משרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים בראש השנה

26 ספט 2019 המחברת/ת:

דגים

משרד החקלאות וארגון מגדלי דגים מפרסמים לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 1.6  ק"ג דגים ומוצריהם, כאשר כרבע מכמות זו היא של דגים טריים, ואילו במהלך החודש הקודם לערב ראש השנה נוסקת הצריכה לכ- 2.1 ק"ג לנפש.

לקראת ראש השנה במשרד החקלאות צופים פעילות שיווק מוגברת, כאשר הדג המוביל במכירות בתקופה הזו הוא האמנון, כ- 46% כמות המכירות של דגים (לפי נתוני מכירות של מרבית רשתות השיווק בשנת 2018), אחריו סלמון עם כ- 25%, במקום השלישי קרפיון עם כ- 4% ובמקום הרביעי דניס עם 3%.

כמו כן, בשנת 2018, נצרכו כ- 172,000 טון דגים ומוצריהם (במונחי דג שלם), רוב הדגים הנצרכים בישראל מיובאים (כ-85%), 135 אלף טון מיבוא (רובו של דגים ומוצרים קפואים) ו- 21 אלף טון מייצור מקומי . הייצור המקומי של דגים נחלק לשלושה מקורות: דגים נחלק לשלושה מקורות: בריכות דגים: כ- 16 אלף טון, ספינות דייג וכלובי דגים בים: כ- 2,500 טון, דיג בים התיכון ובכנרת כ- 2,500 טון.

להלן טבלה המפרטת את מחיריהם של דגים המובילים במכירות בתקופה שלפני חג ראש השנה תשע"ח (נתוני רשתות דיסקאונט):

שנה

סוג דגים

מחיר ממוצע לק"ג (בש"ח)

2018

דג אמנון בואקום

25.1

2018

דג בקלה בשקית

17.03

2018

דג טונה בשקית

39.58

2018

דג מרלוזה בשקית

24.27

2018

דג נסיכת הנילוס בשקית

43.27

2018

דג סול בשקית

23.69

2018

דג סלמון בואקום

67.5

2018

דגים קפואים אחרים בשקית

28.63

2018

טונה בואקום

39.94

2018

נסיכת הנילוס בואקום

46.4

2018

דג אמנון טרי

22.67

2018

דג בורי טרי

37.92

2018

דג דניס טרי

51.08

2018

דג סלמון טרי

65.3

2018

דג קרפיון טרי

20.3

2018

דגים טריים ארוזים

57.15

*מקור הנתונים – מאגר מידע "סטורנקסט".

בשר

מנתוני משרד החקלאות עולה כי הישראלי הממוצע צורך בשנה כ- 15.4 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא) לנפש. בשנת 2018 הישראלים צרכו 137 אלף טון בשר, 44% מהכמות הינם בשר שנשחט בישראל ו- 56% מהכמות הינם בשר מיובא. בנוסף, בחודש לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה בכ- 44% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר חודשי השנה.

בשנים האחרונות, נערכו שתי רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של  הבשר הטרי והמצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות. לאור רפורמות אלו, ניתן לראות ברשתות השיווק גידול בצריכת בשר טרי ואיכותי על חשבון בשר קפוא.

יתר על כן, בענף העוף, הצריכה המקומית של עוף טרי היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-64.9 ק"ג בשנה לנפש, בעוד הצריכה במדינות ה- OECD נאמדת בכ- 30.6 ק"ג בשנה, בארה"ב כ-50 ק"ג ומדינות האיחוד האירופי מדובר בכ-23.6 ק"ג עוף בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ- 14.2 ק"ג בלבד . כיום, בענף העוף פועלים כ- 500 מגדלים. לקראת חג ראש השנה, הצריכה עולה בכ- 19.2% (לפי ניתוח נתוני מכירות בשנת 2018).

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2019, הערכה היא שיבול הרימונים יעמוד על כ- 50,000 טון, הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל עד כה!

במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני כעשור, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003 – 2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי. כיום, הענף עומד על כ- 20,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 300 מגדלים בכל רחבי הארץ. כיום משווקים רימונים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. בנוסף, משווקים רימונים בצורה של מיץ טבעי, משקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים לעונה, "116", "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.

ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בארבעת השבועות הקודמים לערב חג. הכמות הנמכרת של רימונים בתקופה זו מהווה כ- 21% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה.

מחירי רימונים ברשתות השיווק לקראת ראש השנה (נתוני רשתות דיסקאונט):

מספר שבועות לפני ערב ראש השנה

2017

2018

ארבעה שבועות

6.50

7.26

שלושה שבועות

5.92

5.18

שבועיים

5.67

5.11

שבוע

6.07

 5.78

*מקור הנתונים – מאגר מידע "סטורנקסט".

תפוחי עץ

על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ- 37,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2018 עמד על כ- 100,000 טון. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ- 15.8 ק"ג תפוחים. בשונה ממוצרים אחרים שהצריכה שלהם עולה לקראת החג ראש השנה, בתפוחי עץ בשנים האחרונות פער זה הולך ומצטמצם. כמות התפוחים שנצרכה במהלך ארבעת השבועות הקודמים לערב ראש השנה תשע"ז היוותה 8.15% מהכמות שנצרכה במהלך שנת 2018. מדובר בשיעור אשר כמעט זהה לחלק היחסי של חודש אחד מהשנה כולה כלומר 8.33%. בשנים האחרונות, הישראלים צורכים תפוחים באופן שווה במהלך השנה ואין פער משמעותי בצריכה לקראת ראש השנה. הזנים העיקריים הם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו-"פינק ליידי" (אדום-צהוב).

הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (35 מיליון טון לשנה), אירופה (10 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ- 90%, של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2018 עמד על כ- 30,797 טון בעיקר מארה"ב, איטליה, צרפת וספרד.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה איסור על דיג אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הקצאות קרקעות חקלאיות הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חידושים טכנולוגים חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות יקביים ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הכפרים מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מטה יהודה מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מערכות סולאריות מפקד החקלאות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עין גב עכברת על האיחוד החקלאי ענף החלב ערבה תיכונה פדיון קרקע חקלאית פודטק פיצויים פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות צער בעלי חיים קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנביס רפואי קנט קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת רש״פ שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמאות מקרקעין שמיטה שמן זית שפעת העופות שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.