משבר הקורונה הביא לשינויים מרחיקי לכת בהתנהלותנו האישית, בהרגלי הצריכה שלנו ובהרגלי השיווק של החקלאים. נגיף קורונה הביא בין היתר לצמצום ערוצי השיווק של מהמגדלים ואילץ רבים מהם למצוא פתרונות יצירתיים חדשים ונוספים. לאור זאת, ולקראת בניית תכנית הכשרה ייעודית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר והתאחדות חקלאי ישראל, שתעניק למגדלים כלים דיגיטליים לשיווק התוצרת החקלאית שלהם ברשת, ערכו משרד החקלאות והתאחדות חקלאי ישראל סקר הבודק את צורכיהם השיווקיים של החקלאים ומידת היענותם הפוטנציאלית לנושא, וגילו נתונים מפתיעים. תוצאות הסקר מסייעות מאוד למשרד החקלאות ולהתאחדות חקלאי ישראל לגבש את תכניו של קורס ייעודי שייקנה לחקלאים כלים מעשיים ופיתוח מיומנויות לשיווק ישיר מקוון של תוצרת חקלאית טרייה.
29% מהמגדלים שהשיבו לסקר ציינו כי הם משווקים תוצרתם בשיווק ישיר מקוון לצרכן וכי הם עושים זאת בו זמנית באמצעות רשתות חברתיות, דוגמת פייסבוק (58%), אפליקציות דוגמת ווטסאפ או טלגרם (54%) ואתרים ייעודים (27%). הסקר מצביע על כך ש-71% מהמגדלים אינם משווקים תוצרתם ישירות לצרכנים ואינם מסתייעים באמצעים דיגיטליים/מקוונים.
על סקר שערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בשיתוף התאחדות חקלאי ישראל השיבו כ-400 חקלאים. רוב המשיבים הם מגדלים המתגוררים במושב, ומרביתם עוסקים בגידול קונבנציונלי (לא אורגני) של פירות סובטרופיים (כגון: אבוקדו, מנגו), פירות נשירים (כדוגמת: אפרסק, משמש ונקטרינה) וירקות במבנים. מהנתונים שנאספו עולה כי אפיק השיווק של 65% מהמגדלים שענו לסקר הוא השוק המקומי, 5% עוסקים בעיקר בייצוא והשאר משלבים בין השניים. את תוצרתם, 34% מהמגדלים משווקים בעיקר באמצעות השוק הסיטוני, בעוד ש-22% בוחרים בעיקר ברשתות השיווק. 20% בוחרים לשווק תוצרתם ישירות לצרכן בעיקר בשיווק המקוון. בתוך כך, נמצא כי 13% בלבד מהמגדלים הם חלק מהתארגנות חקלאית המשווקת ישירות לצרכן באופן דיגיטלי.
הסקר מצביע על שימוש נרחב יותר בשיווק המקוון בקרב מגדלי האורגני – למעלה מ-37% מהמגדלים האורגניים משווקים תוצרתם באופן ישיר ומקוון בהשוואה ל-27% בקירוב מבין המגדלים הקונבנציונליים. מתוצאות הסקר עלה נתון חשוב הנוגע בשקיפות ובמידע – 63% מהחקלאים משווקים את תוצרתם ארוזה באופן המאפשר מתן מידע ופרטים מלאים לצרכן באשר למקורה ומאפייניה של התוצרת החקלאית שהוא רוכש. כמחציתם מהמגדלים משווקים תוצרתם הטרייה תחת מותג עצמי. הסקר ביקש גם לבחון את הנושאים המקשים על המגדלים ומעכבים כניסתם לשיווק המקוון. 44% מהמשיבים הצביעו על קושי בתחום השיווק והפרסום של התוצרת, 58% מהמגדלים הצביעו על קשיים בתחום ההובלה והלוגיסטיקה. קשיים נוספים שעלו מהסקר היו המרחק ממרכזי אוכלוסייה המהווים שוק יעד פוטנציאלי, סל מוצרים מוגבל ועונתיות בשיווק, חוסר מיומנויות נדרשות בתחום המחשובי ועוד.
ציפי סבג פרידקין, מנהלת תחום חקר שווקים בחטיבה לאסטרטגיה של משרד החקלאות: "תוצאות הסקר מסייעות לנו בבניית תכנית הכשרה ייעודית לשיווק ישיר של תוצרת חקלאית טרייה. אנו מאמינים כי מסחר מקוון וישיר ימשיך לצבור תאוצה ויהווה ערוץ מכירה חשוב ומרכזי בעתיד, גם לאחר משבר הקורונה, ומטרתנו לאפשר למגדלים רבים ככל האפשר לאמץ את השינויים הנדרשים בדפוסי השיווק של תוצרתם. הסקר מצביע על התעניינות רבה בקורס מסוג זה– 82% מהמגדלים השיבו כי הם מתעניינים בהדרכה בנושא שיווק דיגיטלי, ורובם המוחלט אף הביעו את נכונותם לקחת חלק בהכשרה בנושא. אנו מאמינים כי הכשרה ייעודית תאפשר ליותר צרכנים לרכוש ישירות מחקלאים תוצרת טרייה מקומית במחיר הוגן, וללא פערי תיווך. זה מהלך שמטרתו לתמוך בחקלאים בתקופה מאתגרת זו ובשגרה שתגיע אחריה, וכן לתת לצרכן ערך מוסף של נגישות לתוצרת חקלאית טרייה, ישירות מהחקלאי".
