ההסכם שנרקם בימים אלה במשק החלב הוא מסמר בארון הקבורה של המשק המשפחתי / דודו קוכמן, עו״ד

אין זה סוד שלחקלאות הישראלית יצא שם דבר ברחבי העולם ורבות מהמדינות שוחרות לפתחנו ומבקשות גם את הידע החקלאי וגם את המומחיות הישראלית.

החקלאות הישראלית מסייעת ליחסי החוץ שלנו וראש הממשלה ושריו מתפארים בה בכל הזדמנות ובכל יעד אפשרי, אך שוכחים את החקלאים וחשיבותם עם נחיתתם בארץ.

אחד הענפים המוצלחים בחקלאות הישראלית הינו ענף החלב בישראל שמפרנס אלפי משפחות במשק המשפחתי.   בניגוד למרבית הענפים במשק הישראלי, ענף החלב מאופיין בתכנון מרכזי ופיקוח הדוק. אמצעי פיקוח אלה כוללים קביעת מכסות יצור, מחירים בפיקוח ואמצעים נוספים. דברים אלה ואחרים הוסדרו בחוק תכנון משק החלב שאף עודכן בשנת 2011 והרפתן מקבל על כל ליטר רק את מחיר המטרה שקובעת ועדת מחירים של פקידי ממשלה עבור החלב הגולמי שמייצר הרפתן.

בין מטרות החוק היה להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו אך גם להבטיח מחירים נאותים ליצרנים ולציבור.

החוק המעודכן גם קבע כי שיווק חלב ומוצרי חלב בישראל יהיה מיצור מקומי בלבד, למעט יבוא שהותר באישור שר התמ"ת, הכלכלה היום.

הפרה הישראלית מייצרת כ-12 אלף ליטר של חלב איכותי לעומת כ-8,000 שמייצרת הפרה ההולנדית או הפרה הפולנית שמייצרת כ-5,800 ליטר בשנה.

למרות העובדה שהפרה הישראלית מייצרת באופן משמעותי יותר חלב מכל פרה אחרת בעולם איך ייתכן שקיים פער מחירים של כ-30 אג' בין החקלאי הישראלי בגין היצור לעומת הרפתן האירופאי בממוצע?

עבודה של אגף האסטרטגיה במשרד החקלאות קבעה כבר כי הפער נובע בין היתר מעלות הכשרות, שיעורי המע"מ, היותנו מדינה צחיחה המחייבת רכישת מזון לעומת הפרה באירופה שבחלק מהזמן נהנית מהרעיה באחו.

בנוסף, האיחוד האירופי משקיע כ-40% מתקציבו לתמיכות בחקלאות ומדובר ביותר מ-40 מיליארד יורו בכל שנה כאשר התשלום נעשה בתמיכות ישירות לחקלאים, במכסים ובמכסות.   כך הגבינה הפולנית הזולה שאנו רוכשים ברשתות השיווק אינה בשל היעילות של החקלאים הפולנים, אלה בשל תמיכה משמעותית של השוק האירופי בחקלאי פולין.

בעולם כולו מטילים מכסים על יבוא של תוצרת חקלאית בשל הרצון להגן על החקלאות המקומית ולהבטיח ביטחון מזון, מזון טרי שכן המחיר בתפיסתם של מדינות השוק אינו הקריטריון היחיד שצריך להיות חשוב ויחידי. הגנה על היצור המקומי ומניעת תלות של ישראל במדינות אחרות בעת משבר ביטחוני או כאשר נגרם אסון טבע צריך להיות שיקול חשוב.

החקלאות מחזקת עסקים קטנים, מביאה לפיזור אוכלוסייה, מסייעת לפינוי קולחין, מבטיחה שדות מוריקים ובמצב הגיאופוליטי שבו אנו נמצאים אבטחתו של מזון בסיסי לאזרחיו חשובה אסטרטגית.

ההסכם המוצע על ידי האוצר יביא בוודאות לחיסולו של המשק המשפחתי, שכן דרישה מרפתן במשק המשפחתי להגדלת יחידת היצור למיליון ומאתיים אלף ליטר כיחידת יצור מינימלית למעשה שומטת את הקרקע מהרעיון שמדובר במשק משפחתי.

הסכם לוקר, ההסכם שעליו חתמו נציגי החקלאים לפני מספר שנים באותם טיעונים מתוקשרים של האוצר ועומד להסתיים בסוף 2019 הוציא 25% רפתנים ממעגל היצור.

פיתוח רפת ושמירה על יכולת יצור מחייבת השקעה כלכלית גבוהה זאת בנוסף על עבודה קשה של כמעט 24 שעות ביממה שכן מדובר על שתי חליבות ליום ולפעמים גם שלוש ובין לבין צריך להאכיל את הפרות ולהבטיח את רווחתם.   

החקלאים הישראלים נחשבים למצטיינים גם לפי דו"ח של ארגון ה-OECD שפורסם לפני כשנה בפיתוח טכנולוגיות מים, מיחזור מי קולחין ועוד.  הדו"ח גם מציין את החקלאים הישראלים הנמצאים בצמרת שיעור הפריון הגבוהים במיוחד בתחום החקלאות וזאת בין היתר בזכות יכולתם לפיתוח בר קיימא של חקלאות באזורים צחיחים וצחיחים למחצה.

באותה נשימה הדו"ח מבקר את ישראל עקב משטר של תמיכות מעוותות וממליץ לישראל לעבור לתמיכות ישירות וממוקדות כפי שהדבר כבר נעשה שנים רבות בשוק האירופי ובמקומות אחרים בעולם.

ולבסוף, במקום לטפל בפערי התיווך שהם למעשה הגורם האמיתי לכל עליית מחירים מעדיפים שר האוצר ופקידיו לפגוע בחקלאים היצרניים.

החלב ומוצריו במדד המחירים לצרכן מהווים פחות 2% והחלב לבד מהווה 0.4% נכון למדד המחירים לצרכן האחרון ועל כך מפורסמות בתקשורת "אמיתות" על פעולה שתביא להוזלת מחירים דרמטית לצרכן בהסכם שאותו כופים פקידי האוצר בעידוד שר האוצר על הרפתנים, תוך איום לפתיחת השוק ליבוא פרוע של מוצרי חלב וביטול המכסים.

ההסכם רע, יוסיף עוד מסמר לארון הקבורה של המשק המשפחתי, זאת בניגוד לכל מה שקורה מעבר לאוקיינוס שבו לא רק שעושים הכל כדי לשמור על החקלאים ועל החקלאות המקומית אלא פועלים באמצעים מאסיביים של תמיכות לסייע להם.

לא זאת, אף זאת, ההסכם לא מבטיח ירידת מחירים לצרכן וגם אם תהיה ירידה כלשהי היא לא תבוא לידי ביטוי לעקרת הבית.

בעולם ההולך לקראת מחסור במזון ושבו מדינות רבות כבר נערכות לעובדה קשה זו, בישראל עדיין פועלים בחשיבה גלובלית כלכלית ניאו ליברלית לכאורה של שוק פתוח תוך פגיעה בחקלאות המקומית וברווחת חקלאייה דבר שיחזק את היבוא וישלשל כסף רב ליבואנים, אך יפגע בטווח הקצר בפרנסת הרפתנים ובטווח הארוך בכל האזרחים.

דודו קוכמן, עו״ד

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.

עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.

טל: 03-5620621

פקס: 03-5622353

דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237