בעקבות החלטה נוספת של רמ"י הפוגעת במשקי העזר הוקמה עמותה שתאבק לשיוויון זכויותיהם.
החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1521 מהסתיו האחרון שמנסה להסדיר את זכויות בעלי משקי העזר כמו גם החלטת הולנת"ע לאפשר תוספת יחידת מגורים למשקי העזר באישור וועדה מחוזית עוררו את בעלי משקי העזר להתארגן ולממש על זכויותיהם.
ברוב המושבים בעלי משקי העזר אינם חברים באגודה והם נמצאים לרוב במיעוט מספרי בישובם. כמו כן, הם אינם מיוצגים על ידי המוסדות המיישבים. כפועל יוצא מכך נאלץ כל בעל משק עזר לפעול בעצמו ליישום החלטות רמ"י ורשויות התכנון.
לאור כך הוקמה בימים האחרונים עמותה שמטרתה לאגד את הבעלים של משקי העזר ולסייע להם במסגרת ייצוג משותף בניהול ענייניהם מול רשות מקרקעי ישראל ובוועדות התכנון.
ה"עמותה לסיוע לבעלי משקי עזר (ע"ר)" תספק לחבריה יעוץ מקצועי: משפטי, תכנוני ושמאי.
לדברי עו"ד גד שטילמן עיקר השינוי בהחלטה 1521 הוא זכותם של בעלי משק העזר להוון את חלקת מגוריהם עד שטח של 2 דונם (על יתרת השטח שמעל 2 דונם יחולו הוראות השבה לרשות מקרקעי ישראל בעת שינוי יעוד).
לדבריו, בעלי משקי העזר בישראל מקופחים בזכויותיהם ביחס לבעלי הנחלות במושבים. הם אינם מוגדרים ברשות מקרקעי ישראל כשייכים ל"מגזר החקלאי" והם מופלים לרעה ברשות מקרקעי ישראל ביחס לבעלי הזכויות ב"מגזר העירוני". בנוסף כל עשרת ההחלטות הקודמות בעשר השנים האחרונות סבלו מחוסר בהירות וחוסר כדאיות כלכלית לבעלי משקי העזר, וברוב המקרים לא ניתן היה ליישמן גם בשל חוסר התאמה בין החלטות רשות מקרקעי ישראל למדיניות רשויות התכנון בקשר ליעוד שטח משק העזר.
עו"ד גד שטילמן העוסק בדיני אגודות שיתופיות ורשות מקרקעי ישראל ועו"ד ארז גיל ממשרדו, סבורים כי גם החלטה 1521 לא פותרת את כל הבעיות ומשאירה מקום לפרשנות משפטית ושמאית רחבה. לדבריהם, על אף שיש בהחלטה זו יתרונות ביחס להחלטות הקודמות, מדובר גם בשינויים לרעה ביחס להחלטה הקודמת, שכן בהחלטה הקודמת יכלו בעלי משק העזר להוון את כל שטח משקם עד 5 דונם בעוד ההחלטה האחרונה מגבילה את ההיוון לשני דונם. על פי החלטה 1521 יערך חישוב של שווי דמי ההיוון עבור בית מגורים בשטח 160 מ"ר
הבנוי על שטח חצר של 500 מ"ר לפי שיעור של 5.5%; עבור יתרת הזכויות בשטח של עד 2 דונם ישולם היוון בשיעור 51% מערך הקרקע– לפי זכויות הבניה הקיימות בתב"ע.
בעל משק עזר שהיוון את חלקתו יכול להוסיף יחידת מגורים בשיעור היוון נוסף של 31%. היטל השבחה לא יקוזז מהתשלום. באשר לפיצול של הבית הנוסף, קובעת ההחלטה כי יחול האמור בהחלטה 1500. החלטה זו קובעת כי עלות הפיצול הינה 31% אחוז מערך הקרקע.
עוה"ד גד שטילמן וארז גיל מסבירים כי קיימת אי בהירות בקשר למצרף תשלומי ההיוון הנדרשים בגין בניית הבית השני ופיצולו בשטח "חצר" המשק שהוון ב – 51% . אם לכל אלה מוסיפים מע"מ בשיעור 17%, מס רכישה, ובנוסף היטל השבחה בשיעור 50% מעליית ערך הקרקע, סיכום הסכומים מביא לתוצאה אבסורדית שבכדי לרכוש את הזכות לבית נוסף ופיצולו, על בעל משק עזר לשלם מחיר הקרוב למחירו של המגרש "בשוק החופשי" ואולי אף יותר. השכל הישר ועקרונות שמאיים בסיסיים מחייבים פרשות מקלה על הוראות התשלום המצטברות של ההחלטות הנ"ל.
ביחס לבעלי נחלות מופלים בעלי משק העזר באופן ניכר; שכן, על פי החלטה 1464 יוכל בעל נחלה לשלם 33% מערך חלקת מגוריו להיוון ופיצול של מגרשים מנחלתו.
להערכתנו, אומרים עוה"ד שטילמן וגיל, חוסר הבהירות בהחלטה 1521 לגבי משקי העזר, כמו בקודמותיה, והקושי ליישמה מול וועדות התכנון, יביאו כפי הנראה לשינויים נוספים בעתיד.
לאחר הרפורמה שהיתה ברשות מקרקעי ישראל, בעלי משקי העזר אינם נחשבים לחלק מ"המגזר החקלאי" ומאידך, הם רחוקים "שנות אור" מזכויות בעלים של קרקע "במגזר העירוני". מדובר בכ-3,000 משפחות שמעמדן אינו ברור. ברוב המושבים הם אינם חברים באגודה ובאופן מסורתי אין להם כל ייצוג הולם במוסדות המיישבים. לפיכך בימים אלה מוקמת עמותה לבעלי משקי העזר במטרה לרכז כוחות ולפעול מול רשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל במטרה לצמצם את אי השוויון והפלייתם לרעה ביחס לבעלי נכסים אחרים ומגזרים אחרים.
