מאמרים

לאור משבר הקורונה הלאומי, נאלצים מעסיקים רבים לצמצם את העבודה ו/או לסגור את שעריהם.
על מנת למנוע פיטורים, מעסיקים רבים מכריזים על משבר לאומי ומוציאים את העובדים המועסקים על ידם לחופשה ללא תשלום (להלן-"חל"ת").
בתקופת החל"ת העובדים יהיו זכאים לקבל דמי אבטלה, ככל שיגישו תביעה למוסד לביטוח לאומי, ויתקיימו לגביהם התנאים, המזכים בדמי אבטלה

על רקע של צמצום מקורות ההכנסה מהחקלאות נוצר הצורך באיתור מקור הכנסה אלטרנטיבית לחברי האגודה החקלאית במושב.  כך עלה הרעיון להקמת מרכז מסחרי ותחנת דלק בחלקות האגודה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל המאפשרת לאגודות ליזום מיזמים כלכליים שאינם חקלאים.

וועד האגודה הוביל  פרויקט ייזום של מרכז מסחרי, תוך יצירת וודאות ברורה לגבי השיתוף כולו, מהותו, היקפו על כל מרכיביו וזאת באמצעות הכנסה קבועה ומוגדרת למושב ולחבריו בגישה של  "ללא נטילת סיכונים".

הגישה המוזכרת לעיל נחשבה גישה חדשה ואחרת, מצד אחד הגבילה את הכנסות המושב לסכום החזר חודשי שלא יפחת מסכום שנקבע מראש ומאידך הבטיחה את קיומו של הפרויקט מבלי לחשוף את האגודה לסיכונים תפעוליים וכלכליים. כ"כ הוסכם כי חלקו של המושב לא ידולל בשום מקרה. מנגנון ההסכם המוזכר לעיל של

"יזם –  אגודה"  מגלה עניין רב אצל מושבים (וקיבוצים) נוספים בארץ שביקשו לאמצו כמודל לגישה אחראית בתכנון ובנית פרויקטים כלכליים במושבי

התפרצות נגיף הקורונה בסין הביאה להיערכות חסרת תקדים של מדינות שונות בעולם ובהם ישראל מתוך רצון לצמצם עד כמה שניתן את התפשטותו של נגיף הקורונה שממדי ההתפשטות שלו הולכים ומתגברים ויש כבר אזורים חסרי אונים בהיעדר תרופה מתאימה לנגיף החדש שאף הביא למותם של אלפי אנשים, בעיקר בסין.

בשל החשש מהתפשטות הקורונה, כל מדינה פועלת לחסימת גבולה על מנת למנוע כניסת אזרחים ממדינות שפוטנציאל ההדבקה בהם לדעת רשויות הבריאות הוא גבוה.

חסימת הגבול, כוללת גם ביטול טיסות, מניעת כניסת עובדים ותיירים, וחשש של אזרחים בכל העולם, כולל ישראל לצאת לחופשות בחו"ל ולמגיפה יש השפעה עקיפה של נזק כלכלי שהיקפו עוד לא ידוע לכלכלה העולמית ובהם ישראל, אך הנזק כבר ניכר.

כך אנו רואים שתחומי תיירות נכנסת הוקפאו לחלוטין ובהם בעיקר תיירות מסין וממקומות אחרים המזוהים עם התפשטות המחלה וטיסות ישירות לסין ומסין בוטלו עד הודעה חדשה.     

האטה משמעותית בהזמנה מקוונת באתרים מסוימים שמושפעים מההיסטריה האופפת את השווקים היא תופעה נוספת המתרחבת לאחרונה בעיקר בשל חוסר הידיעה מהמצב האמיתי של התפשטות הקורונה ודרישת השלטון הסיני לעובדים רבים באזורים נרחבים בסין להישאר בבית.

התלות של העולם המערבי בכלל ושל אזרחי ישראל בפרט בתוצרת זולה של מוצרי צריכה מסין חייבת לעורר דאגה בכלל, אך כאשר מדובר בביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל נדרשת דאגה מיוחדת ואף חישוב מסלול מחדש.

זה חמש שנים שממשלת ישראל הולכת ומגבירה את יבוא הירקות ובעיקר עגבניות מהישות הפלסטינאית ומתורכיה אך גם מארצות אחרות.

מדיניות זו של הממשלה הינה מדרון חלקלק שהשפעתו תהיה ארוכת טווח ביכולתה או יש לומר, בהיעדר יכולתה של המדינה לספק את צרכיהם הבסיסיים של אזרחיה במזון טרי ומזון בריא מתוצרת החי והצומח.

מרביתם המוחלטת של הישובים הכפריים מאוגדים תחת אגודה שיתופית על פי הסיווג המתאים לאותה אגודה. (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה קהילתית ועוד)

אגודה, היא סוג של תאגיד שהוקם על ידי חבריו להשגת מטרה משותפת ובשונה מתאגידים אחרים לחברות האישית יש משמעות בחוק ורק במצבים נדירים ניתן למנות מיופה כוח לייצג את החבר באסיפה הכללית.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת קיומו של רווח כזה.

עוד נקבע בפסיקה כי התקנון מהווה חוזה בין האגודה לחברי האגודה ובין חברי האגודה בינם לבין עצמם ולכן חשיבות עדכון התקנון והתאמתו לשינויים הנדרשים מחייבת בחינה ועדכון של התקנון אחת לכמה שנים.

חשוב לציין כי תקנון האגודה הינו המדרג הנמוך ביותר ואסור שיסתור את כל חוק, את פקודת האגודות השיתופיות ואת תקנות האגודות השיתופיות.

מפלס הכנרת עולה אך גשמי החורף גורמים גם לנזקים, כדוגמת מיטלטלין שניזוקו מהצפה, עצים שנפלו על רכבים וכולי.

באילו מקרים הקיבוץ או המושב אחראים לפצות בגין נזקי סערה?

האם על האגודה שהינה ספק מים להפחית את החיוב בגין צריכה שנובעת מנזילה סמויה אצל צרכן במושב?

לאחרונה נשמעו ונכתבו דעות שונות לגבי נושא זה.

בימים אלה מתחוללת דרמה מול רשות מקרקעי ישראל בנושא ביצוע הליך של "התחשבנות מחדש" במושבים שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות.

אחד מתנאי הסף ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ ההחלטות הוא, כי לא הוגשה תביעת בעלות ע"י האגודה או ע"י חבריה.

מה הקשר בין תביעות בעלות ל"התחשבנות מחדש"?

התשתית להגשת תביעות בעלות הונחה בסעיף 34 בבג"ץ "הקשת המזרחית" בשנת 2002 שקבע כי ייתכנו מקרים בהם החוכרים השתתפו בתמורה ששולמה עבור רכישת הקרקע שנרשמה ע"ש קק"ל וייתכן כי במקרים אלה לחוכרים יש זכויות משפטיות העולות על אלה הקיימות בהסכמי החכירה.

על בסיס זה, הוגשו תביעות בעלות ע"י אגודות שהשתתפו ברכישת הקרקע במטרה כי בית המשפט יצהיר על הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע.

 

ממצאים ראשונים  במפקד החקלאות הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה תמונה עגומה על מצבם של החקלאים בישראל.

לפי המפקד ירד מספר החקלאים ב-61% לעומת מספר החקלאים בשנת 1981 ועל פי כותבי הדו"ח כנראה שהמספר אף נמוך יותר שכן בסקר הנוכחי לא הוגדר מה הסף המינימלי להגדרתו של חקלאי.

המפקד הנוכחי בוצע לאחר כ-40 שנים שבהם מדינת ישראל לא ביצעה מפקד בנושא וגם הסקר המקיף האחרון לחקלאות התבצע בשנת 1995.

לפי הסקר מספר המשקים הפעילים בישראל עמד ב-2017 על כ-17,338 משקים שרובם במשק המשפחתי (10,700 וחלקם האחר במגזר הערבי , במשקים הפרטיים ובקיבוצים.

הירידה המשמעותית במספר החקלאים לפי הסקר היא במשק המשפחתי שמתקשה לעמוד באתגרים שמציבה לו המדיניות הממשלתית בישראל.

אגודה הינה סוג של תאגיד משפטי (cooperative), דהיינו התארגנות של חבר בני אדם המבקשים יחד לפעול לקידום מטרה משותפת וכך למעשה הוקמו הקיבוצים, המושבים השיתופיים, מושבי העובדים, הכפרים השיתופיים ועוד.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת את קיומו וזאת בשונה מחברה שבה השאת ההון והרווח הינו המטרה המרכזית.

בעוד בחברה יכול להיות אדם אחד הבעלים של החברה וגם יכולים להיות בעלי מניות שחלקם בחברה שונה, הרי שבאגודה שיתופית בעיקרון לכל חבר יש אותן זכויות וחובות וכך גם זכויות ההצבעה באספה הכללית שהינה אישית. (ייפוי כוח מתאפשר רק במקרים ייחודיים).

שוני חשוב ונוסף הוא הניהול של האגודה ובדרך כלל הנהלת האגודה נבחרת לתקופה של שנתיים והמכהנים בה עושים זאת על דרך של התנדבות וללא כל תמורה כספית ויכולתם לקבל החלטות מחייבת לא פעם סיוע מקצועי של מומחים בתחומים שונים ובעיקר בתחום המשפט.

סיום שנה ותחילת שנה חדשה היא הזדמנות לבחון מחדש את התנהלות האגודה על מנת לרענן תחומים שבהם האגודה צריכה לבדוק את עצמה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.