מידע בנושא עובדים זרים
הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות ! הנטל על החקלאים וההשפעה על יוקר המחייה / שמואל גלנץ, עו"ד
01 דצמ 2020או, עוד על עלויות העסקת עובד זר בחקלאות - כמה זה עולה? למה ומדוע מוצדק להחריג את העובדים הזרים? (קריאה IV)
תשלומי האקסטרה המשולמים על ידי חקלאים בגין צו ההרחבה מגיעים ל-215 מיליון ₪ בשנה בנוסף לתשלומים המופרכים בגין פיצויי פיטורים (130 מיליון ₪) ובגין פנסיה (100 מיליון ₪).
חובותיו של מעסיק בענף החקלאות נובעים ממספר מקורות. הראשי שבהם הוא החוק. בישראל בספר החוקים רשימה ארוכה ומגוונת של חוקים העוסקים בדיני העבודה. לחוקים שונים תקנות פרטניות המרחיבות את חוקי העבודה. התקנות ניתקנות על ידי השר הנוגע בדבר לעיתים בשיתוף עם שר/ים אחר/ים לר̇ב לאישור התקנות נדרשת הסכמה של ועדה בכנסת.
בנוסף לאלה קיימים במשק העבודה צווי הרחבה שונים, בניהם צו הרחבה לעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעת העובד לעבודה צו לעניין דמי הבראה ועוד. כאן נעסוק בצו ההרחבה בענף החקלאות.
משמעותו של צו ההרחבה הינו הרחבת תחולת הסכם קיבוצי שנערך על פי חוק הסכמים קיבוציים בין ארגון מעבידים לארגון עובדים(2). על פי החוק הנ"ל מוסמך שר העבודה היום (בעבר שר הכלכלה ולפניו שר התמ"ת) לקבוע כי תחולתו של הסכם שכזה תורחב ותחייב את כל העוסקים באותו ענף אף אם אינם חברים בארגונים החתומים על ההסכם הקיבוצי.
הארכת רישיונות העבודה של העובדים הזרים: לאחר תשלום האגרות, על החקלאי (או הלשכה הפרטית אותה מינה לייצגו ) לפנות למרכז הארצי להנפקת רישיונות לא יאוחר מיום 15.1.2021 על מנת להסדיר הארכת רישיונות העבודה ב/ 1 של עובדיו הזרים בדרכוניהם (פרטים בקובץ המצורף).
חקלאי שלא ישלם את אגרת בקשה במועד שנקבע בהודעה זו, מודיע בכך לרשות כי אינו מעונין להעסיק עובדים זרים בשנת 2021 , וההקצאה המירבית המומלצת עבורו תבוטל.
החרגת עובדים זרים II – קריאה חוזרת
מטרת תוכניות הפנסיה והרציונאל שלהן הוא הרצון למנוע את הזדקקותו של אדם לקצבה מהקופה הציבורית ולמנוע ממנו להיות תלוי בבני משפחתו.
שלטון מחיל גישה פטרנליסטית בעניין זה על מנת להבטיח לאדם העובד ולשאיריו זרם הכנסות שיחליף את מקור ההכנסה שנפסק עקב הפסקת עבודה בשל גיל, נכות או מוות.
בעוסקינו בעובד זר, תאילנדי, אשר בארצו אין קופת פנסיה לעובדים, כאלה המגיעים לישראל, מדוע זה צריכה מדינת ישראל לדאוג לפנסיה לאותם עובדים שעה שבארצם שלהם אין הסדר דומה?
בהינתן שהעובד התאילנדי משתכר בארץ בסכומים העולים בהרבה על השכר בארצו ובהינתן שתשלום הפנסיה בו מחויב המעסיק אינו משמש למטרה שלשמה נקבע כי אז נכון וצודק להחריג את העובדים הזרים בחקלאות ולבטל את החובה לשלם להם תשלום חלף פנסיה. ויפה שעה אחת קודם!
כידוע עובד זר שפגה אשרתו זכאי לפיצויי פיטורים מלאים – 8.33% (כ-28,000 ₪ לעובד שמיצה את אשרתו) וזאת מכוח חוק פיצויי פיטורים. בכל מקרה, העובד זכאי לפיצוי בשיעור 6% 'על חשבון' וזאת מכוח צווי הרחבה.
כאן ננסה להסביר מדוע מוצדק להחריג בעניין זה עובדים זרים.
החקלאות המקומית נמצאה מתחילת אירוע נגיף קורונה במחסור כרוני של ידיים עובדות. למרות ההסכם שנחתם לאחרונה עם ממשלת תאילנד להבאת 25,000 עובדי חקלאות, כניסתם בפועל של העובדים לישראל לא התאפשרה בעקבות הנחיות הכניסה המחמירות של אזרחים זרים לארץ. המחסור בידיים עובדות הורגש בעוצמה רבה לאחרונה, והיווה את אחד הקשיים הבולטים בו נתקלים חקלאי ישראל בבואם לספק את הביקוש הישראלי לתוצרת מזון טרי.
אושר בקריאה ראשונה: חובת הסדרת תנאי מגורים הולמים וביטוח רפואי על מעסיקים של עובדים זרים מהרש"פ
05 אוג 2020מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עובדים זרים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.
מנכ"ל המשרד, ד"ר נחום איצקוביץ, פנה בנושא לממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, בבקשה לקדם הצעת החלטה להגדלת מספר העובדים הזרים בחקלאות.
המטרה: הגדלת כמות התוצרת החקלאית הטרייה המיוצרת, ומכאן להורדת מחירים.
מצ"ב החלטת הנהלה מס 4787 בדבר הוראת שעה להצבת קרוואן מתוך כוונה לתת מענה למשבר מגבת הקורונה שמחייב מציאת פתרון מגורים נוסף ומיידי כדי למתן את אפשרות ההדבקה ולאפשר בידוד ככל שהמחלה תתפרץ בקרב העובדים.
חקלאי המעוניין להשיג על הקצאתו, רשאי למלא טופס השגה ולהגישו למתכנן האחראי במחוז משרד החקלאות בו מצוי משקו החקלאי – וזאת עד ליום 2 בינואר 2020.