מאמרים

צוואה הדדית! לא מה שחשבתם! / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד

צוואה הדדית! לא מה שחשבתם! / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד


 

בתיקון לחוק הירושה משנת 2005 הוסף סעיף 8א' אשר קבע הוראות לעריכת צוואה הדדית בין בני זוג. העיקרון המנחה הוא שבני הזוג עורכים צוואה אחת או שתי צוואות באותו מועד הקובעות כי כאשר אחד מבני הזוג ילך לבית עולמו בן הזוג השני יקבל את כל הזכויות בעיזבון של בן הזוג שנפטר ולאחר מות האחרון מבני הזוג יחולק העיזבון בהתאם לאמור בצוואה ההדדית.

הבסיס שהנחה את המחוקק בקיום צוואה הדדית הינו מתן בטחון ושקט לכל אחד מבני הזוג כי העקרונות שנקבעו על ידם לא יוכלו להשתנות על ידי מי מהצדדים לאחר שאחד מהצדדים ילך לבית עולמו וכך למעשה יובטחו הזכויות של היורשים בנכסי העיזבון.

מסמך זה נוצר והתגבש כתולדה מהבנה כי מצוקת החקלאים ומצבו הבלתי אפשרי של ענף החקלאות אינם נוצרו בריק. ומציאות בה משקים חקלאיים רבים, בעיקר המשפחתיים, מוצאים עצמם ללא פרנסה, בפני שוקת כלכלית שבורה ועתיד לוטה בערפל.

נייר זה נועד להעמיד בסיס איתן לתוכנית אסטרטגית לחקלאות בישראל תוך התייחסות לכלל הנושאים המרכיבים את החקלאות המקומית, הצבת יעדים מדידים, והקניית ודאות ארוכת טווח תוך צמצום פרמיית הסיכון מה שיסייע בהשקעות בתחום, הגדלת הפיריון ועוד.

למרות המצב הקשה, אנו יוצאים מכאן לדרך חדשה, להוביל סדר יום חדש בענף החקלאות במסגרת המו"מ עם המדינה לבניית תכנית אסטרטגית לקידום החקלאות לעשור הקרוב. תכנית אשר תפעל להחזיר את הדורות הבאים של החקלאים, כמו גם לעודד הצטרפות של כוח עבודה צעיר לחקלאות ובעיקר תפעל לשמר את החקלאות ולספק את ביטחון המזון לטובת כלל תושבי ואזרחי המדינה, תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית.

הפקעת קרקע ע"י רשויות המדינה מהווה פגיעה קשה בזכות הקניין. מקורה של חלק משמעותי ממערכת הדינים המאפשרת הפקעות בחקיקה מנדטורית שאינה שמה את הפרט במרכז. לאורך השנים, במיוחד לאחר חקיקת חוקי היסוד, ניכרת בפסיקה מגמה לחיזוק מעמדו הקנייני של הפרט בנוגע להפקעות.

דווקא בנושא התיישנות החקיקה המנדטורית היטיבה עם הפרט באופן שבמשך שנים רבות לא הוחלה התיישנות על תביעות לפיצויי הפקעה, פרט למקרה בו כספי הפיצוי הושלשו ע"י הרשות לקופת בית המשפט בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 16 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943.

בימים אלה בעלי נחלות ואגודות פועלים בכדי להכין את השטח ליישום החלטה 1399, מסדירים שימושים בקרקעות האגודה ובמבנים בהתאם להחלטות רמ"י והוראות חוק ההתיישבות החקלאית(סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967.

לעניין חוק ההתיישבות החקלאית – נזכיר, כי לאגודה אסור להשכיר שטחי עיבוד למעבדים חיצוניים ובכל מקרה צריך לקבל אישור לשימוש חורג ממשרד החקלאות. כיום מתקבלות החלטות שמפקיעות שטחים מאגודות בגין הפרת חוק ההתיישבות החקלאית. עוד נבהיר, כי האגודה היא האחראית להפרות חוק ההתיישבות החקלאית שמתקיימות בנחלות שכן היא החתומה על הסכם המשבצת. בעניין זה נקבע, כי האגודה היא מפרת חוק אם היא במעשה או במחדל אינה פועלת כנגד פעילות לא חוקית המתבצעת בשטחי המשבצת של האגודה.

החלטה 1370 "רפורמה בניהול מקרקעי ישראל" (להלן: "ההצעה"). מועד הישיבה לאישור ההחלטה נקבע ליום 14.3.2016.

הצעה לתיקון ההחלטה 1370 מתמקדת במספר שינוים, שהעיקרי הוא שבעסקאות שבוצעו באזורים שאינם בעדיפות לפי בניה בפועל ובעסקאות ביישובי עולים הוגבלה ההטבה אך ורק למגרשים בהם ההטבה נמוכה מ 300,000 ש"ח.

כמו כן עפ"י ההצעה יהיה ניתן לבצע רישום בעלות במקרקעין הרשומים בבעלות קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל").

חוזר זה יתמקד בשינוים בהחלטה לגבי מגרשי מגורים באזורים שאינם באזורי עדיפות לאומית ואינם למטרות תעסוקה

חלוקת הנחלה בין יורשים לאחר שההורים נפטרו מוצלחת הרבה יותר כאשר ההורים הותירו אחריהם צוואה מפורטת וברורה שמאפשרת יישום של החלטות רמ"י באופן מיטבי, לרבות התייחסות לחבויות המס שעשויות לחול על היורשים במסגרת חלוקת הזכויות.

כאשר ההורים לא הותירו צוואה, היורשים נדרשים "להסתדר" ביניהם וככל ואין הסכמות בית המשפט יקבע את החלוקה. במקום בו קיימת הסכמה או מתווה שנקבע על ידי ההורים בצוואה, היורשים יחתמו על הסכם חלוקת עיזבון באמצעותו יסדירו את חלוקת הזכויות ביניהם, כאשר אחד היורשים ירכוש את החלקים של האחרים כשאופציה של פיצול מגרש מהנחלה או שניים בעתיד, הינה רלוונטית בהרבה מקרים.

החלוקה מתבצעת כך שהיורש שיקבל את הזכויות משלם ליורשים האחרים בכסף או בשווה כסף, את התמורה מסכום הנטו בגין חלקם בזכויות בנחלה, כפי שהיו מקבלים אילו הנחלה היתה נמכרת לצד ג'. הבדיקה נעשית באמצעות שמאי שקובע את שווי הברוטו של הנחלה ועורך סימולציה למיסים שחלים במכירה (דמי הסכמה/דמי רכישה, מס שבח, היטל השבחה) וכך מתקבל סכום "הנטו" שיוותר בידי היורשים.

בימים אלה ניתנה נכנסה לתוקפה החלטה 1448 המסדירה את המקרים בהם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תיתן את הסכמתה להקמת מבני מגורים ארעיים להלנת עובדים זרים בישובים חקלאיים וכן עבור חוכרים חקלאיים נוספים.

על מנת להציב מגורים זמניים יש לעמוד בכל התנאים הבאים:

  1. הצבת המבנים היבילים תעשה ככל הניתן בצמוד לתשתיות קיימות.
  2. הסדרה תכנונית: תוכנית מתאר תקפה או אישור לשימוש חורג.
  3. אישור תקף של משרד התמ"ת להעסקת העובדים והמפרט את מספרם ותוקפו.

לקראת החתימה על חוזי החכירה לדורות עם המושבים וחבריהם ומימוש זכויות בחלקת המגורים בנחלה על פי החלטה 1399, קיימת חשיבות רבה לקבלת אישורי המיסים הדרושים ליישום הפעולות דלעיל.

בעקבות פניות רבות של קיבוצים ומושבים למשרדנו, נבקש להפנות תשומת ליבכם לנוהל (הפשוט) לקבלת אישור להקצאת מים בתעריף מופחת לגינון ציבורי:

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.