לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה הקובעת הסדר נוסף בקשר להקצאת קרקעות לצורכי הקמת מתקן לייצור חשמל בהמרת אנרגית שמש לרשת החשמל (מתקנים פוטו וולטאים, פרויקט סולארי).

ההסדר קובע, בסעיף 5 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1584 הוראת שעה המאפשרת הקמת פרויקט סולארי המשותף למספר ישובים ("פרויקט משותף").

הפרויקט המשותף  נמצא בקרקעות המוחכרות לישוב אחד ("הישוב המוביל"). מספר הדונמים עליו מוקם הפרויקט המשותף חורג ממכסת הקרקע המאופשרת על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להקמת פרויקט על ידי ישוב אחד.  החריגה יכולה להיות מהמכסות על פי ההחלטה המאפשרת הקמת פרויקט סולארי (כיום גודל הפרויקט לישוב בודד הינו עד 250 דונם), ו/או החלטה 1560 (מכסת התעסוקה הכוללת לישוב, המתייחסת בין היתר לפרויקט הסולארי, ראו בין היתר חוזר משרד 1/19) במידה והישוב היה רוצה להקים את הפרויקט לבדו.

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה הקובעת הסדרים חדשים בכל הנוגע להקצאת קרקעות חקלאיות. ההחלטה באה במקומן של שורה ארוכה של החלטות אשר קבעו את המדיניות הקרקעית בקשר להקצאת קרקע שאינה בדרך נחלה.

ככלל, הקצאת קרקע חקלאית על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י", לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) נעשית בשני ערוצים: הקצאה בתנאי נחלה, הקצאה שלרוב נעשתה במסגרת ישובים חקלאיים מאורגנים באגודות שיתופיות כגון קיבוץ ומושב, והקצאות אחרות, שאינם תחת כללי הנחלה.

ההחלטה מתייחסת לשלושה סוגי הקצאה, בהתאם לפרק הזמן של כל הקצאה

ראשי התנועות המיישבות: ״בשורה לחקלאים במושבים ובקיבוצים. מודים לשר האוצר, משה כחלון על הסרת חסמים של שנים לחקלאים״

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל, מיום 10.10.18, אישרה המועצה את ההחלטות הבאות:

מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, שלח מכתב לשר האוצר ויו״ר מועצת מקרקעי ישראל, השר משה כחלון, בו הוא מתריע כי מרבית הצעות ההחלטה הכלולות בישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקבועה להיום, 10/10/2018, לרבות הצעות 747 עד 759, כורכות שינוים שיחלו בקודקס כמעשה של הצבת העגלה לפני הסוסים.

למעשה, הצעות אלו עושות מחטף - "קיצור דרך" - אשר יש בו על פניו נסיון פסול להשפיע על הקודקס לכשיפורסם. הצעות אלו למחיקת החלטות, "איחוד נוסחים" וכיוצ"ב, מתיימרות להיות החלטות טכניות בלבד, אולם הן כוללות בתוכן גם שינויים מהותיים רבים.

 

הגברת המעורבות הממשלתית בשוק הדיור והתעסוקה באה לידי ביטול גם בשינוי משמעותי של המדיניות כלפי יזמים שהינם צד לחוזה פיתוח או חוזה חכירה עם תניה של פיתוח בחוזה. המדיניות הנוכחית, שעוצבה לאחר מספר החלטות שביטלו האחת את השנייה, נקבעה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1513. ההחלטה קובעת מספר כללים מרכזיים:

הכלל הראשון שנקבע בהחלטה הוא כי מועד השלמת הבניה שייקבע בהסכמי פיתוח או חכירה בכל סוגי הקצאות המקרקעין, יהיה 4 שנים מיום אישור העסקה.

רשות מקרקעי ישראל יכולה לקבוע בהסכם עם היזם חריג לכלל זה, בקביעה מראש. הקריטריונים לקביעת מועד חריג הינם מועד מסירת המגרש, חסמי בנייה שאינם תלויים ביזם וגודל הפרויקט ומורכבותו.

הכלל השני הוא שאי עמידה במועדים שנקבעו בהסכם (והארכות) תביא לביטול העסקה.

הכלל השלישי: מתן אורכות. הרשות רשאית לתת אורכות להשלמת הבניה תוך קבלת ערבות ביצוע. לגבי רוב סוגי ההסכמים האורכות הן עד ל 4 שנים.

ביום 5.9.2016 החליטה מועצת מקרקעי ישראל לתקן את החלטת המועצה מספר 1443, ההחלטה אושרה ב- 12.9.2016 בחתימת שר האוצר ומספרה 1480:

  • העלאת תקרת השווי לחישוב ההנחה בהקצאת מגרשי מגורים;
  • העלאת תקרת השווי לחישוב ההנחה בהקצאת מקרקעין לתעשייה ולמלאכה;
  • העלאת תקרת השווי לחישוב ההנחה בהקצאת מקרקעין למסחר.

"חריגות בניה ושימושים חורגים" אלו הנושאים שנמצאים כיום על סדר היום הציבורי כאשר לפתחנו עומד יישום החלטה 1311 העוסקת במעבר מ"בר רשות" ל"חכירה לדורות" והחלטה 1464 שמטרתה היוון חלקות המגורים בנחלות. 

במהלך השנים אגודות חתמו על הסכמי משבצת מתחדשים (דו צדדי ותלת צדדי) שהקנו להן זכויות "בר רשות" בשטחי המשבצת כאשר בעלי הנחלות הינם "ברי רשות" של האגודה ביחס לזכויות בנחלות.

המטרה במסגרת יישום ההחלטות שלעיל הינה, בשלב ראשון, להפוך את בעלי הנחלות לבעלי זכויות "חכירה לדורות" במסגרת חתימה על הסכמי חכירה (אין עלות בשלב זה) ובשלב שני, כל בעל נחלה יוכל לבחור אם ליישם על הזכויות בנחלה את החלטה 1464 במסגרת "דמי כניסה" לפי שווי של 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים או בתשלום "דמי רכישה" לפי שווי של 33% + מע"מ מחלקת המגורים הכוללת זכויות בנייה קיימות ופוטנציאל עתידי ובכך להתנתק סופית מכבלי רמ"י בחלקת המגורים.

בימים אלה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה המעדכנת את החלטה 1426. המדובר בהחלטה המרכזית הדנה בשינוי יעודן של קרקעות חקלאיות והיא גלגול של החלטות 533, 611, 727, 1222 ועוד.

ההחלטה הינה האמצעי העיקרי והמשמעותי ביותר בדרך להפשרתן של עשרות אלפי יחידות מגורים אשר יופשרו בשנים הקרובות, בכך שהיא אמורה לפצות את החוכרים בפיצוי גדול מהפיצוי המוענק להם מכוח חוזה החכירה והועדה לפיצויים חקלאיים.

ככלל, ההחלטה מעניקה לחוכר הזכאי לכך שההחלטה תחול עליו שני סוגי פיצוי: פיצוי כספי ופיצוי שהינו פטור ממכרז לגבי מגרשים ביעוד החדש.

ביום רביעי האחרון, 06/07/16,  התקיים בבית הדין הגבוה לצדק דיון בשתי עתירות הנוגעות לעתיד הצמיחה הדמוגרפית, שיוכי הדירות, והבנייה בקיבוצים ובמושבים השיתופיים. הדיון הראשון עסק בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1447, הדנה ב"חלופת האגודה", המאפשרת לקיבוץ לרכוש את כל זכויות המגורים ביישוב. העתירה הוגשה על ידי האגודה לצדק חלוקתי ועוד שתיים מפלגיה.

בדיון הראשון, החליטו העותרות לאחר הדיון ובעצת השופטים הודיעו העותרות כי הן מושכות את העתירה וכך, הוסרו המכשולים ליישומה של החלטה זו.

בדיון שני, שהתקיים בעתירת התנועה הקיבוצית לטובת אישור "חלופת הפיקדון" וכנגד החלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל, שלא לאפשר בניית בתים חדשים לחברים בקיבוצים שאינם מבצעים שיוך דירות לפי אחת מהחלופות הקיימות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, וזאת במקרים בהם החברים משתתפים במימון הבנייה, הציעו השופטים לתנועה הקיבוצית למשוך את העתירה. התנועה הקיבוצית נענתה להצעת השופטים.

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:
עמוד 1 מתוך 3

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237