מידע בנושא ירושת משק חקלאי

תביעתו של בן אשר הוריו היו בעלי נחלה חקלאית במושב ונפטרו כנגד רעייתו השנייה של אביו אשר רשומה מול הגורמים המיישבים כזכאית לזכויות באותה נחלה לאחר פטירת האב. הבן מבקש סעד הצהרתי לפיו קיימות לו זכויות בנחלה כבן ממשיך מכוח הסכם פנים משפחתי ומכוח צוואת האב.

תמ"ש (משפחה) (ירושלים) 2991-01-14 – י' ח' נ' א' נ' ח' ואח' ואח', פס״ד מיום 15/03/2018

הורים מתבלטים כיצד לבצע העברה של הזכויות בנחלה לדור ההמשך בצורה הנכונה ביותר, כאשר המטרה היא בלשונם של ההורים "שהילדים לא יריבו ביניהם".

איך נבצע העברה של הזכויות בנחלה לילדים מבלי שהם יריבו כך שהרצון של ההורים לבצע חלוקה "שווה" של הזכויות יתיישב עם "הרצון" או אולי "הדמיון" של הילדים ובסופו של דבר יביא לכך שהם לא יריבו?

בכדי לבחור בדרך הנכונה לביצוע העברה בין דורית של נחלה, נעמוד על האפשרויות השונות שעומדות בפני ההורים כאשר הם מבקשים לתכנן את עתיד הנחלה לאחר ששניהם ילכו לבית עולמם

בעידן הנחלה המהוונת נכון ליורשים לבחון אפשרות של הותרת הנחלה במשפחה לדורות תחת מכירת הנחלה ותשלום מס משוקלל שמגיע לכדי 50% מה שמותיר בידי היורשים סך תמורה נטו נמוך בעוד הרוכש מקבל את כל ההטבות בהתאם להחלטה 1553.

לא בכל מקרה היורשים יכולים או רוצים להותיר את הנחלה במשפחה וגם פתרונות של פיצול מגרש אחד או יותר מהנחלה וחלוקה בין היורשים לא תמיד מתאימים לכל משפחה. אנו נוהגים לקבוע בצוואות כי ככל ומי מהילדים לא יהיה מעוניין לקבל את חלקו בעיזבון יבואו תחתיו ילדיו (הנכדים) מה שמאפשר לנו להקנות את הטבות המס גם לנכדים במסגרת חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון.

רשות מקרקעי ישראל החליטה לשנות את סעיף ההורשה באופן מהותי וביטלה למעשה את העברה האוטומטית לבן/בת הזוג שנותר בחיים בעת פטירה.

השינוי נובע רק במקום שבו בעלי הזכויות בנחלה חותמים על חוזה חכירה לדורות במסגרת החלטה להיוון זכויות המגורים בנחלה (החלטה 979 ומחליפיה עבור להחלטה 1553) או בעת מכירה והן במסגרת החלטה 823 שמאפשרת חתימה על חוזה חכירה לדורות ללא צורך בהיוון זכויות המגורים.

השינוי הוא מהותי ויש לשים לב אליו בעת חתימה על חוזה חכירה לדורות וכן בעת קביעת הסדרי ירושה משפחתיים עתידיים וייתכן אף שיהיה צורך לתקן הסדרים משפחתיים בהתאם לנוסח החדש של החוזה.

אנו עדים לרגע הסטורי בהליכי הורשה של נחלות שיביא למהפך ממש בכל הקשור להעברת זכויות בין בני זוג בעת פטירה ובהעברה ליורשים.

רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי היא ערכה שינוי מהותי בכללי ההורשה שהיו נהוגים עד היום בחלות וביטלה את ההעברה האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה.

התוצאה היא שהורשה בנחלות תהיה בהתאם לצוואה שיותיר אחריו בעל הנחלה או בהתאם לדיני הירושה אך בכפוף למגבלות המפורטות בהסכם החכירה.

לגבי מינוי בן ממשיך - בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך יידרש להסדיר את תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום בטרם החתימה על חוזה החכירה.

חלוקת עיזבון בין יורשים ועריכת צוואה, כאשר במרכז עומדת נחלה, היא מלאכה שדורשת בחינה משפטית ומסויית של מרכיבים רבים בכדי להימנע מתקלות משפטיות וחבויות מס גבוהות.

מגיעים לפתחנו מקרים רבים, לרבות הליכי גישור בין יורשים ותיקים מבתי משפט לענייני משפחה, כאשר התגלעה מחלוקת כיצד לבצע את חלוקת הזכויות בנחלה, כאשר במרכזם עומדות שתי שאלות עיקריות: האם החלוקה בין היורשים תתבצע על בסיס שווי הנטו או הברוטו של הנחלה? מהן חבויות המס החלות בחלוקת העיזבון ועל מי הן חלות?

ראשית נסביר, כי קיימות סיבות רבות ומגוונות למחלוקות בין יורשים בעת חלוקת הזכויות בנחלה. תקלות רבות מתרחשות כאשר ילד אחד או יותר מתגוררים בנחלה וההורים לא חתמו על הסכמים עם הילדים שבנו בנחלה או לא ביצעו תיאום ציפיות. העובדה שילדים מתגוררים בנחלה ביחד עם העובדה שאין תיאום ציפיות לגבי משך זמן המגורים? והאם יש כוונה לתת זכויות בנחלה או בפיצול של מגרש? יהוו מכשול ליישום של כל הסדר או צוואה אם הם לא יעמדו בקנה אחד עם הציפיות או הרצונות של הילדים המתגוררים בנחלה.
לכן אני חוזר ומדגיש - לא מאפשרים לילדים לבנות בנחלה או להתגורר בבית בנחלה, מבלי לחתום על הסכם שמסדיר את הזכויות לגבי תקופת המגורים ומהות הזכויות שניתנות בבית המגורים, בחיי ההורים ולאחר שאחרון ההורים ילך לבית עולמו.  

במקרים בהם נותרה צוואה ויש מספר יורשים או במקרים בהם נותרה צוואה שקובעת חלוקה שווה של הנחלה בין היורשים או צוואה שקובעת הוראות שלא ניתנות ליישום, הואיל והן עומדות בסתירה להחלטות רמ"י ולהסכם המשבצת או הסכם החכירה שחל על הנחלה, מצאנו מחלוקות קשות ביותר שהצריכו שעות רבות של גישור והרבה תעצומות נפש, אותן ניתן היה לחסוך מהיורשים אילו ההורים היו מקבלים ייעוץ מתאים.

בנוסף לבעיות המשפטיות שמתעוררות כאשר הצוואה מנוגדת לעובדות שקיימות בנחלה כמו מגורים של ילדים והבטחות בע"פ או בכתב או צוואה שקובעת הוראות שלא ניתנות ליישום או כאשר לא נותרה צוואה, קיימות בצוואות תקלות מס משמעויות שעשויות להביא יורשים למכירה של הנחלה, לאור כך שבצוואה אין תכנון מס מתאים.

כאשר הורים הולכים לעולמם ולא מותירים אחריהם צוואה מתאימה, הם עשויים לגרום שלא בכוונה ומבלי לשים לב, למחלוקות משפטיות בין היורשים ויותר מכך, לחבויות מס בעת ביצוע החלוקה והעברת תשלומי האיזון בין היורשים, שהיו יכולות להיחסך אילו ההורים היו מקבלים הכוונה מתאימה ובמקרים מסוימים לכך שלא ניתן יהיה לקיים כלל את הצוואה, מה שמצריך את היורשים להגיע ביניהם להסכמות, כאלו שלא תמיד ניתן להגיע אליהן גם אם היורשים מאוד מעוניינים בכך.

עליית השווי של הנחלות והרצון להותיר אותן במשפחות לדורות ולא למכור לצד ג', מצריך מההורים לבחון היטב את המצב המשפחתי, המשפטי, התכנוני והמיסוי של הנחלה ולערוך צוואה שתקבע הוראות מתאימות שניתנות ליישום.

למשה ולאה ארבעה ילדים. הם הקימו נחלה לתפארת ופיתחו משק פרחים משגשג. הבן הצעיר רועי השתחרר מהצבא והצטרף לעבודה עם אביו ואחיו הבכור יואב. יואב ורועי ומשפחותיהם מתגוררים בנחלה בבתים שניבנו על ידם לצד ההורים. שתי הבנות דנה ויעל גרות בהרחבה במושב. הילדים נשואים באושר, המשפחה מלוכדת ומשה ולאה שמחים על כך שהילדים והנכדים קרובים אליהם. יואב הבכור עובד עם אביו מזה כעשר שנים בנחלה וההצטרפות של אחיו רועי לעבודה הביאה משב רוח חדש לעסק. שני האחים עובדים בשיתוף פעולה והאבא שהתבגר מנהל את העבודה מלמעלה ועם השנים מקנה יותר סמכויות לילדים בדרך להעברה הבין דורית של העסק.

נושא החלוקה של הנחלה עדיין לא עלה על השולחן ובין ההורים לבין הילדים אין הסכמים או הסדרה בע"פ. הילדים מכבדים את האבא, עובדים, מתפרנסים ולא העסיקו את דעתם בנושא דור ההמשך בנחלה. בחלוף השנים האבא מתבגר ויוצא לגמרי מהעסק. עם היציאה לפנסיה בגיל תשעים האבא חלה ונפטר מבלי לערוך צוואה והותיר אחריו את לאה אשתו בת ה- 85 וארבעה ילדים.

לאה נוהגת להשתתף בפגישות של הדור הותיק במושב. באחד המפגשים היא שמעה מחברות סיפורים על מלחמות ירושה ובפעם הראשונה דאגות החלו להתגנב לליבה, כאשר שאלה אחת העסיקה אותה ולא נתנה לה מנוח - איך אעביר את הזכויות בנחלה כאשר שני הילדים עובדים כבר שנים בעסק המשפחתי בזמן שהנחלה ניתנת לרישום ע"ש ילד אחד בלבד?

פעמים לא מעטות אנו נתקלים במקרים בהם הורה מעוניין להעביר את הנחלה במתנה לילדו.

כפי שכבר אמרנו : "לא מעבירים נחלות במתנה לילדים"!

הורה שמעביר נחלה לילד הופך להיות "דייר" של הילד והכלה/חתן בנחלה. כל סיטואציה שתתרחש אצל הילד והכלה (לדוגמא: "הכלה תהפוך לתקלה"), פרידה, מוות, פשיטת רגל, מחלוקת משפחתית, מעמידה את ההורים בסכנה אמתית גם אם נערך בין הצדדים הסכם מתנה מקיף שנראה שכולל את כל הסעיפים וההוראות שניתן היה לחשוב עליהם באותה עת.

חברים, המקרים שמגיעים לשולחן הגישור לא עלו אפילו בדמיון כאשר ההסכמים נערכו, ואכן החיים מזמנים לנו סיפורים קשים וסבוכים שהיו נחסכים מהורים מבוגרים אילו הנחלה לא היתה מועברת במתנה לילד אלא שהיתה נערכת צוואה.

חשוב לזכור, צוואה ניתן לשנות בכל "בוקר" ואילו מתנה היא פעולה "בלתי חוזרת". האפשרות לחזור ממתנה ניתנת במקרים קיצוניים ביותר. גם במקרה שבו קיימת להורה עילה לחזור בו ממתנה, כמו לדוגמא: "התנהגות מחפירה", הורה בגיל מבוגר צריך להשקיע תעצומות נפש ולהוציא הוצאות משמעותיות ולהגיש תביעה בכדי לנסות להפוך את הקערה על פיה, בכדי לבטל את המתנה בעילות של טעות, הטעיה, התנהגות מחפירה, הפעלת סעיף הביטול בהסכם המתנה, דבר שבתי המשפט מאפשרים, כאמור, במקרי קיצון בלבד.

בפועל, ברוב המקרים הורים לא מגישים תביעות כנגד הילדים, גם כאשר הם מרגישים שנעשה להם עוול. לעיתים הנחלה הועברה במתנה לפני שנים רבות וכעת המציאות השתנתה וההורים מבקשים לתקן את "טעויות" העבר והילדים כמובן לא יאפשרו את החזרה מהמתנה. וכך ההורים משלימים שלא בטובתם עם המצב ונותרים עם לב כבד שלא מניח להם עד סוף ימיהם.

משה ושרה עלו לישראל בשנות החמישים מעירק, עם הגעתם לארץ הם שוכנו במעברה באזור נתניה. החיים במעברה היום קשים, אך לאחר מספר חודשים הציעו למשה ושרה לעבור להתגורר במושב לקבל נחלה ולעבד את האדמה. משה ושרה גדלו בבגדד ולא הכירו את עבודת האדמה, אך קול פנימי גרם להם להיענות להצעה והם אכן עלו לאוטובוס והגיעו עם המזוודות למושב עובדים באזור רמלה. בשנות ה 70 משה בנה רפת קטנה רכש כמה פרות והחל להתפתח בענף הפרות לחלב. עם השנים הרפת הלכה וגדלה ומשה הפך לחקלאי מצליח ומוכר בתחום.

בגיל 85 החלו להגיע לסבא משה הילדים בכדי לדבר אתו על הנחלה. הוריו של ניר לא היו שותפים לשיחות אך שלושת האחים הגיעו כל אחד בתורו בכדי לבדוק, מה מתכוון סבא משה לעשות עם הנחלה אחרי שילך לבית עולמו? השיחות היו קשות אך לא סוערות. משה הסתיר את השיחות מניר ומאביו ירון, כי הוא ידע שאם הדבר ייוודע להם המשפחה תתפרק בעודו בחיים וזה היה הדבר האחרון שהוא רצה שיקרה.

אפשר למתוח קו על הרגע שבו נערך המפגש בבית של הסבא בן ה - 87 ולחלק את חייו עד לאותו רגע והחל מאותו רגע - זו כבר לא היתה אותה משפחה הכל התפרק!

נשאלתי פעמים רבות האם ניתן לרשום את הזכויות במגרש שיפוצל מהנחלה ע"ש בעלי הזכויות בנחלה?

התשובה לשאלה הגיעה בימים אלה מרשות מקרקעי ישראל - ניתן לרשום מגרש שיפוצל מנחלה ע"ש ההורים בעלי הזכויות בנחלה!

התשובה כמובן מאוד משמחת ומאפשרת להורים בעלי הזכויות בנחלה לקבל החלטות בהמשך הדרך ולא לקבוע כבר בשלב זה החלטות לגבי חלוקת הזכויות בין היורשים במסגרת הליך פיצול מגרש/בית מהנחלה.

נסביר כי מבחינה משפטית רמ"י מתייחסת להליך הפיצול כרכישה של זכויות במגרש יד שניה ולא כרכישה ראשונה של זכויות מרמ"י במסגרתה יש לחתום על תצהירי רמ"י ולהצהיר כי מקבל הזכויות אינו בכל זכויות בנחלה או במשק עזר או במגרש שהתקבל בפטור ממכרז.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.