הגילוי שיציל את כלכלת זן התפוח 'פינק ליידי' בכל העולם

20 נוב 2019 המחברת/ת:
פרופ רפי שטרן פרופ רפי שטרן צילום אייל הצפון

פרופ' רפי שטרן, חוקר מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, הצליח לפתור את בעיית הסדקים בפינק ליידי, שפגעה קשות ביבול ובכלכלת החקלאים, בישראל ובמדינות ברחבי העולם. המחקר שנמשך מספר שנים מומן על ידי שולחן התפוח במועצת הצמחים.

הפינק-ליידי נחשב לזן התפוחים היוקרתי ביותר כיום בשוק. הוא פותח באוסטרליה בשנת 1973 והובא לישראל בשנת 2000. לאחר שנים של מחקר מקיף, התאמה ואקלום בחלקות ניסוי, החלו החקלאים בגליל ובגולן בתנופת נטיעה של עצים מהזן החדש. מהר מאוד זכה הפינק-ליידי לתהילה והחל לתפוס את מקומם של זני התפוח הישנים, בעיקר את מקומו של זן החרמון (הסטרקינג). אולם למרות עסיסיותו וטעמו המשובח בארץ, התגלתה גם בעיה קשה: שיעור גבוה מאוד מהפרי סובל מסדקים חמורים שהופכים את התפוחים לבלתי סחירים. הבעיה חמורה אף יותר, כי מלבד הפגיעה במראה, חודרת דרך הסדקים שנוצרים פטרייה התוקפת את הפרי ופוגעת באיכותו, כך שכמות גדולה מאוד של פינק-ליידי (קרוב למחצית מהיבול בשנים קשות במיוחד) נזרקת ומושמדת. בעיה קשה זו של סדקים בתפוח היוקרתי, התפשטה בחמש השנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, למקומות נוספים בעולם כמו דרום אפריקה, צפון איטליה ואפילו באוסטרליה, במקום בו פותח הזן.

במחקר מקיף שעורך בשנים האחרונות פרופ' רפי שטרן, חוקר במו"פ צפון במכון המחקר מיגל, המשמש גם כמרצה במסלול לחקלאות, במכללה האקדמית תל-חי, נבחן נושא הסדקים והגורמים לפגיעה החמורה בתפוח, שהוא הרווחי ביותר לחקלאי. "במהלך המחקר גילתי, כי ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר בשלבים הראשונים של התפתחות הפרי, כך הסדקים רבים יותר. מצאתי, שכאשר הטמפרטורה מגיעה ל- 34 מעלות ומעלה בחודש הראשון להיווצרות הפרי, נוצרים בוודאות סדקים. החודש הראשון הוא קריטי להתפתחותו של התפוח, משום, שבחודש זה נוצרת הקליפה. בארץ החודש הקריטי הזה הוא חודש מאי, במהלכו התקיימו בעשור האחרון ימים של שרב כבד, המגיעים עד לטמפרטורה של 40 מעלות" מסביר פרופ' שטרן "הבנתי, כי הפתרון הוא שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים שבה. יש לכך חשיבות רבה, כיוון שהקליפה נמתחת ונמתחת ככל שהפרי גדל. הצעתי לעשות זאת באמצעות תוסף צמיחה טבעי, "ציטוקינין", שהצמח מייצר בעצמו, אך לא בכמות מספקת. הוספתו בשבוע הראשון להיווצרותו של הפרי גורמת לתפוחי הפינק-ליידי לפתח קליפה בריאה, חזקה וטובה יותר, המגינה על הפרי, ללא סדקים וכתוצאה מכך גם ללא פטריות".

 פינק ליידי בעין זיווןבמקביל לכך, גילה פרופ' שטרן, כי בשורות העצים הנטועות בקצה המטע בסמוך לעצי ברוש, יש פחות סדקים בפירות וגילה, כי הצל שמטילים עצי הברוש, מסייע אף הוא בהפחתת היווצרות הסדקים. כך שהתקיים ניסוי נוסף, בו נפרשו רשתות צל מעל עצי התפוח. ממצאי הניסוי הראו ירידה דרסטית בכמות הסדקים בפירות.

בימים אלה הסתיים מחקר גדול נוסף של פרופ' שטרן במטעים של ברעם ומרום הגולן, במהלכו נעשו שלושה ניסויים: בחלקה אחת כוסו המטעים ברשתות צל- כמות התפוחים הסדוקים ירדה מ 40% ל- 18%, בחלקה שנייה ניתן לעצים התוסף הטסעי ציטוקינין- כמות התפוחים הפגועים והסדוקים ירדה מ- 40% ל- 15% ובחלקה שלישית נבחן שילוב של רשתות צל מעל עצי התפוח וטיפול בציטיקינין- התוצאה שהתקבלה הינה, כי כמות התפוחים הסדוקים ירדה מ- 40% ל- 0%.

הבשורה החשובה היא, שלצד הפתרון שניתן לחקלאים הישראלים, החלו גם חקלאים בכל העולם ליישם את הפתרונות שמציע פרופ' שטרן: שימוש ברשתות צל ובתוסף הציטוקינין ואיכות הפינק-ליידי השתפרה פלאים!

לדברי מנהלת מו"פ צפון, חיה רק-יהלום: "למחקר זה חשיבות רבה, המשבר בענף התפוח הולך ומחמיר. התפוח הוא ענף גידול מרכזי בישראל, אך מרבית הזנים: סטרקינג, זהוב, גאלה, גרנד סמיט ועוד, אינם רווחיים כלל לחקלאים. התמורה שמקבלים עבורם לעיתים קרובות, אינה מכסה את עלויות הגידול.
זן הפינק-ליידי, הינו התפוח בעל הרווחיות הגדולה ביותר לחקלאי. השנה עומד יבול התפוחים בארץ על 100,000 טון, הפינק-ליידי תופס כ- 10% מיבול התפוחים בארץ: 10,000 טון בשנה. שטח מטעי הפינק-ליידי משתרעים על כ- 10% מכלל מטעי התפוחים ועומדים על 4,000 דונם, מתוך סך כולל של 40,000 דונם תפוחים בישראל. משנה לשנה גדל שטח מטעי הפינק-ליידי, כשהכוונה היא שבעתיד הקרוב יהווה הזן כ- 25% מכלל יבול התפוחים בארץ. הפינק-ליידי המקומי עולה בטעמו על המיובא. במו"פ צפון אנו מבצעים מחקרים נוספים במטרה למצוא פתרון לבעיות גידול נוספות של זן הפינק-ליידי, כגון נשירה טרום קטיף. בנוסף לכך, אנו מפתחים במו"פ צפון זנים חדשים, אותם יחלו החקלאים לנטוע בשנים הקרובות. זנים איכותיים וטעימים, פציחים ובעלי עמידות למחלות, דבר שיחסוך בריסוסים".

"אנו נמצאים כעת בעיצומו של קטיף הפינק-ליידי הישראלי, כך שזה עיתוי טוב לאכול פרי ישראלי עסיסי, בריא וטרי" אומר עמוס לוין, יו"ר שולחן התפוח במועצת הצמחים ומרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל". הערך המוסף של תוצאות המחקר הממומן על ידי מגדלי התפוח בגליל ובגולן יתבטא השנה ובשנים הבאות באופן משמעותי בפחת נמוך של תפוחים שאינם סחירים, דבר אשר ייטיב עם כלכלת מגדלי התפוחים ויסייע לנו להוריד את מחיר התפוח היוקרתי, פינק-ליידי. על מנת להתמודד עם אתגרי השוק, יזמנו בענף הפירות במועצת הצמחים "פרויקט תפוח 2030", על מנת להשביח זני תפוח חדשים נוספים, להקטין עלויות ייצור ולהביא לצרכן הישראלי שאוכל בממוצע 22 ק"ג תפוח בשנה פרי עסיסי, טעים ופציח לאורך כל השנה.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה איסור על דיג אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הקצאות קרקעות חקלאיות הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חידושים טכנולוגים חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות יקביים ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הכפרים מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מטה יהודה מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מערכות סולאריות מפקד החקלאות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עין גב עכברת על האיחוד החקלאי ענף החלב ערבה תיכונה פדיון קרקע חקלאית פודטק פיצויים פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות צער בעלי חיים קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנביס רפואי קנט קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת רש״פ שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמאות מקרקעין שמיטה שמן זית שפעת העופות שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.