מידע בנושא קרקע

ערעור שהגיש מושב שזור על שני פסקי דין שניתנו בביהמ"ש המחוזי בהם נקבע כי המשיבים, שהינם מתיישבים בשטח המושב אולם אינם חברי המושב, זכאים להירשם כבעלי נחלות יחד עם כל הזכויות הנלוות לכך.

ע"א 7019/14 שזור מושב עובדים נ' פרג'י, פס״ד מיום 16/05/2018

היתרונות: אפשרות לגדל גידולים ארוכי טווח, כדוגמת מטעים * אפשרות לוודאות ותכנון ארוך-טווח מראש * שימוש יעיל יותר במשאב הקרקע הנדרש לטובת עיבוד חקלאי * ניצול יתרונות לגודל * העלאת הפריון

מצ״ב החלטות מועצה שנחתמו / עודכנו נכון לתאריך 14/03/2018

ראיון עם עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי, בתכנית ׳סוגרים חשבון׳ של הטלוויזיה החינוכית מיום ד׳ 18/10/17, על תכניות הותמ״ל להפקיע קרקעות חקלאיות במטרה לייצר פתרונות כושלים לבעיית הדיור.

למעלה מ 100,000 דונם של קרקע חקלאית מיועדת להפקעה.

המדיניות ההיסטרית של הותמ״ל לא תפתור את בעיית הדיור מחד ותגרום לנזק בלתי הפיך ליכולתם של החקלאים להתפרנס בעתיד מאידך.

במקום לפעול להידברות עם החקלאים באשר לשטחים בהם יש צורך לבנות ולפעול לפי תוכניות קיימות, מעדיפה הותמ״ל להשתמש במדיניות דורסנית שתפגע קשות בחקלאים ולא תייצר פתרון לאף אחד.

בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, כיום לא ניתן עוד לבצע מיזמים סולאריים במתכונת של חכירת משנה כי אם על דרך של הקמת תאגיד משותף המקבל את הקצאת הזכויות בקרקע. מציאות משפטית זו אשר אינה תואמת למהות העסקית המקובלת בשוק עלולה לסכן את האינטרסים החוזיים והקניינים של האגודות.

מציאות בעייתית זו מחייבת לעמדתנו את מועצת מקרקעי ישראל לבחון מחדש את ההגבלות אשר הוטלו על האגודות בהחלטותיה הנוגעות לביצוע מיזמים סולאריים, ובמקביל מחייבת את האגודות כבעלי הקרקע לבצע חשיבה עסקית מחודשת של כל מהלך ההתקשרות מול היזם. ולבחון אפשרויות ליטול חלק ממשי יותר בפרויקט שייתכן ויניב להם בעתיד רווחים נאים יותר בהשוואה לדמי השימוש המקובלים כיום. 

ידוע הדבר כי במשק חקלאי ניתן לבנות, בדרך כלל, שלוש יחידות דיור.

לכן, במקרים רבים מבקשים הילדים לבנות את ביתם על משק ההורים, כפתרון דיור זמין. הבונים משקיעים מיטב כספם בבניה, לעתים כאשר המשק אינו רשום על שמם, או שאינם רשומים כבנים ממשיכים.

אך מה קורה כאשר הנחלה עליה מבקשים לבנות כבר ממושכנת לטובת בנק או נושה אחר? האם בן הבונה במשק ההורים כפוף למשכנתא שלקחו ההורים, גם בלי קשר לבית שבנה?

ע"א  5922/15 בנק דיסקונט נ' קרויזר ואח', פסק הדין מיום 26.4.2017.

התכניות למתחמים מועדפים לדיור המקודמות בשנתיים האחרונות מהוות את האתגר המרכזי במאמץ של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשמור על הקרקעות החקלאיות במדינית ישראל.

לנוכח משבר הדיור הוקמה הועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), כדי לקדם במסלול מהיר תכניות למגורים במתחמים גדולים.

כמות נכבדה של תכניות למגורים שקודמו בוועדות המחוזיות הועברו למסלול הותמ"ל, כדי לפשט הליכי תכנון.

מאחר והתכניות הללו מקודמות אך ורק על אדמות מדינה, חלק ניכר מהן מתוכנן על קרקע חקלאית. לפיכך מדינת ישראל חווה לאחרונה מהלך נרחב של תכניות בקנה מידה גדול ביותר, המשנות את ייעוד הקרקע החקלאית לטובת מגורים.

תכניות ותמ"ל מקודמות אף בשטחי החקלאות של ישובים כפריים, אשר כתוצאה מהתכניות הללו רוב אדמותיהם נלקחות, עובדה הגורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בהם.

מטרת מסמך זה היא להמחיש את היקף הפגיעה בחקלאות ועוצמת הקונפליקט שנוצר ועוד יתעצם ויעמיק, בעתיד הקרוב, בין הפיתוח המואץ לחקלאות.

ערכו: אמויאל רענן, יוחאי תירוש
מאי 2017

מצ״ב תקציר של ספרו של חיים זנדברג, חוק יסוד: מקרקעי ישראל שהוכן ע״י משה ברנע, שמאי מקרקעין.

ספר זה נכתב לאור פנייתו של כבוד השופט יצחק זמיר, במסגרת סדרת ספרים העוסקת בחוקי היסוד – ביוזמת הפקולטה למשפטים באונ' ירושלים.

בחוק יש אמנם רק 3 סעיפים אך ישנם הרבה פסקי דין, דיונים פרלמנטריים, ספרים, מאמרים וידיעות עיתונאיות בנושא ניהול מקרקעי ישראל המתבססות על עקרונות היסוד המפורטים בחוק.

חשיבות החוק לקרקעות המגזר הכפרי הינה מכרעת באשר הוא מגדיר מהן קרקעות המדינה, מממש את הרציונל של  "איסור העברת הבעלות" ומתווה את המדיניות כלפי זכויות האזרחים בקרקע בהתאם.

בתקציר, מוגדר מעמדו החוקתי של חוק יסוד זה, מצויינים הטעמים להיווצרותו והצדקתו ומפורטות ההשלכות של מימוש העקרונות הגלומים בו על בעלי הזכויות על קרקע במגזר הכפרי והעירוני.

מומלץ לקרוא את התקציר וניתן, אם רוצים, לרכוש את הספר באמצעות הקישור שבסוף התקציר.

בעת בקשה להעברת הזכויות במקרקעי המדינה מחוכר לחוכר מתנה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י) את מתן הסכמתה בתשלום דמי הסכמה. בית המשפט העליון, במספר פסקי דין, הכיר בזכותה של הרשות לדרוש תמורה עבור הסכמתה להעברת החכירה בקרקע.

בעניין מכירת נחלה קיים ספק אם רמ"י זכאית לדרוש דמי הסכמה עבור חלקת המגורים מאחר והחלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון זכויות חלקת המגורים מחייבת בגביית דמי רכישה (במקום דמי הסכמה) עבור חלקת המגורים.

ביהמ"ש העליון נדרש לשאלת זכויותיה של הסוכנות היהודית בהיותה הגורם המיישב בקרקעות שנמסרו על ידה לאגודות, והאם קמה לה זכות לקבלת פיצויים על שטחי אגודות שהופקעו.

ע"א 8378/11  יגל מושב עובדים ואח' נ' הסוכנות היהודית ואח', פס״ד מיום 27/10/16

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.