פסקי דין

עניין ההליך הינו ערעור על הכרעת חוב של עו"ד אורן הראל (להלן: "בעל התפקיד המיוחד") שמונה לשם בחינת תביעת חוב של חצב מושב עובדים (להלן :"האגודה") ונושים נוספים [בנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק") ועוזי ז'אנו] והכרעת סדר הנשייה ביניהם.

 

פש"ר (ב״ש) 8520-08-21 חצב מושב עובדים נ' ז'אנו ואח', פס״ד מיום 13/06/21

 

 

עניין ההליך הינו ערעור על הכרעת חוב של עו"ד אורן הראל (להלן: "בעל התפקיד המיוחד") שמונה לשם בחינת תביעת חוב של חצב מושב עובדים (להלן :"האגודה") ונושים נוספים [בנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק") ועוזי ז'אנו] והכרעת סדר הנשייה ביניהם.

 

פש"ר (ב״ש) 8520-08-21 חצב מושב עובדים נ' ז'אנו ואח', פס״ד מיום 13/06/21

 

 

בית המשפט העליון (כבוד השופטת ענת ברון) ביטל לפני ימים אחדים (7.8.2022) את פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהלים בתל אביב בעניין צמח וחסיד נ' רשות מקרקעי ישראל (ת"צ 47451-06-17 ו-ת"צ 27129-01-18).

מדובר בפסק-דין שניתן לפני למעלה משנה (10.3.2021) ע"י כבוד השופט ארז יקואל  ואשר במסגרתו נתקבלה עמדת רשות מקרקעי ישראל בכל הנוגע לפרשנות החלטה 1370 של מועצת מקרקעי ישראל. 

במסגרת פסק-דינו קיבל בית המשפט את פרשנות פקידי הרשות להחלטת המועצה, למרות שפרשנות זו לא הייתה מעוגנת בלשון ההחלטה, וזאת בנימוק לפיו "לא מן הנמנע כי לשון ההנחיה תיסוג מפני כוונת הרשות האמונה על יישום ההנחיה".

בכך נתן למעשה בית המשפט המחוזי לפקידי  רשות מקרקעי ישראל משקל רב בכל הנוגע לפירוש החלטותיה של מועצת מקרקעי ישראל, ולא בכדי השתמשה מאז הרשות בפסק דין זה במסגרת התדיינויותיה המשפטיות עם חוכרים ובעלי זכויות.

ביטול פסק הדין נעשה בעקבות הסכם פשרה שאליו הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט העליון, שבמסגרתו התחייבה הרשות להשיב לחוכרים הרלבנטיים מחצית מהסכומים שבמחלוקת.  

בית המשפט העליון ציין אמנם כי על פניו מדובר בהסכם ראוי, אלא שלאור הוראות סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, הוא העביר את הדיון בנושא לבית המשפט המחוזי.  

המערערים בתיק ייוצגו ע"י עוה"ד דורון רדעי, ניצן גדות, ומנשה אליאס, ואילו הרשות יוצגה ע"י עו"ד יעל מיימון.

עע״מ 2910/21 3347/21 עובדיה חסיד ואח׳ נ׳ רשות מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 07/08/22

בשנת 2006 ביקשו העותרים להתיישב בישוב נווה אטיב, ולשם כך עברו הליכים שונים הקשורים לקבלתם לישוב, ובין היתר עברו בהצלחה את ועדת הקבלה של הישוב.

בתקופה זו חוקק חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות, כך שעתה כל המבקש להתקבל לישוב קהילתי מתחייב לעבור ועדת קבלה מורחבת.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם המבקשים להתקבל לישוב מחויבים לעבור ועדת קבלה מורחבת, אף שכבר נמצאו כשירים על פי ועדת הקבלה המקומית.

עת"מ (נצרת) 28224-03-21 שריקי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29/09/21

 

 

זוג ביקש למכור "דירת מעטפת" בבניין מגורים בפטור ממס שבח ערב כניסתו לתוקף של תיקון חוק מיסוי מקרקעין. הזוג שיפץ את הדירה, בידיעה כי הרוכש אינו מעוניין בכך, ומתוך הנחה כי הרוכש יהרוס את השיפוץ ימים ספורים לאחר שיבוצע, כפי שאכן קרה.

האם זכאי הזוג להנות מפטור ממס שבח במכירת דירה זו?  מנהל מיסוי מקרקעין השיב לשאלה זו בשלילה. החלטתו נהפכה על-ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

כב׳ המשנה לנשיאה (בדימוס) נ׳ הנדל ציין כי פרשנות סעיף 84 לחוק מובילה למסקנה כי יש לבחון שתי שאלות: האחת, האם העסקה מלאכותית, בדויה, או נועדה להפחתת מס או הימנעות ממס בלתי-נאותה? השנייה, בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, האם נכון להתעלם ממנה בראי תכלית החוק?

שאלות אלו נובעות מהפסיקה, מהספרות המקצועית שאומצה על-ידי הפסיקה ומפרשנות ראויה. ניתן לסבור שאין חשיבות להכרעה אם מגדירים את העניין כשני שלבים או כשלב אחד שכולל שתי שאלות. אך לנוכח התפתחות הפסיקה, וכן מבחינה אנליטית, נכון יותר להתייחס אליהם כשני שלבים, שכן התכלית של תכנון המס היא שאלה נפרדת שתיבחן רק אם ישנה עילה להתעלם ממנו.

לדעת הש׳ הנדל במועד המכירה, לאחר השיפוץ, בדירתם של המשיבים היה, מבחינה אובייקטיבית, פוטנציאל ממשי למגורי קבע. יוצא אפוא שהדירה שמכרו המשיבים היוותה במועד המכירה "דירת מגורים". אולם לפי מבחן יסודיות הטעם המסחרי, העסקה שביצעו המשיבים היא עסקה מלאכותית, במובן שבו הם למעשה מכרו דירת מעטפת ולא דירת מגורים, וכך יש למסות מכירה זו. וכי העסקה בין המשיבים לבין הרוכש הייתה אפוא, מבחינת תוכנה ומהותה הכלכליים, עסקה למכירת דירת מעטפת. משכך, על-פי סעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין, המערער רשאי להתעלם מביצוע השיפוץ בדירה ולמסות את מכירת הדירה כאילו הייתה דירת מעטפת, ואין להתערב בהחלטתו לעשות כן.

לעומתו סבר הש׳ מינץ והש׳ עמית כי אמנם אין לשלול מקרים שבהם מעשה שיבצע נישום על מנת להיכנס לגדרו של פטור או הטבת מס אחרת בחקיקה ייחשב כעסקה אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה. אלא שאין זה המקרה שלפנינו. כפי שקבעה ועדת הערר, מדובר בדירה בבניין מגורים שעל פי טיבה וטבעה נועדה למגורים. השימוש היחיד המותר בה הוא שימוש למגורים, והיא נרכשה על ידי המשיבים למטרת מגורים. המחוקק התכוון להעניק פטור ממס במכירת דירת מגורים מעין זו. במילים אחרות, מתן פטור למשיבים במכירת דירתם אין בו משום עיוות של כוונת המחוקק.

והוסיף הש׳ עמית כי במקרה דנן אין הוא סבור שיש "לבודד" את פעולת השיפוץ ולהשקיף עליה בבדידותה, ואז "להקרין" ממנה על עסקת המכר באופן השולל מהדירה את עובדת היותה "דירת מגורים" בעת מכירתה. לשון אחר, בחירתם של המשיבים לשפץ את הדירה בסמוך למועד מכירתה כדי להכניסה בגדרו של הפטור, אין בה כדי לצבוע את העסקה בצבעים מלאכותיים.

והזכיר את דבריו מפס״ד אחר בנושא כי ״ …המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינהן של רשות המס אינה לפלס לעצמן את הנתיב הפרשני המוביל לגביית מס בשיעור הגבוה האפשרי, אלא לחתור לגביית מס על פי הוראות החוק ותכליתן״.

הערעור נדחה בדעת רוב כנגד דעתו החולקת של כב׳ המשנה לנשיאה (בדימוס) הש׳ הנדל.

את המשיב ייצגו עו״ד זיו שרון ועו״ד רם כספי.

ע״א 6107/20 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ׳ נירה מעין ואח׳, פס״ד מיום 19.7.22

עניינה של המרצת הפתיחה הינה טענה מטעם מרדכי אדלר (להלן: "המבקש") להארכת טווח הזמן הקבוע בתקנון משואות יצחק (להלן: "האגודה") להודעה על כינוס אסיפה כללית, כאשר האגודה מסרבת לבקשה זו עקב טווח הזמן הקבוע בתקנון.

 

ה"פ (ב״ש) 38420-11-20 אדלר נ' משואות יצחק מושב שיתופי, פס״ד מיום 20/06/21

 

 

בימים אלה ניתן בבית המשפט המחוזי צפון פסק דין חשוב שמסגרתו קיבל בית המשפט את הטענה, כי הקריטריון שנקבע ע"י האסיפה הכללית של מושב רמות, לפיו רק "בעל משפחה עם ילדים שגרים עימו, כאשר ילד אחד לפחות נמצא בגילאי המסגרות החינוכיות," יכול להיות מועמד לקבלת מגרש בהרחבת המושב, הוא קריטריון לגיטימי שאותו יכולה הייתה האגודה לקבל בשם ייעדה להבטיח את הגידול הדמוגרפי ואת המשכיות חיי הקהילה.

רק לאחרונה קיימנו בפורום היועצים המשפטיים דיון בנושא זה ואני שמח שבית המשפט קיבל את עמדת האגודה וקבע כי מדובר בקריטריון לגיטמי.

את אגודת רמות ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חיימסון-סודאי ואת המתנגדים להעדפת "משפחות עם ילדים" ייצג עו"ד רון בן מיור.

מצ"ב פסק הדין וכן תקציר ובו הנקודות החשובות כולל קביעה כי לנוכח אופיו וציביונו המיוחד של המושב, הרי שיש לאגודה שיקול דעת נרחב בעת קביעת קריטריונים להתיישבות במסגרתו ואלו אינם נגזרים מהוראות תיקון 8 לפקודת האג"ש (שחל רק על ועדות קבלה ולא על המושב).

ת"א 9561-05-22 פלד ואח' נ' רמות מושב עובדים להתיישבות, פס״ד מיום 12/7/22

עניינה של המרצת הפתיחה הינה טענה מטעם מר אביחי קוך (להלן: "התובע") לפיה הגוף האחראי לדון בבקשתו לגידול קנאביס רפואי בשטחי המושב תקומה (להלן: "האגודה") הינו וועד ההנהלה.

לעומת זאת סוברת האגודה כי הגוף המוסמך לדון בבקשה זו הינה האסיפה הכללית.

ה"פ (ב״ש) 57624-08-20 קוך נ' תקומה מושב עובדים, פס״ד מיום 07/07/21

 

 

חיי האגודה השיתופית מתאפיינים בקשרים רחבים ומתמשכים בין האגודה לבין חבריה וכוללים תקשורת בין מוסדות האגודה וממלאי התפקידים באגודה לבין החברים. עניינים רבים, לרבות מחלוקות בין האגודה לבין חבר האגודה, מוסדרים בהסכמים בין האגודה לבין חבר או חברים באגודה.

פסק דין שניתן לאחרונה (26.05.2022) בבית המשפט המחוזי בנצרת עוסק בסמכות מנהל קהילה לחייב את האגודה במערכת היחסים מול חבר, גם מקום שהוא סיכם אתו הסדר שונה מהקבוע בתקנון.

ת"א (נצרת) 32262-12-21  פירסטנברג נ' קבוצת גבע, פס״ד מיום 26/05/22

 

 

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.