בזכות מהלך משותף של משרדי האנרגיה והתשתיות והמשפטים: הוסר חסם משמעותי לקידום אנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים אשר יביא למימוש פוטנציאל של מאות מגה וואטים

שר האנרגיה והתשתיות, חה״כ ישראל כ"ץ: "מיד עם כניסתי לתפקיד זיהיתי בעודף הרגולציה בשוק האנרגיה המתחדשת חסם שיש להסיר. הנחיתי את צוות המשרד לפעול לצמצום הרגולציה בצורה שתאפשר האצה של תהליכי האנרגיה המתחדשת. המהלך הנוכחי מהווה בשורה אדירה למשק החשמל. התגברנו על אחד החסמים המרכזיים שעיכבו מאות פרויקטים של אנרגיה סולארית. המהלך יסייע לנו לעמוד ביעדי הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת שנקבעו לשנת 2025 - ויקל באופן משמעותי על הרשויות המקומיות והיזמים הפרטיים. בדומה לרפורמות שביצעתי כשר התחבורה והאוצר, הוכחנו שכשמגדירים מטרה ורותמים את שלל הגורמים לפעולה בנושא - מביאים בשורות חשובות לאזרחי ישראל״

שר האנרגיה והתשתיות חה"כ ישראל כ"ץ, חשף הבוקר בכנס של איגוד הגזברים ברשויות המקומיות, כי המשרד בראשו הוא עומד, בשיתוף משרד המשפטים ורשות החשמל הסיר חסם משמעותי בתחום האנרגיות המתחדשות אשר יביא למימוש פוטנציאל של מאות מגה וואטים.

בעקבות פנייה של מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר, למשרד המשפטים: המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גב' כרמית יוליס, בתיאום עם משרד האנרגיה והתשתיות ורשות החשמל, סיימה השבוע לגבש פרשנות לרגולציה קיימת אשר תוביל להסרת אחד החסמים המשמעותיים לקידום ייצור אנרגיה מתחדשת על גגות מבנים. עד היום, חברת החשמל דרשה מיזמים, לשם חיבור מתקן אנרגיה מתחדשת על גג מבנה להציג "טופס 4" (או בשמו המלא — טופס אישור אכלוס) של המבנה שעליו יוקם המתקן. טופס 4 מהווה הצהרה של הרשות כי בניית המבנה הסתיימה באופן רשמי וכי הוא בטוח ומתאים לאכלוס.

עם זאת, יש כיום מבנים רבים בישראל שנבנו כחוק וקיבלו אישור אכלוס, אך אין להם טופס 4 מסיבות שונות (למשל, מבנים ישנים שהוקמו לפני חקיקת חוק התכנון והבנייה). בגלל שאין להם טופס 4, חברת החשמל לא יכלה לאשר חיבור מתקני אנרגיה מתחדשת שנבנו או תוכננו להיבנות על גג מבנים אלו.

על פי הפרשנות המשפטית, במבנים שכבר מחוברים לחשמל ואין להם טופס 4, ניתן יהיה להסתפק באותם מסמכים שנדרשים ממילא לקבלת פטור מהיתר בנייה למתקן. ההצדקה המשפטית לכך היא שממילא מדובר במתקנים סולריים שהם פטורים מהיתר כאשר לא נעשה שום שינוי במבנה המקורי, ולכן לא נדרש להמציא טופס 4 של המבנה אלא להמציא את האישורים שמעידים על הפטור מהיתר של המתקן הסולרי. פרשנות זו מקובלת גם על מנהל התכנון האמון על דיני התכנון והבניה.

על פי החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות מדובר בבשורה משמעותית לשוק האנרגיה המתחדשת בישראל. כתוצאה מפרשנות זו, יוכלו לקום ולהתחבר, על פי הערכות המשרד, עוד מאות מגה וואט של מתקנים לאנרגיה מתחדשת על גגות מבנים ובטווח הזמן הקצר. מהלך זה יסייע לעמוד ביעד הממשלתי של 20% אנרגיה מתחדשת בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030.

למהלך זה יתרונות נוספים כגון: ייעול השימוש במשאב הקרקע באמצעות הגדלת המימוש של מתקני אנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים, הקלה בירוקרטית משמעותית ליזמים ולרשויות המקומיות וחסכון בהשקעות ברשת החשמל בשל הגדלת הייצור קרוב למוקדי הצריכה.

החסם המדובר של היעדר טופס 4 עלה בשיחות שמנהל משרד האנרגיה והתשתיות עם יזמים ורשויות מקומיות ובעבודות עומק של המשרד, כמו צוות המנכ"לים שגיבש צעדי מדיניות ליישום אנרגיות מתחדשות (החלטת ממשלה 465), וכן צוותים שקמו למיפוי חסמים ליישום אנרגיות מתחדשות. עוצמת חסם זה אף התחדדה במסגרת הפרויקט המשותף של חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד עם מפעל הפיס למתן הלוואת להתקנה של פאנלים סולאריים על גגות של מבנים עירוניים ברשויות מקומיות, ממנו עלה כי לפחות 10% מ-1,200 המבנים שרשויות מקומיות ביקשו לקבל עבורם הלוואה, נאלצו לוותר על הפרויקט בגלל היעדר טופס 4.

עו״ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי): ״אנו רואים חשיבות בסיוע לממשלה בהגשמת מדיניותה בכל הנוגע לנקיטת צעדים לעידוד ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים.
העמדה המשפטית שגיבשנו מתחשבת בתכליות החקיקה והיא נועדה להקל על הליכי ההקמה של מתקנים פוטו-וולטאיים הפטורים מהיתר בניה לפי הדין, אשר התקנתם אינה כרוכה בבינוי, מבלי שיהיו כפופים לרגולציה אחרת שנועדה מלכתחילה למצבים אחרים הכרוכים בתוספת בנייה״.