסגרת ניר שיתופי ולא בפני עו"ד פרטי שאינו מצוי בהוויה המושבית.

הפ 49476-06-17 חנה קרבקי, רחמים קרבקי נ' עו"ד זכי כמאל, עופר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ – ניתן ב-15.3.2018.

עא 2970/18 זכי כאמל עו"ד נ' חנה קרבקי, רחמים קרבקי, אלי שטיינר ואח' – ניתן ב-22.8.2018.

תביעה שהוגשה על ידי שניים מתושבי היישוב ריחן החברים באגודה הקהילתית של היישוב, במסגרתה ביקשו החברים לבטל את החלטת האגודה להפסיק את חברותם.

בנוסף, לאור התנהלות חברי ועד האגודה שהובילה להחלטה זו, תובעים החברים פיצוי בגין התרשלות של חלק מחברי וועד האגודה וכן פיצוי בשל עוולת לשון הרע.

ת"א (ירושלים) 35629-10-15 צבי פריד נ' מתיישבי ריחן יישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 14/01/2019

ערעור על החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות במסגרתה נדחתה בקשת המערער להורות על תיקון פנקס החברים של מושב הודיה, ולמחוק מהפנקס שמות של 19 חברים במושב אשר התקבלו על ידי אסיפות כלליות שהתקיימו במרוצת השנים.

עמ"נ 36914-07-18, הכהן נ' מושב הודיה, פס״ד מיום 01/01/2019

בני זוג רכשו מגרש בהרחבה בקיבוץ להב ועברו להתגורר בו כתושבי הרחבה, תוך שקיבלו מעמד של בעלי זכויות חכירה המועמדים לקבלה כחברי אגודה קהילתית. הזוג טוען שהאגודה החקלאית של הקיבוץ אשר פועלת כוועד קהילה ומנהלת את ענייני ההרחבה עד להקמת האגודה הקהילתית, משיתה עליהם תשלומים מוניציפליים שאין בסמכותה לגבות.

השאלה המרכזית בלב המחלוקת הינה: האם רשאית אגודה שיתופית לדרוש תשלום עבור מתן שירותים לתושבי הקיבוץ על מי שאינו חבר בה?

ה"פ (ב"ש) 47935-02-17, סהר יהב נ' קיבוץ להב אגודה שיתופית חקלאית, פס״ד מיום 14/01/2019

התאחדות חקלאי ישראל: "מברכים את בג"צ שהחזיר את הדיון לפורום הציבורי שם צריך להתנהל. בג"צ למעשה מבין כי בלי האגודות החקלאיות השיתופיות , אפשר לפרק את כל החקלאות המאורגנת וכל בעל הון מתל אביב יוכל לרכוש קרקע ומים ולעשות בהם כאוות נפשו"

בפס״ד יהב נגד קיבוץ צהב שניתן בבית המשפט המחוזי בב״ש ביום 14/01/19 קיבל בית המשפט דרך נוספת לניהול יישוב קהילתי והיא - ״ועד הקהילה״ וזאת במקום אגודה שיתופית קהילתית.

בקשת רשות ערעור שהגישו חברי מושב גורן כנגד פסק דין שניתן בביהמ"ש המחוזי, בו נדחתה בקשתם לביטול פסק בוררות שניתן בסכסוך גבולות שהתגלע בינם לבין המושב ושכניהם.

רע"א 4453/18 – דעדוש נ' גורן מושב עובדים, פס״ד מיום 5/07/2018