הכנסים המקצועיים חוזרים לגליל העליון- ייננים, מגדלים חוקרים ומדריכים מאזור הצפון, גדשו את אולם כנס 'כרם יין', בו הוצגו סקירות על מצב ענף גפן היין בישראל, לרבות השלכות מלחמת 'חרבות ברזל', וכן תוצאות מחקרים יישומיים וחידושים טכנולוגיים לחיזוק הענף. הכנס התקיים כחלק מסדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות של מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון, במכון המחקר מיגל של 'חברה לפיתוח הגליל', ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף מועצת הצמחים וקרן קימת לישראל.
בסקירה שהציגה נועה מעוז, אגרונומית במועצה לגפן היין בישראל, עלה כי הסמכויות לפיקוח ענף היין בישראל הועברו ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, וכי בעקבות תקנות חדשות שנכנסו לתוקף ב-1 בפברואר 2025, תחול הקלה משמעותית ברישוי יקבי בוטיק קטנים (עד 10 אלף בקבוקים), שיהיו זכאים לרישיון יצרן ממשרד הבריאות. הקלות נוספות יחולו גם על יקבים בגודל עד 500 מ"ר ועד ייצור של 100 אלף בקבוקים בשנה, כאשר עד היום הם עמדו בפני אותן דרישות של יקבים גדולים המייצרים מיליוני בקבוקים.
על פי נתוני המועצה לגפן היין, בציר ב-2024 וב-2023 עמד על 44 אלף טון בשנה בלבד, לעומת שנים קודמות של בציר גבוה, כגון 2020 (58 אלף טון) ו-2014 (60 אלף טון). למרות היבולים הנמוכים יחסית, נרשמו בשש השנים האחרונותנטיעות רבות של כרמי יין, בהיקף של כ-24 אלף דונם, כאשר מרבית הכרמים החדשים טרם נכנסו לניבה מלאה ולכן לא באים לידי ביטוי בנתוני היבול. על פי הערכת המועצה, יימשכו נטיעות הכרמים בעתיד הקרוב בקצב של כ-5-6 אלף דונם בשנה.
עוד עלה בסקירה, כי במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' נשרפו כ-400 דונם כרמים, מרביתם ללא יכולת שיקום (נדרש לעקור ולנטוע מחדש), וכ-200 דונם נוספים בגבול לבנון לא טופלו ולא נבצרו עקב הגדרתם כשטח צבאי סגור.
למרות המלחמה, במועצה לגפן היין מעודדים מנתוני דו"ח מכון הייצוא, מהם עולה כי בשנת 2024, ייצוא היין מישראל עמד נכון לחודש נובמבר 24, על כ-59 מיליון דולר, לעומת כ-51 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 23. עוד עולה כי מגמה חיובית זו, השתקפה ביתר שאת בייצוא לארה"ב, צרכנית היין הישראלי העיקרית, עם כ-42 מיליון דולר עד נובמבר 2024 לעומת 33 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2023.
בנושא פיצויים למגדלים, עלה כי משרד החקלאות והתאחדות חקלאי ישראל עובדים על גיבוש מודל 'נורמטיבי'בו ייקבע סכום ידוע מראש לפיצוי לנזקים עקיפים שיקל על הליך קבלת הפיצוי, כאשר למגדל תישמר גם האפשרות הקיימת כיום, לגשת למס רכוש באופן ישיר ולדווח על רווחיו בשנים האחרונות כדי לבקש פיצוי פרטני. כמו כן, קנט–הקרן לביטוח נזקי טבע העניקה בשנת 2024, פיצויים למגדלים בענף היין בגובה כ-17 מלש"ח עבור נזקים בכ-12,000 דונם כרמים, במסגרת ביטוח 'אסונות טבע', המעניק כיסוי ביטוחי במקרים של חוסר יבול בעקבות אירוע אקלימי, או אירוע מחלה, או תקיפת מזיקים בהיקף אזורי בלבד וכן, נזקי טבע לעצים.
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל: "למרות הנזקים שספג ענף גפן היין כתוצאה מירי החיזבאללה, במו"פ צפון לא עצרנו לרגע את פעילותנו לשימור וחיזוק הענף, והמשכנו לאורך כל שנת המלחמה בביצוע מחקרים יישומיים שמטרתם להתגבר על האתגרים הרבים העומדים בפני המגדלים בתחום הגנת הצומח בפרט ובפרוטוקול הגידול בכלל. כולי תקווה שהמשקים החקלאיים שניזוקו יתאוששו באופן מלא במהרה, ונמשיך לעבוד ביחד עם המגדלים והמדריכים כדי שהענף יהיה חזק מאי פעם".
כחלק מהכנס התקיימו הרצאות להצגת מחקרים בענף גפן היין. ד"ר תרצה זהבי משה"מ הציגה מחקר לבחינת פרק הזמן המומלץ שיש להמתין בין עקירה של חלקת כרם גועה בווירוס קיפול העלים מספר שלוש, לנטיעה מחודשת על אותו שטח, ומחקר נוסף- בנושא טיפולי נוף בכרם להפחתת ריקבון בענבים.
ד"ר עומר קראין ממו"פ צפון -מיגל הציג מחקר לבחינת השפעת טיפולי התעוררות פקעים על גובה היבול וההתעוררות בענבי יין. ד"ר רקפת שרון ומאור תומר ממו"פ צפון-מיגל הציגו סקר לזיהוי ומיפוי מינים של ציקדות העלולות לשמש כווקטור להפצת החיידק קסיללה, הגורם למחלות קשות במספר גידולים חקלאיים בארץ ובעולם. - ד"ר אופיר בהר ממכון וולקני הציג מחקר הבוחן האם תופעת 'הבראה' שדווחה עד כה רק בצפון אמריקה, בה עצים שנגועים בקסיללה וביטאו תסמיני מחלה, החלימו מתסמיני המחלה בעונה העוקבת, יכולה להתרחש גם בתנאים של הארץ.
העוסקים בענף היין בצפון, שמחו להיפגש שוב לאחר שנה בה לא נפגשו עקב המלחמה, ברכו את החטופים ששבו ארצה, בתקווה שיגיעו בקרוב כל החטופים במהרה הביתה. לחיים!
