שהייה בעבודה בלילה / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

סוגיית זכאותו של עובד לתמורה בגין שעות שהייה במקום העבודה, בגדרן אין הוא נדרש לעבודתו הרגילה, נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין ואף במסגרת טור זה עסקתי בכך. אך מה הדין כאשר לא ניתן להבחין בין השעות בהן עבד העובד לבין השעות בהן נח?. בסוגיה זו דן לאחרונה (31.8.20) בית הדין הארצי, ובשל חשיבות הדברים בחרתי להביא בפניכם את עיקרי הכרעתו.

באותו עניין עבד התובע אצל הנתבעת, חברה העוסקת במתן שירותי גרר בכל רחבי הארץ. עבודתו של התובע התבצעה במגרש אחסון בירושלים המופעל על ידי החברה. למגרש נגררו רכבים על ידי החברה הנתבעת וגורמים נוספים (המשטרה, חברות ביטוח, הוצאה לפועל וכיוצ"ב). תפקידו של התובע הוגדר כ"שומר", אך לגישת החברה הוא שימש כסדרן ולא כשומר.

במסגרת תביעתו דרש התובע כי החברה תשלם לו פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות שונות בסך של כ-600,000 ₪, כאשר במרכזה של התביעה עמדה דרישה לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות. התובע טען כי הועסק במשך כל השבוע בין השעות 18:00 עד לשעה 9:00 בבוקר. מנגד טענה החברה כי התובע אמנם שהה במגרש עד הבוקר אך עבודתו הסתיימה בכל יום בשעה 1:00.  

בפסק דינו קבע בית הדין האזורי לעבודה כי התובע הורשה לישון במהלך המשמרת, ואף נהג לעשות כן, כאשר הדבר היה תלוי בהיקף הפעילות של הרכבים.  אולם, בית הדין קבע כי לא ניתן להגיע למסקנה חד-משמעית לפיה עד שעה מסוימת חויב התובע לעסוק בקבלת הרכבים ובעבודת סדרנות ומשעה מסוימת התובע כלל לא עסק בקבלת רכבים בלילה, ועל כן, על אף שהורשה לישון, ועל אף שניתן לסבור כי תנועת הרכבים בלילה הייתה פחותה באופן ניכר, יש להניח כי התובע נדרש מידי פעם לפתוח את השער ולקבל את הרכבים. לאור כך קבע בית הדין כי בהיעדר אפשרות להגיע לחלוקה  מהותית בין הדרישות מהתובע בשעות המשמרת השונות יש  להתייחס לכל שעות השהות כשעות העבודה של התובע –קרי כמקשה אחת ולקבל את התביעה לגמול שעות נוספות במלואה.

על פסק דין זה הגישה החברה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בראשית פסק דינם חזרו שופטי הארצי על ההלכה לפיה לא די בעצם דרישת המעסיק מהעובד לנכוח במקום העבודה כדי להגדיר את כל שעות שהייתו כשעות עבודה, ואף לא די בהפקת תועלת כלשהי על ידי המעסיק מעצם שהותו של העובד במקום העבודה, אלא יש לבחון אם אכן בוצעה "עבודה" על ידי העובד במהלך השעות שבמחלוקת, בהתאם למאפייניו של מקום העבודה ומהות המשרה בה הוא מועסק. בחינה זו אינה טכנית אלא מהותית ונעשית על פי מכלול נסיבות המקרה, הן מהיבט מקום העבודה והן מנקודת המבט של העובד עצמו. מהיבט מקום העבודה יש לבחון בין היתר מה עיקר פעילותו של ה"מפעל"; האם הצורך לשמו נדרשת שהות העובד במקום הוא להגשמת תכליתו של מקום העבודה ככזה; ומהי התועלת המופקת למעסיק מאותן שעות שהייה. מנקודת המבט של העובד יש לבחון בין היתר עד כמה מוגבל היה לעשות כרצונו במהלך השעות שבמחלוקת, עד כמה נדרש לשינוי מאורח חיים רגיל, האם במהלך שעות ה"שהייה" נדרש להפעלת אותם כישורים לשמם נשכר כוח עבודתו מלכתחילה ובהם הוא עושה שימוש בשעות עבודתו ה"רגילות", והאם נדרש במהלך שעות ה"שהייה" להשקעת משאבים פיזיים, קוגניטיביים או נפשיים בהתאם למאפייני משרתו.

בענייננו, קובע בית הדין הארצי, עסקינן במקרה חריג של עמימות עובדתית לגבי מהות עבודתו של העובד בלילה. במקרים אלו, סבור בית הדין, יש לאמץ פתרון שאינו דיכוטמי, בבחינת "הכול או לא כלום" וכי ניתן להגיע לפתרון ביניים מידתי תוך התאמתו לנסיבות כל מקרה ומקרה.  

בית הדין קובע כי בנסיבות המקרה דנן ניתן להקיש מסעיף 26ב לחוק הגנת השכר אשר קובע כי חובת ההוכחה לעניין שעות עבודה של העובד מוטלת על המעסיק רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או על 60 שעות נוספות חודשיות.

בית הדין מדגיש כי המקרה שבפניו, נוכח קביעות בית הדין, נוטה באופן ברור לכך כי עיקר השעות שבמחלוקת הן שעות שהייה וכי במרבית שעות הנוכחות של המשיב במגרש לא נדרש העובד לעבודה, והיה רשאי לעשות, גם אם  בתחומי המגרש, ככל העולה על רוחו. על הרקע הזה, יש להחיל את החזקה בסעיף 26 ב לחוק הגנת השכר בנסיבות העניין או להקיש ממנה, ולחייב את המעסיק לשלם שעות נוספות בגין 60 שעות בחודש בלבד. עם זאת מדגיש בית הדין כי קביעה זו מתייחסת לעובדות המקרה הספציפי ואין להסיק ממנה באופן גורף כי שעות לילה/לינה של אנשי צוות במקום העבודה אינן בגדר "שעות עבודה", ויש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו. בסופו של דבר נקבע בענייננו כי על החברה לשלם לעובד סך של 40,642 ש"ח בלבד בגין עבודה בשעות נוספות ויום מנוחה.

*ע"ע (ארצי ) 38154-03-20 גרר שי כהן בע"מ - סעדי דוויק (פורסם בנבו, 31.08.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות הרפורמה במקרקעי ישראל השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים עובדים זריםֿ פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.